ברגע שאלן ווב הבין סופית שהוא לא יוכל לחזור לימיו היפים כרץ למרחקים בינוניים, הוא החל להתאמן בטריאתלון. איך תיראה ההסבה של אחד האתלטים הגדולים ביותר שמגיע לתחום הזה?
מאת:דני בורשבסקי
כנראה שאם היינו צריכים לסכם עכשיו את הקריירה של אלן ווב (31) בידיעה שלא נשמע עליו יותר כספורטאי, השורות האלה כלל לא היו נכתבות. ווב שנולד במישיגן, נחשב לאחד מגדולי הרצים האמריקאים למרחקים בינוניים וארוכים, נחשב פעם לעילוי ולפחות בשנה אחת בקריירה הוא גם הצדיק את זה ותחרות האתלטיקה האחרונה שלו תהיה עוד מספר ימים במשחקי מילרוז ניו יורק ב-15 לפברואר.
אלן ווב. אחד מגדולי הרצים האמריקאיים למרחקים בינוניים וארוכים צילום: Rudolphous
זה קרה בשנת 2007, אותה הוא התחיל בתחרות גדולה כשעקף את ברנרד לאגאט 50 מטרים לסיום ריצת ה-1,500 מטרים באליפות ארצות הברית וקטף את התואר. לאחר מכן הוא סיים שמיני באליפות העולם, ובאותו קיץ גם ניצח בתחרות גולדן ליג בפאריס בזמן של 3:30.54 דקות. אבל ההישג העיקרי שלו ב-2007, שהפך גם לרגע השיא בקריירה שלו, היה שבירת השיא האמריקאי בריצת המייל בתחרות בבלגיה. ווב קבע אז 3:46.91 דקות ושיפר שיא שהחזיק מעמד במשך 25 שנים. אגב, מדובר בשיא האמריקאי הנוכחי, ועם זאת ווב פורש.
לא מפחד לצאת בהצהרות
הודעת הפרישה של ווב בחודש שעבר לא היתה מפתיעה כמו ההמשך שלה, כשהוא הצהיר שהוא מתכוון להפוך לטריאתלט. כמו ווינר אמיתי, כמו אותו תלמיד תיכון שירד מארבע דקות למייל בגיל כל כך צעיר, ווב הכל כך תחרותי לא מפחד לצאת בהצהרות. את ההסבה לטריאתלון מבחינת אימונים הוא עשה כבר לפני מספר חודשים. בחורף שעבר הוא סבל מפציעה, ונכנס לחנות אופניים בפורטלנד כדי להשיג כלי שיעזור לו לקרוס טריינינג. בחנות פרגנו לו עם סרוולו s2 וכך הוא השיג למעשה את ספונסר הציוד הראשון שלו כטריאתלט, אולי עוד לפני שהחליט סופית אם להפוך לכזה.
כמה חודשים לאחר מכן הוא הודיע על ההסבה המקצועית שלו, אבל בינתיים כבר הספיק לצבור שעות אימון עם קבוצת שחייני מאסטרס בפורטלנד, ואפילו להעביר מחנה אימונים עם נבחרת הטריאתלון האמריקאית באריזונה. אם כל זה עדיין מפתיע, הפרט הבא יעשה לכם סדר – ווב בכלל התחיל כשחיין. כך הוא העביר את כל הילדות שלו לפני שגילה את הריצה בבית הספר התיכון. הוא החל להתחרות בשחייה בגיל 6, ולאחרונה, אשתו שכותבת עליו לא מעט בבלוג עשתה למעריציו סדר ופרסמה את שיאיו מכיתה ט'. מאחר והוא רוצה להפוך לטריאתלט שווה להתייחס לשיאו של ווב ב-1,650 יארד חתירה (מקביל ל-1,500 מטר) שעומד על 16:44.4 דקות.
בסופו של דבר, בינואר האחרון קצת אחרי שחברת נייקי סיימה איתו חוזה אימוץ של 11 שנים ואחרי שהוא לא הצליח לשחזר את אותה שנה קסומה במשך שש שנים, ווב החליט לתלות את נעלי הספייקס שלו, אבל לחדש את מלאי נעלי הריצה ולהוסיף אליהן אופניים וציוד שחייה. הוא הודיע שיהפוך לטריאתלט, והוא מתכוון לעשות את זה במהירות הבזק, כי עוד לפני הזינוק הראשון שלו למים הוא כבר חושב על מקומו בסגל האולימפי למשחקי ריו 2016.
