במשלחת הפולנית למשחקים האולימפיים המושמצים שהתקיימו ב-1936 בברלין, היו לא מעט ספורטאים שנהרגו ומתו במהלך מלחמת העולם השנייה. חלקם יהודים שנרצחו בשואה וחלקם פולנים שהשתייכו לתנועות ההתנגדות לנאצים.
איליה שרייבמן (משמאל) עם רומן בוצ'נסקי שהיה חברו לנבחרת השליחים בברלין 1936
עוד כתבות בנושא
סיפורו של היהודי מאלג'יריה שהיה אלוף עולם בשחייה ונשלח לאושוויץ
"אלוהים הציל אותי במחנות, והריצה הצילה את החיים שלי"
תרומתו של רוכב האופניים האגדי ג'ינו ברטלי להצלת יהודים בשואה
דוגמה בולטת לגורל מר משותף ליהודים ולספורטאים אחרים אפשר למצוא ברביעיית השליחים הפולנית למשחה 4 פעמים 200 חתירה. שלושה מהם לא שרדו את מלחמת העולם השנייה, אחד מהם היה איליה שרייבמן היהודי. בהקשר של שלושת השחיינים שמתו, קשה למצוא עדויות על המקום המדויק שבו זה קרה, ובמקרה של שרייבמן ישנה גרסה שאומרת שהוא נרצח במרד גטו ורשה וגרסה אחרת שלפיה נרצח במחנה הריכוז מיידנק. שרייבמן, שנולד ב-1907 בורשה, התאמן מגיל צעיר בשחייה ובכדורמים. הוא התחיל את דרכו הספורטיבית במועדון "מכבי", ובהמשך עבר גם למועדון "לגיה ורשה". בתחילת שנות השלושים הוא היה שחיין ה-100 חתירה המהיר בפולין, לאחר מכן חברו רומן בוצ'נסקי השתלט על המשחה הזה ושרייבמן התבלט במשחי החתירה הארוכים יותר מ-200 ועד 1,500 מטר.
במכביה הראשונה שנערכה בארץ ב-1932 שרייבמן היה סגן האלוף ב-100 חתירה, ובמכביה השנייה ב-1935 הוא סיים שלישי במשחה הזה כשאחד משני השחיינים שהקדימו אותו היה אלפרד נקש הצרפתי, שעשור לאחר מכן שרד את מחנה אושוויץ. למשחקי ברלין 1936 הוא הגיע כחלק מהרביעייה שכללה גם את בוצ'נסקי, הלמוט באריש ויואכים קרליצ'ק. לאכזבתם של הפולנים, הרביעייה הזו פסלה. ובכל זאת, שרייבמן נחשב לכוכב בספורט העולמי, ואחרי משחקי ברלין כשהוא כבר החל לעסוק גם באימון, הגיעה אליו הצעה ממפיקי קולנוע מקומיים לגלם את דמותו של טרזן בגרסה הפולנית של הסרט האמריקאי שובר הקופות. בדומה לגרסה המקורית, גם כאן הכוונה היתה לטפח שחיין כמו ג'וני וייסמילר האמריקאי, שיהפוך לכוכב קולנוע. ולשרייבמן גם היה ניסיון בעמידה מול מצלמה, ב-1929 הוא השתתף בסרטים שהפיקה הממשלה לעידוד הספורט, כשחיין כמובן.
לפי התיעודים, קשה לעקוב אחרי מה שקרה לשרייבמן לפני שמת, בדיוק כמו לחבריו לרביעיית השליחים הפולנית בוצ'נסקי ובאריש. לפי תיעודים שונים אחד מהם נרצח על ידי הצבא הרוסי, השני נרצח בכלא ובמקרה של שרייבמן הגרסאות היו חלוקות בין מרד גטו ורשה לבין מחנה הריכוז מיידנק.
לפני שלוש שנים החליטו שני אמני קומיקס פולנים, ייז'י אוזגה ופאבל צ'מיילבסקי, להנציח את סיפורו של איליה שרייבמן בספר קומיקס. מה שהביא אותם לחקור את הסיפור שלו היתה הידיעה על אותו תסריט של טרזן הפולני שהיה מוכן להפקה ונגנז בגלל פרוץ מלחמת העולם השנייה. הם חקרו מי היה האיש שהיה אמור לגלם את טרזן וכך החלו לאסוף פרטים על חייו ומותו של שרייבמן. אגב, לפי הסיפור שלהם הוא נרצח במרד גטו ורשה ב-1943.
הספר שלהם מלווה את שרייבמן גם בשנותיו כשחיין שייצג את פולין במשחקי ברלין 1936, גם בתקופה שבה היה אמור להפוך לכוכב קולנוע וגם בהפך הגמור של מה שקרה, כשהוא עבד בעבודות שחורות בגטו. באחד הקטעים בספר מתואר מפגש בין שרייבמן לקצין גרמני בגטו ורשה, שמצווה עליו להציג תעודות ומתפלא מהיכן ידע היהודי-פולני לדבר גרמנית כל כך טוב. שרייבמן ענה שלמד גרמנית לפני שהשתתף במשחקים האולימפיים בברלין. השוטר שאיים עליו עם אקדח שלוף, ירה בסופו של דבר ביהודי אחר שהיה במקום ואומר לשרייבמן "אתה רואה? יש לך מזל שאתה ספורטאי, ועכשיו תלך להתפלל ולהגיד תודה".
כשחושבים על זה, הליהוק התאים בול (מתוך ספר הקומיקס "האזרח שרייבמן")
אוזגה וצ'מיילבסקי אומרים שככל הנראה, הכוונה של במאי הסרט היתה לשדר אמירה בכך ששחקן יהודי מגלם דמות של אדם שמנסה לשרוד בסביבה מאוד עוינת, "האנטישמיות בפולין בסוף שנות השלושים לא היתה נדירה, כך שזה הגיוני", הם אמרו בראיון.
אז שרייבמן, כמו כל כך הרבה ספורטאים יהודים צעירים שנרצחו בשואה, פספס גם הוא את החיים שאחרי הקריירה הספורטיבית, ואת הפנטזיות על הקריירה השנייה שלו אפשר להשאיר ככל הנראה רק לסיפורים שמובאים במקרה הזה באותו ספר קומיקס שנקרא "האזרח שרייבמן" ויצא בשפה הפולנית. עוד מקום שבו מצוין שמו הוא אנדרטה באחד מאצטדיוני הכדורגל הגדולים בוורשה, שבה מצוינים שמותיהם של הספורטאים הפולנים שמתו במהלך מלחמת העולם השנייה. ואולי בזכות הספר, הפולנים יודעים היום קצת יותר מה מסתתר מאחורי השם איליה שרייבמן. נסיבות מותו כאמור של שרייבמן בשנת 1943 אינן ברורות. ישנם מקורות הטוענים שהוא מת בגטו ורשה. לפי מקורות אחרים, הוא נרצח במחנה הריכוז מיידנק
