בשנים האחרונות הצטרף לספורט העממי הפן התחרותי. את הרצון להשתתף ותעודת הסיום החליפו במקרים רבים הרצון לפודיום והגביע, וזה טבעי מאחר ואוכלוסיית הספורטאים החובבנים גדלה באופן משמעותי. ובכל זאת, כיף שעדיין יש אירועים שמשמרים את הטוהר של הספורט העממי ואפילו לא מציעים מסגרת תחרותית אם כי אתגר מכובד. אחד מהם והגדול שבהם הוא צליחת הכנרת, שתתקיים ב-17 בספטמבר בפעם ה-63.
להרשמה לצליחת הכנרת – היכנסו לכאן
צפו | סרטון צליחת הכנרת
כך הכל התחיל
מה זה אומר אירוע גדול? זה אומר שבשנה שעברה צלחו את הכנרת יותר מ-10,000 שחיינים. כל אחד בקצב שלו, בכיף שלו, במרחק שהוא בחר לעשות, ועם תחנות למנוחה בדרך שהן משמעותיות מאוד עבור מי שמתכוון לעשות את זה בפעם הראשונה.
צליחת הכנרת דווקא החלה כאירוע תחרותי בשנת 1943 אז המסלול היה ארוך יותר, ו-23 שחיינים הצליחו להגיע מעין גב לטבריה. עם השנים המסלול התקצר, גם בגלל שהוחלט להפוך אותו לנגיש יותר עבור הספורטאים החובבנים וקיצרו את המרחק בין החופים, וגם בגלל ירידת מפלס הכנרת.
צליחת הכנרת הנוכחית מציעה שני מרחקים. הארוך הוא ל-3.5 קילומטרים מקיבוץ האון לצמח, והקצר הוא לקילומטר וחצי מקיבוץ מעגן לצמח. במקצה הארוך המשתתפים יגיעו לנקודת הסיום ויעלו על הסעות לנקודת ההתחלה. במקצה הקצר הם יגיעו ישירות לנקודת הזינוק במעגן, ויסיימו עם כולם בצמח. כמובן שלאחר מכן הם יוכלו לחזור בהסעות לנקודת ההתחלה במעגן.
אירוע שמיועד לכולם. צליחת הכנרת | צילום: צלמי שוונג
בצליחת הכנרת לא צריך למהר לזינוק, וכל אחד יתחיל את הצליחה בזמן הנוח לו בטווח הזמנים שמוגדר מראש. זה אומר שבמסלול הארוך מזנקים בין 6:00 ל-8:30 ובמסלול הקצר בין 6:30 ל-9:00. מה שחשוב לדעת במהלך הצליחה הוא שבכל 250 מטרים ימוקמו רפסודות המיועדות למנוחה, לפני החזרה למים בכוחות מחודשים. חוץ מזה, מי שמעוניין לשחות עם סנפירים יוכל לעשות זאת בצליחת הכנרת.
על החוף, לפני היציאה למים בין אם זה בהאון או במעגן, ימוקמו עמדות לשמירת חפצים שבהן אפשר יהיה להשאיר חפצים קטנים (לא תיקים גדולים) שימתינו למשתתפים בנקודת הסיום בצמח. בנוסף המשתתפים יידרשו לענוד על ידם צמידי זיהוי שיחולקו להם בחופים.
בצליחת הכנרת שוחים למעשה בקו ישר מהחלק הדרום-מזרחי של הכנרת לחלק הדרומי, אם כי בשחייה במים פתוחים תמיד יש נטייה "לזגזג" וכך לשחות מרחק מעט גדול יותר, בעיקר בקרב מי שפחות מנוסה בשחייה במים פתוחים. בכל מקרה, ההמלצות הן קודם כל למצוא קטע כניסה למים שיהיו בו כמה שפחות אבנים ושיעזור ל"כניסה חלקה". לאחר מכן, ההמלצה היא להרים את הראש ולדאוג להיות בצד שמאל של הדבוקה שמקדימה. כך בעצם שומרים על מרחק קרוב יותר מהחוף, כי מהצד השני גם יש סיכוי "לזגזג" יותר וגם אפשר יהיה להרגיש יותר את הריחוק מעשן מנועי הסירות המלוות. אותן סירות אגב היו שם עם צוותי החירום כדי להבטיח את שלומם של כל הצולחים. שיהיה בהצלחה.
להרשמה לצליחת הכנרת – היכנסו לכאן
