הרבה ענפי ספורט מזוהים עם כמה "משוגעים" שלוקחים אותם למקומות רחוקים מאוד מהנורמה: רצי האולטרה בריצות למרחקים, אנשי הברזל בטריאתלון, המטפסים על צוקים בטיפוס הספורטיבי ושחייני מרחקי המרתון בשחייה במים פתוחים.

ה"משוגע" של השחייה במים הפתוחים. דניאל קציר על רקע מימי תעלת למאנש באנגליה | צילומים: באדיבות דניאל קציר

כדי להציג את מה שיעשה השבוע דניאל קציר צריך להמשיך ולפרק את הקטגוריה שלו. הקריירה שלו כשחיין מים פתוחים מקצוען כבר הסתיימה. הוא שחה במשחה הארוך בעולם (ל-57 קילומטר) בארגנטינה, הוא השתתף באחד המשחים הקרים בעולם (טמפרטורת מים של 11 מעלות) בדרום אפריקה והוא גם היה אמור לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים ב-2008, ורק העובדה שהספורט הזה היה חדש בתכנית האולימפית ושהקריטריונים לא היו ברורים לכולם: מנעה זאת ממנו.

בשנים האחרונות קציר בן ה-28 עוסק בעיקר באימון שחייה בשיטה שהוא עצמו פיתח, ומתחרה להנאתו במשחי המים הפתוחים המתקיימים בארץ. ובכל זאת, גם כשהוא כביכול "מעבר לשיא", משהו כנראה דגדג אצלו בחודש מאי האחרון, אז החליט סופית ללכת על האתגר שנקרא "האוורסט של השחיינים" והוא חציית תעלת למאנש מחופי דובר שבאנגליה לחופיה של קלאי בצרפת.

אחד האתגרים הקשים והיקרים 
לפני הכל חשוב לציין מה זה בדיוק אומר חציית תעלת למאנש. ובכן, זה הרבה יותר מסובך מלשחות למרחק של 37 ק"מ שזהו למעשה אורך התעלה. קציר כבר שחה מספר פעמים למרחקים כאלו וזה לא מה שיפחיד אותו. כדי להיות "צולח רשמי" של הלמאנש צריך לעבור את המרחק הזה ללא חליפה (בבגד ים תחתון בלבד), במים קרים (בין 16 ל-18 מעלות) וכמובן שללא מגע עם סירת הליווי. במקרים רבים, הים יכול להיות אכזרי מאוד וזה אומר זרמים חזקים וגלים גבוהים. זו גם הסיבה שלאורך השנים היו שחיינים שגבו את חייהם בניסיון לשחות את הלמאנש, ורבים אחרים נפגעו כתוצאה מהיפותרמיה. פרופסור איתן פרידמן שחצה את הלמאנש ב-1993 הוא הישראלי היחידי שעשה זאת עד היום. חשוב לציין שזו לא רק פונקציה של יכולת, כי מדובר בעלויות גבוהות מאוד ומעטים יכולים להרשות את זה לעצמם. קציר, שקיבל עזרה כלכלית ממספר גורמים, מתכוון להיות הישראלי השני. בניגוד לפרידמן שלא היה שחיין מקצוען וסיים את המרחק ב-13 שעות, קציר מתכוון לא רק לצלוח אלא לקבוע את הזמן המהיר ביותר השנה בתעלה שעומד כרגע על 9 שעות וארבע דקות. אגב, שיא העולם בחציית התעלה שייך לטרנט גרימזי האוסטרלי ועומד על 6:55 שעות, כאשר שחיין נוסף שירד מגבול 7 השעות הוא אגדת השחייה במים פתוחים, פטאר סטוייצ'ב הבולגרי. את שניהם קציר מכיר מצוין ומשניהם הוא גם דאג לקחת טיפים לשחייה בתעלה. ההבדל היחיד בינו לבינם כמו גם לרוב השחיינים המקצוענים שעשו את זה הוא שקציר מגיע לאתגר הזה בתום הקריירה שלו, בעוד שהשאר עשו זאת במהלך הקריירה.

