בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה ניכרת בשיעור המשתתפים בפעילות גופנית באוכלוסיה. כבר בשעות הבוקר המוקדמות אנו רואים ברחובות אנשים הולכים, רצים ורוכבים על אופניים. בשבתות הפארקים ואתרי הטבע גדושים ברוכבי אופניים. ברור לכל כי ספורט טוב לבריאות אך מתי ספורט מתחיל להיות מסוכן?
בארה"ב מספר המשתתפים השנתי בריצות מרתון עלה מפחות ממיליון בשנת 2000 ליותר משני מיליון ב-2010 | צילום: David Sedlecký
שיעור הפציעות הקשורות בספורט עלה יחד עם העלייה בהשתתפות בפעילות גופנית. חלק מהפציעות הינן תוצאה של חבלה וחלקן משניות לעומס יתר. האם ריצה טובה לבריאות בהשוואה לסוגי פעילות גופנית אחרים? אילו פציעות עשויות להיגרם בסוגי הספורט השכיחים וכיצד ניתן למנוע אותן?
ריצה
מחקרים רבים מצביעים על ההשפעה החיובית של ריצה על מצב הבריאות הכללית. ריצה שבועית מצטברת של 16 ק"מ ומעלה, כרוכה בשיעור נמוך יותר של יתר לחץ דם, סכרת ורמת כולסטרול נמוכה יותר. בקרב הרצים שכיחות נמוכה יותר של אוסטאופורוזיס (ירידה בצפיפות העצם), הפרעות זיכרון וריכוז, הפרעה בשינה ודכאון. בנוסף, שיעור התחלואה הכללית והתמותה המוקדמת נמוכים באופן ניכר בקרב אלו שעוסקים בפעילות גופנית זו באופן קבוע.
האם ריצה למרחקים ארוכים מסוכנת? מבנה מערכת התנועה בגוף האדם מותאם לריצה למרחקים ארוכים. ההתפתחות האבולוציונית של גוף האדם איפשרה נדידה למרחקים ארוכים וצייד מתמשך לאורך מרחק וזמן רב. מבנה ויחסי האיברים בגוף מלמדים על התאמת שלד האדם לריצה למרחקים ארוכים. פיזיולוגית, גוף האדם מותאם לריצה ארוכה וביכולת טובה להתמודד עם חום בהשוואה לבעלי החיים הניצודים. למעשה האדם הינו בעל החיים בעל היכולת הגבוהה ביותר לריצה למרחקים ארוכים.
האם ריצה למרחקים ארוכים מסוכנת? | צילום: thinkstock
בארה"ב מספר המשתתפים השנתי בריצות מרתון עלה מפחות ממיליון בשנת 2000 ליותר משני מיליון ב-2010. דיווחים על הפרעות בתפקוד הלב ומוות פתאומי מסיבה לבבית לאחר ריצת המרתון, משכו תשומת לב תקשורתית והעלו שאלה לגבי הסיכון הרפואי שבריצות ארוכות מסוג אלו. במאמר שפורסם בעיתון היוקרתי New England Journal of Medicine בשנת 2012, נמצא כי שיעור אירועים אלו נמוך בהשוואה לשיעור ארועים לבביים ומוות פתאומי בקרב סוגי ספורט אחרים ובוודאי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. ואולם, בהשוואה בין רצי מרתון לרצי חצי מרתון עולה כי שיעור אירועים אלו גבוה יותר ברצי המרתון. כמו כן נמצא כי אירוע לבבי ומוות פתאומי היו שכיחים יותר בקרב גברים.
