מה מניע את הרצים
שמשתתפים במרתון טבריה, תל אביב וירושלים…ברצף? ראיון עומק עם שלושה רצים
ייחודיים שלעתים מוסיפים גם אולטרה לקינוח
מאת:דני בורשבסקי
ב-2009 מרתון תל אביב חזר ללוח התחרויות, וזה משך לא מעט רצים בארץ לאתגר שנראה אז די הזוי – לרוץ שני מרתונים ברצף, אחד בטבריה והשני בתל אביב בהפרש של כשלושה חודשים. רוב האנשים שהיה להם איזשהו קשר לעולם הריצה החובבנית התקשו להבין איך אפשר לסיים מרתון ולהיכנס מיד לאמצע תכנית אימונים של מרתון חדש, אבל זה קרה.
לירן רז. "אני עובד המון שעות ולא אוכל כמו שצריך"
ב-2011 התקיים מרתון ירושלים הראשון, ונדמה היה שהרצים שכבר התרגלו לשני מרתונים בשנה יצטרכו לבחור שניים מתוך שלושה, בעיקר לאור העובדה שירושלים הקדים במעט בלבד את תל אביב בלוח התחרויות. אף אחד לא ציפה שכבר באותה שנה יהיו 350 "משוגעים" שיחליטו ללכת על כל שלושת המרתונים. אפשר להגיד שמאותה שנה,
גם אנשי מקצוע ומאמנים הבינו שתורת האימון היא לא תורה מסיני, ושיש רצים שיכולים לעמוד במשימה מטורפת כזאת, ואפילו יותר.אחד הרצים האלה הוא לירן רז, בן 35 מכפר סבא, עובד במשרד ראש הממשלה. ב-2011 הוא היה אחד מאותם משוגעים שהלכו על ה"משולש", ואחרי מרתון ירושלים הקרוב הוא אמור להשלים ארבע שנים של 3 מרתונים ישראלים לשנה. יותר מזה, רז מדורג במקום הראשון בסטטיסטיקה בלתי רשמית שבוצעה מדי שנה על ידי מועדון "איילות" אותו הוא מייצג. לפי הסטטיסטיקה הזאת, יש לו את הזמן הממוצע הטוב ביותר בכל אחת מארבע השנים האחרונות.
עוד כתבות בנושא
לא לכל אחד
רז פתח את השנה עם תוצאה של 2:47 שעות בטבריה, ובסוף השבוע האחרון בתל אביב הוא קבע תוצאה של 2:48 שעות שדירגה אותו שלישי בין הישראלים. כעת הוא עושה את ההכנות האחרונות למרתון ירושלים, שבו הוא סיים בשנה שעברה ראשון מבין הישראלים. מה שמדהים הוא, שאת 4 השנים האחרונות הוא הצליח לעבור בשלום וללא פציעה. הפציעה היחידה שהשביתה אותו ממרתון טבריה (שבו ניסה להתחרות רצוף מאז 2007) קרתה דווקא לפני "שגעון המשולש" שלו.
"האמת היא שאני אוקסימורון. אני מתאמן לבד לפי תכנית שהורדתי מהאינטרנט, אני עובד המון שעות, אני לא אוכל כמו שצריך, אבל הממוצע שלי משתפר משנה לשנה. אני יודע שמה שאני עושה נוגד את כל תורת האימון וההתאוששות, אבל אוהב את זה. כשהתחילו שלושה מרתונים בשנה לקחתי את זה כאתגר, ועם הזמן ראיתי שאני יכול להביא את הגוף שלי למצב שהוא יכול לעמוד בזה, כי זה חלק מהתופעות של הספורט הזה".
גם רז מזהה את הטרנד ההולך וגובר של רצים שלא מסתפקים במרתון אחד בשנה, ובאופן אישי הוא לא ימליץ על זה לכל אחד: "יש לי חבר שעשה מרתון ראשון בתל אביב, ובגלל שהוא מרגיש טוב הוא רוצה לרוץ גם בירושלים. המלצתי לו שלא לעשות את זה בגלל שזה מרתון ראשון. עם יותר נסיון אפשר לעשות את זה, אבל זה תלוי בבן אדם. אני באופן אישי מעדיף מרתונים בקצבים מהירים מאשר לרוץ אולטרה מרתון. ניסיתי את זה פעם אחת וזו לא כוס התה שלי. האמת היא שהשנה תכננתי אפילו להעלות את הממוצע שלי במרתון ולקבוע 2:40, גם רציתי להתאמן אצל גזאצ'ו יוסף בשביל המטרה הזאת אבל בסוף זה לא יצא".
|
אחרי מרתון ירושלים, רז מתכנן לרוץ כחלק מקבוצה בסובב עמק ולאחר מכן לתת לגוף לנוח לקראת סוף הקיץ הבא, אז יתחדשו האימונים שלו לטריפל נוסף. אבל מסתבר שיש אנשים שה"משולש" לא מספיק להם והם חייבים לקנח קצת בשטח. אחד מהם הוא ברק מסה, בן 45 מתל אביב, סמנכ"ל תפעול ב"פוקס". אחרי שרץ השנה בטבריה ובתל אביב, הוא אמור להשלים בפעם הראשונה שלושה מרתונים ברצף בירושלים, ולאחר מכן הוא מתכנן לרוץ במקצה ה-70 קילומטרים במרוץ האולטרה "הארץ המובטחת מים לים". מבחינתו, השיטה היא להתייחס לכל מרתון כאל עוד ריצה למרות שהוא נותן למרוצים האלה את כל הכבוד.
