50 שבועות חלפו מאז ניצח גילברט באליפות העולם 2012 ועד לניצחון הבא שלו – בקטע 12 של הוואלטה א'אספנייה 2013. ראש שהדירוג כמעט ולא השתנה
מאת:יאיר בן עמי
• עמוד הוואלטה א'אספנייה בשוונג – כאן • כל מה שרציתם לדעת על הוואלטה א'אספנייה – כאן
• כתבה על מסלול הוואלטה א'אספנייה 2013 – כאן • דיווחים ופרשנות מקטע 12 – כאן
פיליפ גילברט הוא מהרוכבים הטובים ביותר בעולם, אין על כך חילוקי דעות. בשנת 2011 הוא הפגין יכולות מרשימות כשניצח 20 מרוצים. שנת 2012 החלה מאוד קשה עבורו ואת האביב הוא סיכם עם מקום שלישי בפלאש וולוני כתוצאת השיא מכל הקלאסיקות אליהן זינק.
הניצחון הראשון של שנת 2012 הגיע רק בקטע ה- 9 של הוואלטה א'אספנייה. הניצחון השני של עונת 2012 הגיע בקטע ה- 19 של הוואלטה. הניצחון השלישי היה באליפות העולם במרוץ הכביש ב- 23.9.2012.
האגדה על קללת הקשת נוצרה בעקבות בצורת ניצחונות בעונה בה לבשו אלופי העולם את חולצת הקשת, המוענקת למנצח למשך העונה שלאחר הניצחון. גילברט הוא אלוף העולם 2012 ולכן רוכב עד לאליפות העולם 2013 בחולצת הקשת.
לא מעט אלופי עולם סבלו מתאונות, פציעות לא קלות עד קשות ומחלות. גילברט הסתפק בבצורת ניצחונות של 50 שבועות.
ניצחונו של גילברט בקטע ה- 12 של וואלטה 2013 היה מרשים. שלישיית חוד, שהובילה לאורכו של רוב קטע 12, נתפסה קצת פחות משלושים ק"מ לסיום.
טוני מרטין ניסה לצאת לסולו כשנותרו כ- 14 ק"מ לסיום, אך לאחר כמה ק"מ הוא נתפס על ידי הדבוקה.
הסיום היה בעלייה מתונה וירידה לקו הסיום. אדוולד בואסון האגן יצא למאוץ ארוך מאוד לפני קו הסיום. במשך שניות ארוכות הוביל בואסון האגן בפער קטן משאר הרוכבים שהאיצו לקו הסיום.
גילברט יצא מהדבוקה בתזמון מושלם, עקף את בואסון האגן ממש לפני קו הסיום ועוד נשאר לו זמן להניף ידיים לחגוג את הניצחון הראשון שלו בעונת 2012.
במאבק על ראש הדירוג הצליחו איבאן באסו וניקולא רוש לצמק בשניות בודדות את הפער מוינצ'נזו ניבאלי שילבש את החולצה האדומה גם אחרי הקטע ה- 12. השניים יצאו מהדבוקה לפני מאוץ הביניים השני של היום וחצו אותו 1-2 בהתאמה. באסו קיבל בונוס של שלוש שניות קיזוז מהזמן המצטבר, רוש קיבל קיזוז של שתי שניות.
דוכן מנצחים בקטע 12:
1. פיליפ גילברט, בלגיה, ביאמסי, 4:03:44 שעות
2. אדוולד בואסון האגן, נורבגיה, סקאי.
3. מקסמיליאנו אריאל ריחאז, ארגנטינה, לאמפרה – מרידה, כולם זמן זהה
חמישייה ראשונה אחרי קטע 12:
1. ונצ'נזו ניבאלי, איטליה, אסטנה, 45:26:06 שעות
2. ניקולא רוש, אירלנד, סאקסו בנק – טינקוף + 31 שניות
3. אלחנדרו ולוורדה, ספרד, מוביסטאר + 46 שניות
4. כריסטופר הורנר, ארה"ב, רדיושאק – לאופרד, זמן זהה
5. חואקין רודריגז, ספרד, קאטיושה + 2:33 דקות
הקטע ה- 13 מסתיים בעלייה קצרה מאוד, כ- 500 מטרים אורכה, לקו הסיום.
כדי להגיע לעלייה האחרונה, עם סיכוי לנצח בקטע צריך לעבור שתי עליות מדורגות. הראשונה (דירוג 3) באורך של עשרה ק"מ וממש בתחילת המרוץ. הסבירות שבעלייה זו תיווצר קבוצת הבריחה של היום.
העלייה השנייה של היום יכולה לעשות שמות בדבוקה. אורכה 4.3 ק"מ בלבד, אך בזכות זווית ממוצעת של 10.6% וזווית מקסימאלית של 16% היא קיבלה את הדירוג 1.
פסגת העלייה כארבעים ק"מ לסיום. אלו הם 40 ק"מ המתחלקים בין מורד מהעלייה, הכולל כמה עליות ומישור של כתשעה ק"מ לפני העלייה הקצרה לקו הסיום.
סיכוי לא קטן לקבוצת בריחה להחזיק מעמד שאולי אפילו תוציא מתוכה את המנצח בקטע. אבל התרחיש של הקטע יקבע על ידי הקבוצות של הרוכבים המדורגים בראש.
כדוגמא אחת – אם רודריגז יחליט כי זה קטע שהוא רוצה לנצח, זכות יכולת הפריצה שלו בעליות קצרות, ייתכן ונראה את הפיצול הגדול בעלייה השנייה של היום. חברו לקבוצה, מורנו, שכבר ניצח בשני קטעים גם יכול לנצח בקטע הזה. את אותה הנחת עבודה אפשר גם לייחס לולוורדה.
6 בספטמבר: קטע 13
Valls – Castelldefels
169 ק"מ – סיום במישור.
• משהו בקטנה:
הרוחות באזור יכולות לשחק תפקיד מכריע, יום לפני הכניסה להרים הפירנאים וסיום בעלייה קצרה.
עורך לשעבר של אתר שוונג
ובעל הטור מציאות נושכת.