חצי שנה לפני בעיטת הפתיחה של המונדיאל עוסקות הכותרות באנגליה בכדור מסוג אחר – בכדור הכחול. על הקשר שבין ויאגרה, נבחרת אנגליה בכדורגל וביצועי ספורט בגבהים

מאת:מולי אפשטיין

משחקי גביע העולם בכדורגל שייערכו הקיץ בדרום־אפריקה ימשכו מן הסתם את מרב תשומת הלב העולמית. אין ספק, מדובר באירוע ספורט המשלב יצרים לאומיים, עניין תקשורתי עצום ואהבה גדולה למשחק הכדור הפופולרי בעולם.

בידיעה שפורסמה לאחרונה באתר האינטרנט הבריטי, News of the World, נטען שלשחקני הנבחרת האנגלית הוצע להשתמש בוויאגרה בטרם העלייה למגרש. הידיעה שפורסמה באתר האינטרנט הבריטי היא לא בדיחה וגם לא מתיחה בנוסח האחד באפריל, על אף שהיא כמובן נושא לבדיחות רבות ולחידודי לשון לא מעטים. תוכן הידיעה מדבר על כך שפאביו קפאלו, מאמנה האיטלקי של הנבחרת האנגלית, הציע לשחקניו להשתמש בוויאגרה לפני המשחקים שייערכו באצטדיון ביוהנסבורג. קאפלו הסתמך על דברי מדענים שטענו שהשימוש בוויאגרה עשוי לשפר את התפקוד במאמצים המבוצעים בתנאי גובה.

צילום: Katatonia82

להזכירכם, חלק ממשחקי גביע העולם בכדורגל ייערכו ביוהנסבורג ,שנמצאת בגובה של 1,700 מטר מעל לפני הים. הנבחרת האנגלית תקיים בשבוע שלפני תחילת המשחקים מחנה אימונים בעיר Rustenburg שנמצאת בגובה של 1,500 מטר מעל לפני הים. לדברי המדענים השימוש בוויאגרה עשוי לעזור לשחקנים להתמודד עם קשיי הנשימה האופייניים לביצוע מאמץ גופני בתנאי גובה. לדברי Richard Pullen, מדען ספורט המועסק על־ידי ההתאחדות הבריטית, השימוש בוויאגרה לשיפור הביצועים הספורטיביים נפוץ במספר קבוצות כדורגל בדרום אמריקה ובקרב רוכבי אופניים מקצוענים. חשוב לציין, ויאגרה אינה מופיעה ברשימת החומרים האסורים בשימוש של הסוכנות העולמית למניעת סימום (WADA).     

למען זקיפות הקומה הלאומית
כנראה שהפלופ של גביע העולם שנערך במקסיקו (2,400 מטר מעל לפני הים) עדיין צרוב עמוק בתודעתם של האנגלים. ההיסטוריה של נבחרת אנגליה בטורנירי גביע העולם בכדורגל אינה מרשימה במיוחד – זכייה בודדת בשנת 1966 ומקום רביעי בשנת 1990. חשוב להבין, אנגליה היא מייסדת משחק הכדורגל המודרני והמשחק הוא חלק ממסורת ומתרבות מפוארת. התאחדות הכדורגל האנגלית (FA – Football Association) הוקמה בשנת 1863 והתחרות הרשמית הראשונה – גביע ההתאחדות – התקיימה בשנת 1872. באותה שנה רשמה הנבחרת האנגלית את הופעתה הראשונה בהיסטוריה במשחק רשמי.
לא בטוח ששחקני הנבחרת האנגלית יאמצו את ההמלצה של קאפלו ושל המדענים, לפחות לא באופן פומבי. אחרי הכול, זה לא נעים לקרוא כותרת בנוסח: "נבחרת אימפוטנטית" לאחר משחק נטול שערי זכות…

מהי ויאגרה?
סילדנאפיל (באנגלית: Sildenafil) או בשמה המסחרי ויאגרה (Viagra) היא תרופה השייכת למשפחת מעכבי האנזים פוספודיאסטראז PDE5, והמיועדת לטיפול בגברים הסובלים מבעיות של אין־אונות (אימפוטנציה) ומקושי להגיע לזקפה.
ויאגרה פותחה במקור על־ידי חברת פייזר (Pfizer) כתרופה לטיפול בתעוקת חזה (Angina pectoris; סוג של מחלת לב וכלי דם), והתגלתה כיעילה ביותר לטיפול בגברים הסובלים מבעיות של אין־אונות ומקושי להגיע לזקפה. התרופה ניתנת דרך הפה באמצעות גלולות. סילדנאפיל פועלת על מנגנון המבוקר על־ידי חנקן חד־חמצני (NO) בפין. NO נקשר לקולטנים באנזים גואנילאט ציקלאז (guanylate cyclase) ומשפעל אותו. האנזים מייצר cGMP שגורם להרפיית השרירים החלקים בעורקים ההליציניים בפין. ההרפיה גורמת לעלייה בכמות הדם הזורם בעורקים ולכן לזקפה. המבנה המולקולרי של סילדנאפיל דומה לזה של cGMP ולכן היא פועלת כמעכב תחרותי של אנזים cGMP פוספודיאסטראז ספציפי סוג 5 (cGMP specific phosphodiesterase type 5) PDE5 האחראי לפירוק של cGMP. נוכחות התרופה גורמת לשמירה על רמות cGMP גבוהות ולכן לזקפה. ללא גירוי מיני, כלומר ללא הפעלת המערכת על־ידי NO ו־cGMP סילדנאפיל לא אמורה לגרום לזקפה.
חברת פייזר רשמה פטנט על ויאגרה בשנת 1996. בשנת 1998 קיבלה החברה את אישור מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), והייתה לתרופה המסחרית הראשונה לטיפול בבעיות זקפה אשר אושרה לשימוש. הוויאגרה פותחה מתוך מחשבה שיהיה לה שימוש שונה מזה המקובל בה היום. במהלך הפיתוח השתמשו החוקרים באורגניזם מודל לא מקובל – בדולפינים – ושמו לב לכך שהדולפינים המקבלים את התרופה מגיעים לזקפה.