טיפים לרצים
• לבוש – נעלי ריצה איכותיות סופגות זעזועים וביגוד מתאים לריצה המנדף חום וזיעה
• הימנעו מריצה בתנאי קיצון – חום וקור
• התחילו בריצה קלה למשך 15 דקות ועלו בהדרגה בזמן ובמרחק הריצה
• הוסיפו עלייה מתונה במסלול הריצה – הדבר ישפר את סבילות הלב והריאות
• הקפידו על מתיחות קבוצות השרירים השונות, מפרקים וגב לפני ואחרי הריצה
• הקפידו על שתייה מספקת עד שעתיים לפני הריצה וכן לאחר הריצה
• הקפידו על תזונה הכוללת 20% חלבונים, 30% שומנים ו50% פחמימות. הימנעו מסוכרים פשוטים והכילו פחמימות מורכבות הקיימות בפסטה, לחם מלא פירות וירקות
רכיבה על אופניים
לרכיבה יתרונות רבים אך יש להיות מודעים גם לסכנות בספורט זה. שיעור הפציעות בכלל ושיעור פגיעות הראש ברכיבה הינו הגבוה ביותר מכל סוגי הספורט. סכנה נוספת אורבת לרוכבי האופניים בהתקלות בכלי רכב ולעתים במהמורות בדרך. 90% מרוכבי האופניים שנהרגים בתאונות לא חבשו קסדה. מסיבה זו ההחלטה על חבישת קסדה מתבקשת ובארצנו הינה חובה במסגרת החוק. הקצאת שבילים לרוכבי אופניים בעיר הביאה לירידה של 40% במקרי המוות והפציעות הקשות של רוכבי אופניים.
90% מרוכבי האופניים שנהרגים בתאונות לא חבשו קסדה | צילום: thinkstock
פציעה בגפיים העליונות בכלל ובכתף בפרט שכיכה בספורט זה. פציעות הכתף השכיחות הן פגיעה במפרק בין עצם הבריח לעצם השכם (המפרק האקרומיוקלביקולרי), שבר בעצם הבריח ושבר בעצם הזרוע. ברוב הפציעות הטיפול שמרני, אך לעתים נדרש טיפול ניתוחי לייצוב המפרק הפגוע או קיבוע השבר.
כדורגל וכדורסל
פציעות בגפה התחתונה נפוצות למדי. פציעות ברך שכיחות למדי החל מנקעים קלים ועד פריקה או שבר. פציעת ברך הכוללת קרע במניסקוס או קרע ברצועה מתאפיינות בנפיחות מיידית בברך, בתחושת נעילה ואי יציבות. בטווח הארוך עשויה הפציעה להביא לשינוי ניווני בסחוס המפרקי ומגבלה תפקודית ניכרת. הטיפול השמרני בפגיעות הסחוס כולל חיזוק שרירים סביב הברך, שימור טווח התנועה והזרקת חומצה היאלורונית למפרק. תכשיר זה כדוגמת Synvisc one הינו נוזל במרקם של ג'ל בעל מאפייני הקטנת חיכוך כשל הנוזל המפרקי, אשר מביא להקלה בכאב ושיפור בתפקוד המפרק לאורך זמן של חודשים ולעיתים של שנה שלמה.
נקע בקרסול היא הפציעה השכיחה ביותר. נקע מוגדר כקרע חלקי של רצועה. תפקיד הרצועה לייצב את העצמות משני חלקי המפרק ובנקע חמור קיימת סכנה לאי יציבות של המפרק. ברוב המוחלט של המקרים טיפול שמרני מאפשר חזרה מלאה לפעילות הגופנית. הטיפול מתבסס על הפחתת הנפיחות בעזרת קרח וחבישה אלסטית, מנוחה מעומס על הקרסול והנעה מוקדמת. יש חשיבות רבה לטיפול במסגרת פיזיותרפיה, החזרת טווח התנועה, הפחתת הנפיחות, חיזוק שרירים ושיקום היציבות הדינמית דרך תרגול מונחה של חיזוק קבוצות השרירים סביב הקרסול.
* תוכן שיווקי
ד"ר אהוד ראט הוא יו"ר החברה הישראלית לרפואת ספורט,
מנהל היחידה לאורתופדיה זעיר פולשנית במרכז הרפואי תל אביב
