מרתון ניו יורק שנערך ביום ראשון האחרון היה האחרון של השנה מבין ששת המייג'ורים (טוקיו, בוסטון, לונדון, ברלין, שיקגו וניו יורק), המרוצים הגדולים של עולם המרתון. אמנם יש עוד כמה מרתונים מעניינים עד סוף 2023, בהם בעיקר מרתון ולנסיה שידוע כמהיר במיוחד בשנים האחרונות, אך כבר כעת ניתן לסכם את עונת המרתונים הגדולים, שהייתה המהירה ביותר בהיסטוריה, הכתירה מלך חדש, סימנה פריצה נשית וגם הייתה מוצלחת במיוחד לישראל.
לכתבות נוספות בנושא:
מארו טפרי: "מקדיש את המרתון הזה לחיילי צה"ל וכוחות הביטחון"
קלווין קיפטום שבר את שיא העולם במרתון שיקגו
תזונה מנצחת במרתון: האם מיתוס הפסטה עובד ומה הסודות של הרצים הגדולים
קלווין קיפטום מצית את הדמיון
הכוכב הכי גדול של עולם המרתון השנה הוא בלי ספק קלווין קיפטום, שבגיל 23 בלבד (כך לפחות לפי מה שידוע לנו) שבר את כל הקונספציות של המרתון הגברי העולמי. אם חשבנו לא מכבר שיקח עוד עשור ששיאו של אליוד קיפצ'וגה יישבר, הגיע קיפטום וניפץ את השיא במרתון השלישי בלבד של חייו. אחרי שאשתקד כבר החל לסמן לנו את הכיון עם 2:01:53 שעות בוולנסיה, השנה הגיע לעולם המייג'ורים עם ניצחון אדיר בלונדון בזמן השני בטיבו בהיסטוריה, 2:01:25 שעות ובשיקגו הוא כבר ראה את השיא מהצד הנכון עם 2:00:35 שעות, שיפור של 34 שניות לשיא הקודם.
חלום הסאב-2, שנזנח מעט אחרי הפרויקטים עתירי היח"צ של קיפצ'וגה, נראה פתאום בר השגה, ומפגש ישיר בין קיפטום לקיפצ'וגה הוא כבר חלום שכל אוהד ריצה ואתלטיקה יושב ומחכך ידיו בהנאה בציפייה לו. עדיין לא ידוע הלו"ז המלא שלו לעונה הבאה, כאשר כרגע לפחות פורסם רק על מרתון רוטרדם באפריל. עוד לא ידוע לאיזה מייג'ור יגיע אם בכלל והאם יעוט גם על מדליה אולימפית (שם שיא העולם לא על הפרק כמובן), אולם מה שבטוח הוא שבכל מרוץ אליו יתייצב, כל העיניים יופנו אליו, כמלך החדש של המרתון העולמי.
הסאב המשולש של טיגיסט אספה
בניגוד לשיא הגברים שהיה נראה בלתי מושג, רבים הימרו ששיא העולם לנשים יישבר השנה, אך אף אחד לא חשב שהוא ינופץ בצורה כל כך משמעותית. בתחילת השנה השיא של בריגיד קוסגיי עמד על 2:14:04 שעות, אולם אז הגיעה טיגיסט אספה במרתון ברלין ופשוט השמידה אותו כאילו לא היה קיים בטבלה בכלל. היא עצרה את השעונים על 2:11:53 שעות והפכה בבת אחת לאישה הראשונה שיורדת מ-2:14, 2:13 ו-2:12 שעות!
הרצה בת ה-26, שב-2019 הקריירה שלה בכלל עמדה בסכנה בשל פציעה, השיגה יעד שהיה נראה חלומי ועל הדרך הפכה לאתיופית הראשונה ששוברת את שיא העולם במרתון. כמי שלא מתחרה הרבה (זה היה המרתון היחיד שלה השנה), מעניין גם במקרה שלה במה תבחר ב-2024 והאם תלך על התואר האולימפי, או שאולי תחזור לברלין, המקום בו ניצחה פעמיים, כדי לרשום היסטוריה נוספת.
סיפאן חסן משנה את המשחק
אם בשנים עברו המעבר ממסלול האתלטיקה למרתון בכביש היה חד צדדי, הגיעה סיפאן חסן וגרמה לכולם לחשוב שוב. ההולנדית, שלמי ששכח היא האלופה האולימפית המכהנת ב-5,000 ו-10,000 מטר ומדליסטית גם ב-1,500 מטר, הרחיבה את היריעה השנה והחליטה להעלות את המרחק. ההצלחה הייתה מיידית – כבר במרתון המלא הראשון שלה בלונדון היא ניצחה עם 2:18:33 שעות, ועוד אחרי שנעלצה לעצור למתיחות קלות כמה פעמים במהלך הדרך ונראה היה שאיבדה את המובילות.
