מאת:סער גלוון
הדבר הבסיסי ביותר שאנחנו צריכים בשביל לרכב הם אופניים שמתאימים לנו, לכן ניתן פה קצת הנחיות על התאמת מידת האופניים לרוכב. לא מעט אנשים יוצאים מהחנות עם אופניים שלא מתאימים להם. הסימן הראשון הוא אי נוחות, השני הוא כאבים, בעיקר בגב, ברכיים ומפרקי הידיים. מצב זה הינו מתכון בטוח לנטישת הספורט אם לא נחזור ונתקן את המעוות. תזכרו שלחנות יש אחריות למכור לכם אופניים שמתאימים למידותיכם. אופניים זה לא פלאפל! תקפידו לחזור ולבקש שיתאימו לכם את האופניים אם משהו לא נוח, גם אם זה ידרוש החלפת שילדה!
כדי למנוע טעויות גסות בקניה, ניתן פה כמה דגשים וכללי אצבע לבחירת מידת האופניים. ראשית זיכרו שמידות אופניים משתנות מיצרן ליצרן ומאופניים לאופניים. תמיד תנסו ותמדדו לפני שתבחרו, קצת כמו נעליים!
כמה עובדות בסיסיות על בחירת מידה באופניים:
תנוחת רכיבה זה עניין של הרגל, ולא תמיד ההרגל טוב.
לאנשים מסויימים ניתן להתאים יותר ממידה אחת של אופניים.
אופניים במידה מסויימת מחברות שונות לא יהיו באותו גודל.
האופניים והרוכב באים במגע בדרך כלל בשלוש נקודות ממשק: כידון, דוושות (פדלים) ואוכף. זהו הקוקפיט של הרוכב וצריך להתאים אותו לרוכב ספציפי. המידה הבסיסית שמוגדרת מטעמי בטיחות היא ה-Stand Over או בשפה פשוטה – המרווח בעמידה. עימדו עם נעליים שטוחות כאשר ידיכם על הכידון, הכיסא נמצא מעט מאחוריכם והאופניים בין רגליכם.
בין הצינור העליון של האופניים (ה"רמה") לבין המפשעה שלכם צריכים להיות בין- 5 ל- 7 סנטימטרים. אני מקווה שלא צריך להסביר יותר מדי למה זה חשוב. תנסו להעלות את הגלגל הקידמי על שפת המדרכה כאשר אתם עומדים עם גלגל אחורי על הכביש… אם הם נוגעים בכם או קרובים, הם גדולים מדי, ורוב הסיכויים שבתנאי שטח לא תוכלו לעמוד מעליהם אם תצטרכו לקפוץ מהכיסא על רגליכם.
המידה השניה שחשובה לנו היא ה – Effective Top Tube או המרחק בין הכיסא לכידון. אם המרחק הזה גדול מדי, אנחנו "נישען" לפנים וכל המשקל שלנו ישען על הידיים. לא נוכל לתמרן את משקלנו כראוי והכאבים בידיים ובכתפיים לא יאפשרו לנו לרכב הרבה. אם הוא קצר מדי, נרגיש שהאופניים "צפופים" מדי, נשב זקוף מאוד ונסבול מכאבי גב עקב מאמצי הדיווש ומהמורות הדרך.
כלל אצבע למידה הנכונה:
נמדוד את אורך הגוף העליון שלנו – מתחת לאבזם החגורה ועד תחילת הצואר.
נמדוד את אורך הזרוע שלנו – ממרכז בית השחי ועד מרכז כף היד כאשר היד מושטת לפנים.
נחבר את שני האורכים יחד ונחלק את הסכום שלהם לשניים. לדוגמא:
גוף 50 + זרוע 70 = 120 סנטימטרים. 120/2 = 60 סנטימטרים.
זהו בערך המרחק שצריך להיות בין מרכז הכיסא למרכז ציר ההיגוי של המזלג. המרחק ניתן לשינוי על ידי בחירת סטם (המוט שמחבר את הכידון לציר ההיגוי של המזלג) באורך שונה. אורך הסטם לא צריך לעלות על 10 סנטימטר, כדי לא להעביר יותר מדי משקל לכיוון הגלגל הקידמי. סטם קצר מדי (מתחת 60 מ"מ) ישפיע על ההיגוי לרעה.
הבדיקה האחרונה היא לודא שכאשר הפדלים וזרועות הקראנק מקבילים לקרקע,הברך של הרגל שנמצאת מקדימה, נמצאת מעל ציר הפדל של אותה רגל. כל זאת כמובן כאשר הכיסא נמצא בגובה שמאפשר מתיחת רגל ישרה בישיבה כאשר העקב על הפדל, והפדל במצב הכי נמוך שלו. אם כל מה שבדקתם נמצא תואם, ניתן יהיה לעשות כיוונים קלים לנוחותכם לאחר שתרכבו קצת יותר.
באדיבות אתר www.ofanaim.net