ויאגרה וביצועים גופניים
למדנו קודם לכן שהוויאגרה גורמת להרפיית שרירים חלקים ולהגברת זרימת הדם בעורקים אלה. חשוב לציין שהתרופה משפיעה גם על אתרים אחרים בגוף, שהרי במקור היא פותחה לטיפול בבעיות יתר לחץ דם ובתעוקת חזה. אתר נוסף עליו משפיעה התרופה הוא הריאות. התרופה גורמת להרפיה בכלי הדם בריאות ועימה להגברת זרימת הדם דרך העורקים. פועל יוצא מכך הוא שיפור בזרימת הדם מהלב אל הריאות והגברת השינוע של החמצן אל השרירים הפועלים. מאחר שהאטמוספרה בגבהים מכילה פחות חמצן בהשוואה לזו שבגובה פני הים (לחץ חלקי נמוך יותר של החמצן), קשה יותר לספק את החמצן הנדרש לביצוע מאמצים עצימים.

אחת התופעות שמתרחשות לעתים בביצוע מאמץ גופני בגבהים היא היצרות של כלי הדם בריאות. החוקרים שיערו שמתן סילדנאפיל לספורטאים יגרום לשיפור בזרימת הדם בריאות ועמה לשיפור ביכולת הביצוע בתנאי גובה. הרעיון – התרופה תגרום להרפיית כלי הדם בריאות, כתוצאה מכך תתאפשר זרימת דם גדולה יותר מן הלב אל הריאות, יותר דם מחומצן יחזור אל הלב מה שיגרום לשיפור באספקת דם מועשר בחמצן לשרירים.
על מנת לבחון את התיאוריה הלכה למעשה גויסו 10 רוכבי אופניים מקצוענים. הנבדקים ביצעו בסה"כ 10 מבחני זמן ברכיבה למרחק 6 ק"מ – חלקם בגובה פני הים וחלקם בחדר היפוקסיה  שדימה תנאי גובה של 3,874 מטר מעל לפני הים. לא הרוכבים ולא הנסיינים ידעו מהו הטיפול אותו מקבלים הרוכבים. הרוכבים קיבלו טרם המבדק כדור המכיל סילדנאפיל במינון של 50 או 100 מ"ג, או כדור פלסבו.
סימולציית הגובה הושגה על־ידי שינוי ההרכב של האוויר בחדר. הנבדקים שהו בחדר שעה לפני תחילת המבדק על מנת להסתגל לתנאים. הלחץ הברומטרי לא שונה והיה דומה לזה שבגובה פני הים. החוקרים ניתחו את ביצועי הרוכבים בכל אחד מן התנאים ובכל אחד מסוגי הטיפול השונים.

מתוצאות המחקר עולה ש־4 רוכבים הגיבו להשפעת סילדנאפיל בעוד ש־6 לא הגיבו כלל. הרוכבים שנטלו סילדנאפיל בתנאי גובה קיצרו את זמן הרכיבה שלהם ב־15% בממוצע בהשוואה לרכיבה בתנאים דומים ללא התרופה. בנוסף, סילדנאפיל תרם לשיפור בתפוקת הלב ובנפח הפעימה והפחית את הירידה ברוויית החמצן בדם העורקי בתנאי גובה.
החוקרים גילו שהשיפור הגדול ביכולת נבע בעיקרו מתרומתם של הרוכבים שהגיבו באופן ניכר לטיפול. חלק מן הרוכבים הגיבו באופן מינורי וחלקם לא הגיב כלל. הרוכבים שהגיבו לטיפול שיפרו את יכולת הרכיבה שלהם בתנאי הגובה עם התרופה ב־39% בהשוואה לאותם התנאים וללא התרופה. חלק מן הרוכבים רשם שיפור של 45% ביכולת הרכיבה וחלקם רשם שיפור לא משמעותי של 1%. 

לאור הממצאים עולה שהשימוש בוויאגרה עשוי לשפר את יכולת הביצוע הספורטיבית בתנאי גובה באופן ניכר. למרות הגובה המשמעותי לא כל הרוכבים הפגינו שיפור דומה. אנשים שמגיבים ברגישות יתר לתנאי גובה, הם אותם אלה שיחוו את תופעות ההסתגלות ביתר שאת – כאבי ראש עזים ורמת סיכון גבוהה לחלות במחלת גבהים אקוטית. על אנשים אלה לשקול לבצע תהליך חשיפה והסתגלות לתנאי גובה בטרם צאתם לסביבה שכזו.

מקור:

Sildenafil improves cardiac output and exercise performance during acute hypoxia, but not normoxia
Andrew R. Hsu1, Kimberly E. Barnholt1, Nicolas K. Grundmann1, Joseph H. Lin2, Stewart W. McCallum3, and Anne L. Friedlander4*

צילום שער: user:SElefant

———————————————————————————–
מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".