היא המשיכה לג'נגל, חזרה לאצטדיון שם זכתה בשתי מדליות באליפות העולם בבודפשט (כסף ב-5,000 וארד ב-1,500 בתוספת נפילה מפוארת ב-10,000 אחרי שהובילה מטרים ספורים לסיום). חודשים ספורים לאחר מכן, שוב חזרה לכביש וניצחה במרתון שיקגו היוקרתי בשיא מסלול של 2:13:44 שעות, התוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים אחרי שיא העולם. ויש תחושה, שהיא עוד יכולה להשתפר.
הנשים ברמה אחרת
לצד ההישגים הנהדרים של אספה וחסן, שווה לשים לב למהפך שחל השנה בעולם המרתון הנשי. 6 מתוך 14 התוצאות המהירות בהיסטוריה הושגו השנה, כמות בלתי נתפשת. אמנם לנעליים ולשיפור הטכנולוגי יש חלק בכך, אך גם לשיפור המקצועי המרשים ולהתמקדות של יותר ויותר אתלטיות במרתון והשבירה של תקרת הזכוכית. לא נתפלא כלל אם בשנים הקרובות תוצאות של 2:13-2:14 שעות, שהיו נדירות ביותר עד השנה, יחלו להפוך לעניין שבשגרה. שווה לציין בהקשר זה את רוזמרי וואנג'ירו שניצחה בטוקיו, את הלן אובירי שעברה גם היא מהמסלול ורשמה דאבל בבוסטון ובניו יורק, שניהם לא מרתונים לשבירת שיאים ואת אלופת העולם אמאנה בריסו לה שיא אישי מוולנסיה של 2:14:58 שעות.
שירת הברבור של קיפצ'וגה
הגדול מכולם אמנם איבד את שיא העולם שלו, אך לא את רוח הקרב. בגיל 39 הוא רץ לראשונה את מרתון בוסטון, תוואי מסלול שונה לגמרי ממה שהוא מכיר, וסיים רק שישי, אולם חזר לעצמו בברלין עם הניצחון בזמן של 2:02:42 שעות והניצחון ה-11 שלו בקריירה במייג'ור. אין ספק כי זו הישורת האחרונה של הקריירה של קיפצ'וגה, אולם נראה כי יש לו עוד קצת דלק במיכלים וגם אם לא ישבור את שיא העולם חזרה, הוא ינסה לנצח בכל מרוץ אליו יזנק, וכלל לא נופתע אם נראה אותו שוב בבוסטון נלחם בשדים של עצמו, או לראשונה בניו יורק, היחיד אותו טרם רץ בקריירה.
הזווית הישראלית
אם כבר "התרגלנו" שיש לנו מרתוניסטית בטופ העולמי בדמות לונה צ'מטאי סלפטר, השנה הצטרפה גם צלע גברית בדמותו של מארו טפרי. בזכות טקטיקה משובחת הישראלי זכה במדליית הכסף באליפות העולם והוסיף מקום שישי איכותי במיוחד במרתון ניו יורק. מארו הרוויח ביושר את המקום בשורה הראשונה בכל מייג'ור אליו יבחר להגיע וכמובן שהעיניים כבר על המשחקים האולימפיים בקיץ, בהם ישאף לכתוב עוד פרק בהיסטוריה.
העומק המדהים של המרתון הישראלי מתבטא בעובדה שלמרות הישגיו הנדירים של טפרי, הוא כבר לא שיאן ישראל. מי ששבר השנה את שיאו הוא גשאו איילה שקבע בסביליה 2:05:33 שעות. אחריו, גם גירמה אמרה, היימרו עלמיה (עם הופעה אישית מצוינת באליפות העולם) ונוספים יוצרים קאדר כמותו לא היכרנו.
נזכיר כמובן כי לונה סיימה השנה על הפודיום במרתון בוסטון היוקרתי, עם מקום שלישי מרשים במיוחד כשהיא מותירה רצות בכירות רבות מאחור. לכך הוסיפה את המקום הרביעי באליפות העולם בבודפשט ויהיה מעניין לראות באילו מרוצים היא תבחר ב-2024. אחרי שרשמה פודיומים בטוקיו, ניו יורק ובוסטון, כל יעד שתציב ייראה כאפשרי, כשגם אצלה המשחקים האולימפיים, והרצון ל"תיקון" החוויה, כבר בטווח ראייה.
מארו טפרי במרתון ניו יורק | צילום: NN Running Team
כל המנצחים במייג'ורים ב-2023:
טוקיו: רוזמרי וואנג'ירו (קניה), דסו גלמיסה (אתיופיה)
בוסטון: הלן אובירי (קניה), אוואנס צ'בט (קניה)
לונדון: סיפאן חסן (הולנד), קלווין קיפטום (קניה)
ברלין: טיגיסט אספה (אתיופיה), אליוד קיפצ'וגה (קניה)
שיקגו: סיפאן חסן (הולנד), קלווין קיפטום (קניה)
ניו יורק: הלן אובירי (קניה), טמיראט טולה (אתיופיה)