ווב אמר שהוא יחליט מה יהיה הטריאתלון הראשון שלו רק אחרי תחרות האתלטיקה האחרונה שלו בניו יורק, אבל אשתו כבר נידבה פרטים נוספים בבלוג וכתבה שיש דיבורים על טריאתלון למרחק אולימפי במארס הקרוב. אחרי הכל, ווב לא מגיע לטריאתלון כדי ליהנות ממנו בפרק ב' של החיים, וזה מה שהוא אמר בראיון לאתר TRIATHLETE.COM: "אני רוצה להיות טוב. אני רוצה להתחרות ברמות הגבוהות ביותר, כלומר באירועים של התאחדות הטריאתלון הבינלאומית. אני חושב שזה מה שמתאים לי כרגע, לא תחרויות ללא דרפטינג. אני גם רוצה להגיע למשחקים האולימפיים, זו המטרה שלי ויש לי שנתיים לעשות את זה".
היו תקדימים
ההצהרות של ווב גרמו בימים האחרונים ללא מעט דיונים בפורומים שונים שעוסקים בטריאתלון. אחרי הכל, יש כמה דוגמאות מצוינות לטריאתלטים אולימפיים שהיו במקור רצים למרחקים ארוכים. אחד הסיפורים ששכנעו את ווב לעשות את ההסבה היה זה של גוון יורגנסן, מי שסיימה את העונה האחרונה במקום הרביעי בסבב הגביע העולמי וגם ניצחה בטריאתלון שטוקהולם. יורגנסן היתה שחיינית ואתלטית בתחילת דרכה במכללות, לאחר מכן התמקדה בריצות למרחקים ארוכים אבל ב-2010 עשתה הסבה לטריאתלון ובאותה שנה כבר זכתה במדליית כסף באוניברסיאדה.
וזו לא רק יורגנסן. גם הטריאתלט האולימפי האמריקאי הטוב בכל הזמנים, קמפר האנטר, היה רץ למרחקים ארוכים במכללות עד שנת 1998, ובשנת 2000 כבר סיים כטריאתלט במקום ה-17 במשחקים האולימפיים בסידני. חמש שנים לאחר מכן הוא הפך לאמריקאי היחיד עד היום שניצח בסבב העולמי. דוגמה מצוינת ממש מהתקופה האחרונה היא נון סטנפורד הבריטית, אלופת העולם בטריאתלון במרחק האולימפי. היא עברה לטריאתלון מאתלטיקה רק חמש שנים לפני שהפכה לטובה בעולם.
אז מצד אחד, הדוגמאות של סטנפורד, יורגנסן וקמפר יכולות לעודד את ווב. מצד שני, צריך לזכור כמה דברים חשובים לפני שמשייכים אותו לצמרת העולמית. הטריאתלטים שהוזכרו כאן אמנם בלטו בענף החדש שלהם במהירות מטורפת, אבל את ההסבה הם עשו בגיל צעיר, והם לא הגיעו לענף הזה אחרי קריירה מזהירה ועם כל כך הרבה אגו וגם – כל כך הרבה מה להפסיד. בנוסף, אם ההסבה של ווב תהיה מוצלחת אולי הוא יוכל להגיע לרמה גבוהה בארצות הברית כי מצבו של הטריאתלון האולימפי שם כיום לא הכי מזהיר. בשנת 2013 למשל הטריאתלט האמריקאי שדורג הכי גבוה בסבב היה ג'ו מאלוי שסיים במקום 46. אבל מה עם הרמה הבינלאומית הגבוהה? הבעיה היא שכיום הטריאתלון נשלט על ידי שלושה עילויים שקשה מאוד לאיים עליהם – האחים אליסטר וג'ונתן בראונלי וחאבייר גומז הספרדי. עם כל הכבוד לווב כרץ, מדובר בשלושה רצים מדהימים שווב יוכל לאיים עליהם רק אם יגיע איתם לקילומטר האחרון מתוך עשרה.
אבל אם אנחנו רוצים לבנות על סוף טוב, או יותר נכון על תסריט מושלם עבור ספורטאי גדול, תמיד אפשר להגיד תודה לדרפטינג שהופך את הטריאתלונים האולימפיים לצמודים ביותר. כעת נותר לנו לראות איך ספורטאי שגדל כשחיין יכול לשמר ולשפר את היכולות שלו מימים עברו, להתמקצע ברכיבה על אופניים ולהישאר אותו רץ גדול למרחקים ארוכים שאולי יום אחד יצטרך לדעת ללחוץ על הדוושה ברגע המתאים ביותר בקרב מול הטריאתלטים הגדולים בעולם, וגם יצליח לעשות את זה. ימים יגידו, אנחנו ללא ספק נעקוב.
5.2.2014
דני בורשבסקי עיתונאי שחולה ספורט וכותב על זה