מהאניה זה נראה ידידותי יותר. הצוקים הלבנים של דובר באנגליה | צילום: timitrius

נכון לעכשיו, קציר כבר נמצא בדובר שבאנגליה ומחכה לתורו לצלוח את התעלה. איך זה עובד? הוא הסביר לנו: "יש אנשי צוות שהעבודה שלהם בחודשים יולי-ספטמבר היא ליווי שחיינים שרוצים לחצות את התעלה. זו המומחיות שלהם, ויש להם גם הכשרה רפואית והם מוסמכים מטעם ההתאחדות של חציית הלמאנש. אני יצרתי קשר עם איש צוות שממש שייך להיכל התהילה של חציית הלמאנש. הוא אמר לי שיש לו רק שבוע פנוי אחד בין 15 ל-22 בספטמבר ושאני אהיה השני בתור. ישר קפצתי על זה. זה אומר שבתוך השבוע הזה מחכים ליום המתאים לחצות את התעלה מבחינת מזג האוויר ותנאי הים. בהנחה שזה יהיה היום הראשון בשבוע, אני אהיה ביום השני". מצד שני, יתכן מצב שבו מספר ימים סוערים ידחו את מועד היציאה למים, כך שבתחילת השבוע הנוכחי היה קשה להעריך מתי בדיוק ייכנס קציר למים הקרים של תעלת למאנש.

קציר, שמלווה במשימה שלו במאמן נבחרת ישראל בשחייה במים פתוחים, אנדריי טוט, מספר על ההכנות הקצרות יחסית שלו לחציית הלמאנש: "השלב הראשוני היה להחזיר לעצמי את המהירות, לאחר מכן העלינו את הקילומטראז' השבועי על ידי הגברת הנפחים באימונים ובסוף הגיע השלב של ההתרגלות לים ולגלים. בים שלנו התנאים הם הפוכים כי הטמפרטורה גבוהה לפחות ב-11 מעלות ממה שיהיה לי שם, אז בסיום האימונים העברתי שבוע בחורשת טל שבצפון כדי להתרגל למים קרים בטמפרטורה של 16-18 מעלות ופשוט שחיתי שם. ברור שכל ההכנה רחוקה מלהיות אופטימלית במסגרת המגבלות, אבל אני מקווה שזה יספיק".

"ההכנה הייתה רחוקה מלהיות אופטימלית"

על העובדה שהוא לא מתכוון רק לצלוח את התעלה אומר קציר: "אני אף פעם לא עושה משהו רק כדי לסיים אותו. גם כששחיתי 57 ק"מ עשיתי את זה כדי לקבוע תוצאה טובה וסיימתי שני. אז כמובן שיש כאן אתגר לסיים ואני באמת לא יכול לדעת איך ארגיש בשעה החמישית והשישית במים הקרים, אבל אני יודע שבעבר התגברתי על זה בתחרות במים יותר קרים וחוץ מזה העליתי מאז איזה 4-5 קילו כך שזה אמור לעזור לי".

אפרופו אוכל, במשימה הקשה שעומדת בפניו קציר לא מתכוון להזין את עצמו באוכל רגיל, גם אם זה אומר שהוא ישחה 9-10 שעות ברציפות. "החלטתי שהפעם אזין את עצמי רק בג'לים ובמשקאות איזוטוניים, כשהכוונה שלי היא לקחת ג'ל בכל 15 דקות". עושה רושם שקציר מנסה ללמוד מטעויות העבר שלו ולכסות את עצמו מכל הכיוונים, אבל מה יקרה עם התנאים בתעלת למאנש יהיו פשוט קשים מדי? "כמובן שאני חושש מהקור ומהזרמים, ואני לא יודע ממה אני חושש יותר. אבל אני חייב לציין ששבוע האימונים האחרון שלי במים הקרים נתן לי הרבה ביטחון. חוץ מזה איש הצוות שלי הוא טוב, והוא הוביל השנה רביעיית שליחים למרחק של 10 דקות מהשיא העולמי".

אז ככל הנראה, באחד הימים השבוע נדע אם דניאל קציר עשה היסטוריה ואם כן איזו? האם הוא יהיה רק הישראלי השני שצולח את התעלה או שהוא יהפוך לשחיין המהיר ביותר ששוחה בה ב-2014? אנחנו מבטיחים לעדכן אתכם.

דני בורשבסקי | חולה ספורט וכותב על זה