בסוף השבוע האחרון נערכה בוולודרום הלאומי ע"ש סילבן אדמס בהדר יוסף אליפות ישראל באופני מסלול, ושתי התמונות הראשונות שראיתי כשנכנסתי לוולודרום לראשונה ביום חמישי, מספרות עבורי את סיפור האליפת, ואולי את הסיפור כולו של הענף הצומח בישראל.
לכתבות נוספות בנושא:
השלישי שלו: איתמר איינהורן ניצח בקטע הפתיחה בטור של טייוואן
נדב רייסברג מסכם את הסטראדה ביאנקה: "שמח שנלחמתי עד הסוף"
"הענף השתגע?!" ויסמה הציגה קסדת נג"ש חדשה ומוזרה, והרשת גועשת
התמונה הראשונה – אורי דור פרגמנצב, רוכב אופניים שהתרסק בעוצמה על המסלול במרוץ האלימינציה לקדטים ושבר את ידו. מורם על אלונקה, עירוי מחובר לווריד, שמיכת אלומיניום למניעת היפותרמיה על גופו, לא מחזה נעים במיוחד. אבל כשמתקרבים, רואים את הרוכב מחייך למאמנו (אור דיין מקבוצת דרופס, שגם היה המנהל המקצועי של האליפות), ומבקש מהצלם גלעד קוולרצ'יק תמונה על האלונקה למזכרת. למחרת, הוא חזר לוולודרום עם היד מקובעת כדי לתמוך בשאר חבריו לקבוצה ברוח ספורטיבית אמיתית.
אורי דור פרגמנצב אחרי ההתרסקות | צילום: גלעד קוולרצ'יק
התמונה השנייה – מרחק מטרים ספורים משם, כ-20 ילדים צעירים עם קסדות מצטופפים סביב מיכאל יעקבלב, הרוכב הבכיר בישראל. הילדים הנלהבים רצו תמונה משותפת עם מי שצפוי לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים לראשונה באופני המסלול, שבחיוך רחב הצטלם עם כל דורש, דקות ספורות לפני שעלה בעצמו על האופניים למקצה הספרינט בו הוא מצטיין.
מיכאל יעקבלב עם הילדים באליפות ישראל באופני מסלול | צילום: גלעד קוולרצ'יק
עד לפני כמה שנים, הילדים הללו, ואפילו רוכב הנוער שנפצע, כלל לא היו יודעים שיש ענף כזה אופני מסלול, ובטח שלא היו יכולים להתנסות בו או לצפות בו בארץ. אך כמאמר המשפט מהסרט "שדה החלומות" – "If you build it they will come". הרוכבים באו, הילדים באו, והענף המרתק הזה אט אט צובר תאוצה (ליטרלי) גם בישראל. יותר ויותר רוכבים מהכביש והשטח נסחפים אחרי המהירות המסחררת של הוולודרום, וכשיש כוכב על כמו מיכאל אפשר לצפות שזה רק ילך ויגדל.
אפילו בנוף הרוכבים הייחודי גם כך בוולודרום, מיכאל הוא משהו אחר. בגובה רם מעל כולם, עם השיער המתבדר (אפילו מבעד לקסדה), וכריזמה שקטה שגם מבלי לדעת עברית ניתן להרגיש אותה למרחוק. הוא הכוכב הבלתי מעורער, ולא בכדי הוכתר די בקלות כאלוף ישראל גם בספרינט וגם בקיירין. אחרי שישלים את העבודה ויתחרה בפריז ( בתקווה שגם יעפיל שם לשלבים מתקדמים), סביר שיסחוף אחריו עוד עניין תקשורתי, וכפועל יוצא גם עוד רוכבים צעירים שירצו "להיות כמוהו".
מיכאל יעקבלב אליפות ישראל באופני מסלול | צילום: גלעד קוולרצ'יק
גם בשאר המקצים ראינו כמה מרוצים מרתקים במיוחד. במרוץ האלימינציה (הדחה), בו כל שתי הקפות הרוכב האחרון נאלץ לנטוש את המסלול עד שאחד נותר המנצח, המאמן הלאומי סטיב מקיואן צפה מקרוב ברוכבים בהתלהבות יתרה. "זה המרוץ האהוב עליי", הוא אומר לי מיד לאחר עוד הדחה: "זה קרב לחיים ולמוות, אי אפשר להרפות לרגע, או שאתה בחוץ".
בכלל, "התלהבות" יכולה להיות שמו האמצעי של מקיואן. המאמן הסקוטי מתזז בין הרוכבים שלו עם חיוך על הפנים וניכר שהוא נהנה מכל רגע באליפות. התשוקה לענף, יחד עם החיבור לאנשים כאן ולארץ בכלל, הופכים אותו לשגריר אנדרשב במיוחד לישראל בימים אלו בעולם האופניים ובכלל (סקוטלנד היא לא בדיוק תומכת ישראל בלשון המעטה). ניכר בכל משפט שלו עד כמה קידום הענף חשוב לו, ולא נופתע אם במשחקים האולימפיים הבאים נראה עוד כמה רוכבים מהמסלול מייצגים את ישראל.
אליפות ישראל באופני מסלול | צילום: גלעד קוולרצ'יק
לצד הניצחון של יעקבלב, ניתן היה להתרשם מהרוכבות נעה שוויקי (IGP) ואורי בש-דובינסקי (TACC). בש-דובינסקי, הרוכבת הפייבוריטית בתחרות, החלה את תחרות האומניום, תחרות הקרב רב המשלבת ארבעה מקצים. במרוץ הראשון, הסקראץ', ניצחה בצורה משכנעת, אך לאחר מכן חשה ברע ונאלצה לסיים מוקדם את יום התחרות. בהיעדרה זכתה שוויקי בשאר מקצי האומניום וזכתה בזהב בתחרות כולה. בנוסף זכתה בעוד שתי מדליות זהב במקצים נוספים, בעוד אורי קוטפת את הזהב בתחרות האלימינציה.
באומניום אצל הגברים ניצח גיא תימור (IGP) בתצוגה דומיננטית, ולאחר שגבר על עמית קינן (TACC) ו-ולאד לוגינוב (500 WATT). לוגינוב בילה הרבה על הפודיום בעצמו, לאחר שהשיג את הניצחון במקצה הרדיפה האישית, וכן במקצה המדיסון (השליחים) יחד עם אלון יוגב. הוא גם הוסיף בבסקראץ', אחרי אורון ארגוב (מאסטרס חיפה) ובספרינט אחרי יעקבלב, כששקד פרנק זכה בארד בפוטו פיניש צמוד במיוחד מול מיכאל דנסל.
אלון יוגב ו-ולאד לוגינוב באליפות ישראל באופני מסלול | צילום: גלעד קוולרצ'יק