"כבר מזמן גמרתי עם ריצות מרתון בשביל תוצאה", מסביר מסה ומוסיף: "הייתי לי פעם שאיפה לתוצאה מסוימת ועמדתי בה, מאז אני בתפישה שאומרת לא לרוץ בשביל התוצאה אלא ליהנות כי זו המטרה האמיתית והתוצאות הן שוליות לחלוטין".
|
מסה. "כבר מזמן גמרתי עם ריצות מרתון בשביל תוצאה"
|
המרתון זה רצף של ריצות
על המצב הפיזי שלו קצת אחרי מרתון תל אביב מספר מסה: "עד עכשיו הכול עבר בשלום, ויום אחרי מרתון תל אביב כבר יצאתי לריצה קצרה ולטיול אופניים עם הילדים. מבחינתי המרתון זה רצף של ריצות, אבל חשוב לי להדגיש שאני מכבד את המרתון. לוקחים חצי יום חופש, עושים העמסת פחמימות, לוקחים חדר במלון אם זה בטבריה. עושים את זה בכיף, אבל גם בשיא הרצינות ומתנהגים כמו רצי מרתון לכל דבר".
אחרי שטבריה ותל אביב מאחוריהם, רצי הטריפל עוברים עכשיו למרתון של עליות והשאלה היא איך זה משתלב באימונים אחרי שני מרתונים שטוחים. "בכל תכנית אימון אני משלב הרבה ריצות שטח וריצות בעליות. לפחות 30 אחוז מהריצות שלי הן בטופוגרפיה לא שטוחה. אני גם לומד השנה בירושלים, ככה שלפחות פעם בשבוע אני מתאמן שם", מסביר רז. גם מסה דוגל בריצות שטח קשות עם עליות, וזו כנראה אחת הסיבות שאחרי מרתון ירושלים הוא מתכוון להשתתף גם באולטרה מרתון ל-70 קילומטרים במרוץ "מים לים", במקצה שיתחיל במודיעין ויסתיים בירושלים. " זה כבר הטירוף החדש. בשנה שעברה עשיתי את סובב עמק ל-61 קילומטר והשנה החלטתי לעשות את זה. אני מאמין שנוריד קצת פעילות אחרי ירושלים, אבל נספיק לחזור לקראת המרוץ".
"הכל יחסי בחיים"
|
מי שכבר התנסה בשנה מטורפת כזאת שכוללת שלושה מרתונים בארץ ואולטרה לקינוח הוא שותפו של מסה לאימונים ולתחרויות, יוסי פורטוגלי. על השאלה אם זה לא מוגזם אומר פורטוגלי בן ה-45, מהנדס אזרחי: "הכל יחסי בחיים. מצד אחד ברור שזה עמוס, מצד שני בפעם הראשונה בחיים שבה רצתי 10 קילומטרים, 6 מהם היו בהליכה. כל מה מוסיפים עוד קצת, וכל פעם מבינים שאפשר לעשות עוד. לפני הריצה גם הייתי רוכב אופניים ואני בוגר ה"טראנס אלפ" כך שכוח הסבל הוא אצלי בדם".
בשנה שעברה פורטוגלי השתתף בכל שלושת המרתונים ולאחר מכן במקצה ל-60 קילומטרים במרוץ "ים לים" שאז הסתיים בפארק הירקון. אם זה לא מספיק, בבוקר שאחרי מרתון ירושלים הוא קם מוקדם לריצה מסכמת של 34 קילומטרים לקראת מרתון תל אביב שבוטל ובמקומו נערך מרתון "ישראמן". כמו חברו לאימונים, גם הוא השאיר את שיאו האישי מאחור, הוריד קצת את הרגל מהדוושה והבין את הפוטנציאל הגדול להנאה במרתונים שבהם רצים קצת יותר לאט ומסיימים עם חיוך גדול. "את טבריה בשנה שעברה רצתי בשש דקות איטי יותר מהשיא האישי שלי, אבל הרגשתי שזה היה המרתון הטוב ביותר שלי, פשוט נהניתי בו והייתי מאומן. הרגשתי שיש לי כוח וגם בירושלים היה מצוין. בתל אביב ליוויתי מישהי שרצה את המרתון בזמן של 4:40 שעות וזו הייתה החלטה מצויינת כי כך עשיתי הכנה טובה למרוץ האולטרה".
|
פורטוגלי. "לסיים ריצות עם חיוך"
|
אז מה הסוד? אף אחד כאן לא מבצע חיזוקים מיוחדים, אף אחד גם לא עושה את זה עם מאמן אישי למרות שזה תמיד מומלץ. כנראה שרצים כמו לירן רז שמצליחים למצוא את הכוח לרוץ שלושה מרתונים ברצף בצורה כל כך אגרסיבית קשה למצוא, אבל לא חסרים רצים עם תשוקה גדולה כמו מסה ופורטוגלי.
מה שצריך כנראה, זה דבר ראשון לצבור נסיון בריצות מרתון ודבר שני למצוא את הדרך להביא לידי ביטוי את התשוקה הזאת, עד הסוף. "אני אוהב לרוץ", מסכם פורטוגלי: "אני לא צריך נגן מוזיקה בשביל זה, אני נהנה מהריצה עצמה, בסוף הריצות הארוכות שלנו אנחנו דואגים לפריסה שכוללת אוכל וגם אלכוהול, כל מה שעושה לנו טוב. אני נהנה מהתחביב שלי, ודואג לעשות אותו בצורה שתגרום לי לסיים את הריצות עם חיוך".
צילומים: באדיבות לירן רז, ברק מסה ויוסי פורטוגלי
12.3.2014
דני בורשבסקיעיתונאי שחולה ספורט וכותב על זה
