התופעה המכונה "אפקט פלסבו" באה לידי ביטוי הרבה יותר בגברים שעוסקים בספורט באופן חובבני בהשוואה לנשים – כך עולה ממחקר שבדק את השפעתו של הורמון הגדילה על ביצועים גופניים

מאת:מולי אפשטיין

ספורטאים שלוקחים חומרים משפרי הישג, מאמינים שהדבר יעזור להם לשפר את היכולות הגופניות שלהם  ובחלק מהמקרים זה בהחלט עובד. מה שיותר מפתיע זה שגברים שהשתמשו בתכשיר פלסבו, מתוך הנחה שהתכשיר בו הם השתמשו מכיל חומר משפר הישג, שיפרו אף הם את רמת ביצועיהם הספורטיבית – כך מגלה מחקר שפורסם בחודש יוני האחרון.

במחקר שבדק את השפעתו של הורמון הגדילה על ביצועים גופניים נבדקה גם יכולת השכנוע העצמי והאמונה בדבר, על מידת שיפור הביצועים הגופניים.
"ספורטאים משתמשים בהורמון גדילה על מנת לשפר את ביצועיהם הספורטיביים למרות שאין כל הוכחות מדעיות לכך. ולכן, רצינו לבדוק האם השיפור ברמת הביצועים הספורטיביים מקורו באמונה של הספורטאי שהוא אכן לוקח משהו שאמור לשפר את הישגיו או שהשיפור באמת נובע מהתכשיר עצמו", אמרה ג'ניפר האנסן מהמכון למחקר רפואי שבסידני, אוסטרליה.

64 גברים ונשים צעירים שעוסקים בספורט שלא לשם תחרות, חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת קיבלה טיפול בהורמון גדילה – חומר שאסור בשימוש על פי חוקי הספורט – ואילו הקבוצה השנייה קיבלה תכשיר פלסבו למשך 8 שבועות. לשתי הקבוצות נאמר שהן מקבלות הורמון גדילה שמסייע לשיפור הביצועים הספורטיביים. הן החוקרים והן משתתפי המחקר לא ידעו מה הם מקבלים. בסיומה של תקופת המחקר נשאלו המשתתפים מהו לדעתם החומר אותו הם קיבלו. בנוסף, הם נשאלו האם לדעתם חל שינוי ברמת היכולות הספורטיביות שלהם. בראשית התקופה ובסיומה נבחנו משתתפי המחקר במבדקי יכולת גופנית שכללו: סבולת, כוח, הספק ויכולת מאוץ.

מתוצאות המחקר עולה שגברים, יותר מנשים, חשבו שהם קיבלו טיפול בהורמון גדילה. מבלי להתחשב במין, משתתפים שקיבלו פלסבו, אולם האמינו שהם מקבלים הורמון גדילה, דיווחו שהם מרגישים שיפור ברמת הביצוע שלהם ואף הפגינו שיפור במבדקים השונים. מכל מקום, מבחן ההספק, ניתור לגובה מהמקום, היה המבחן היחיד בו הודגם שיפור משמעותי בהשוואה לנתוני הפתיחה.

"תוצאות המחקר מראות שאפקט הפלסבו יכול להיות אחראי לשיפור שהושג, לפחות באופן חלקי, בקרב מתאמנים שחשבו שהם צורכים הורמון גדילה. כנראה שעצם המחשבה על שימוש בתכשיר האסור גורמת לשיפור ברמת האימון ובמוטיבציה של חלק מן המתאמנים", הוסיפה החוקרת הראשית.

תוצאות המחקר הוצגו בסן־פרנסיסקו בכינוס השנתי של החברה לאנדוקרינולוגיה.

המחקר מומן על ידי הסוכנות העולמית למניעת סימום (WADA) ועל ידי התכנית למניעת סימום של ממשלת אוסטרליה.

מולי אפשטיין – פיסיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".

————————————————————————————————————–