בעתות שגרה, שני העיסוקים שלי לכאורה לא נפגשים בשום צורה. מצד אחד, אני מתרגם טקסטים (בכתב) ואירועים (בעל-פה), כשהלקוחות שלי הם בעיקר עורכי-דין, רואי-חשבון והייטקיסטים. מצד שני, אני מאמן במכבי תל-אביב שחייה, האגודה בה אני שחיתי בעצמי.

לכאורה, אין שום קשר בין השניים, אבל זה רק על פני השטח – גם בתוך העבודה שלי כמאמן אני מתרגם את האהבה לשחייה ומים להישגיות ותחרויות. מנגיש להם אותה.

מאותה שבת ארורה, נרתמתי למאמץ הלאומי בגזרה הלשונית. פוסטים שצריכים להגיע לחו"ל או כתבים זרים בישראל שמטבע הדברים לא יודעים עברית (וחלקם אף לא ידעו אנגלית). אחרי כשבועיים כאלה, וכשהמפונים החלו להגיע לאילת, הבנתי שיש עוד גזרה שצריך לעזור בה – הילדים. ירדתי לאילת, ועברתי במשך שבוע בין מלון למלון, בין מפוני ניר עוז למפוני שדרות ולמפוני אופקים. רציתי להראות לילדים, שחרב עליהם עולמם, איזה כוח מרפא יש למים. איזה דבר נהדר זה.

דניאל מרגולין עם המשקפות שתרמה קבוצתו מכבי תל אביב | צילום: פרטי

הגענו לכשלושה מלונות כל יום, עם שקים מלאים בכל טוב – נודלים, קרשים, כדורים ומשקפות שאנשים טובים תרמו לילדים. בהתחלה, חיפשנו מה המקום הכי טוב בכל בריכה לקיים את הפעילות – אם הילדים במלון הספציפי היו קצת יותר גדולים, אפשר לעשות להם משחקים בעמוקים. אם הם קטנטנים, צריך ללכת אפילו לבריכת הפעוטות. מה שנקרא, הלקוח תמיד צודק.

בחלק מהמלונות, בעיקר עם ילדי הקיבוצים, איפה שהילדים מכירים אחד את השני וכבר היו בשיעורי שחייה ביחד, אפילו עשיתי קצת הפעלות מקצועיות. בברזיל, סוכני כדורגל הולכים לפאבלות בכדי לאתר את הניימאר הבא, אז על הדרך, אני גם ניסיתי לראות אם מתחבאת לה הדריה גולובטי הבאה או ילד שיכול להגיע לרמות של מיכאל לייטרובסקי. אם אחד מהילדים שעברו אצלי לוקח מדליה בבריזבן 2032 – תזכרו מי היה הראשון לזהות את הפוטנציאל.

היופי עם ילדים הוא שאין להם ציניות – כשהם רואים כדור או משחק, הם ישר בעניין. במשך כמה שעות בכל מלון, שיחקתי איתם "הנחש בא", בתחרויות שליחים, כדור-מים, קפיצות חץ, תרגילי סגנון ועוד דברים יפים וטובים. כמו אש בשדה קוצים, הם קוראים לאחים שקוראים לבני דודים, ועל הדרך גם לאימא ולאבא יש כמה שעות של שקט, כשהילדים אפילו לא נמצאים במסכים.

דניאל מרגולין עם ילדי העוטף באילת | צילום: הדר בן דרור

ניסיתי "לתרגם" להם. לגרום להם לשכוח, ולו לכמה רגעים, את הזוועות שחוו ואת הלא-נודע שצופן להם העתיד. רציתי שהם יהיו ב"כאן ועכשיו". ברגע. כמה מהילדים אפילו נפתחו וסיפרו לי, לעתים ברמזים, מה עבר עליהם. איזה יופי שיש להם עכשיו מים, כי כששמים את הראש במים, כל הצרות נעלמות, ואנחנו נמצאים בתוך שקט אינסופי.

על עבודת קודש זו, מנצחת בגאון הדר בן-דרור. הדר, שיש לה רקורד ארוך ומוכר בארגון תחרויות בעתות שגרה, גם מראה יכולות מאוד מרשימות בארגון בעתות חירום. היא מפעילה מגוון של מדריכים, מאמנים, פיזיותרפיסטים ועוד אנשים טובים באילת, ים המלח ובכל מקום בישראל בהם נדרשת העשייה הזאת

לי הייתה הזכות לקחת חלק קטן, להכיר לילדים האלה את העולם הנהדר הזה של השחייה, ואם אפילו גרמתי לילדה אחת לרדת שוב לבריכה בזמן השהות שלה שם, או ילד שעכשיו ירצה להירשם לקבוצת שחייה – אני את שלי עשיתי.

הכותב הוא מתרגם והבעלים של LetterSmiths תרגומים ומאמן שחייה במכבי תל-אביב.