ראיון מיוחד בעקבות פסק הדין של בית המשפט כנגד מארגני מרתון תל אביב ומה יהיו ההשלכות על כל אחד ואחד מכם
מאת:דני בורשבסקי | צילומים: רונן טופלברג
את המקרה הטראגי האחרון במרתון תל אביב קשה לשכוח. זה קרה ב-2013, כשמקצה המרתון בוטל אבל חצי המרתון הוזנק בשעת בוקר מוקדמת ואחרי כשעתיים, על קו הסיום, התמוטט ומת מיכאל מיכאלוביץ' ז"ל. שנתיים לפני כן התמוטט במהלך ריצת חצי המרתון בתל אביב דוד שלמוביץ' ז"ל. מותו נקבע כמה ימים לאחר מכן בבית החולים. המקרה הזה חזר לכותרות השבוע מאחר ובית משפט השלום בתל אביב פסק שעיריית תל אביב, בשיתוף חברת "כפיים" וחברת הביטוח "הראל" ישלמו לבני משפחתו של דוד שלמוביץ' פיצויים בסך של 889,971 שקלים. למעשה, השופט מנחם קליין נתן את השקפת עולמו לגבי השאלה המרכזית שנשאלת לאחר מקרים כל כך מצערים: מי לוקח את האחריות על רצים חובבנים?
פרופ' ויסקין "הבדיקות האלה לא יכולות להועיל בכלום"
מבחינתו של השופט, אחת ה"עבירות" של מארגני מרתון תל אביב היתה הסתפקות בחתימה אינטרנטית על הצהרה בריאותית – הליך המקובל בכל מרתון או חצי מרתון בארץ וכמעט בכל מרוץ בעולם המערבי. במקרה הזה, פסק הדין לא מסתפק בנהלי ההרשמה הסטנדרטים. הוא קובע למעשה שבאירועי ריצה כמו מרתון תל אביב, המארגנים יהיו חייבים לדרוש מהמשתתפים אישור רפואי תקף, בדומה לאישורים אותם נדרשים מתאמנים להציג כשהם נרשמים למכון כושר.
"הבדיקות האלה לא יכולות להועיל בכלום"
איזה כוח יהיה לאישורים האלה? מה המידע שהם יספקו? שאלנו את פרופסור סמי ויסקין, מנהל היחידה לאשפוז קרדיולוגי במרכז הרפואי תל אביב, שעקב מקרוב אחר מקרי המוות והפגיעות במרתונים של תל אביב בין השנים 2007 ל-2013 ופרסם השבוע בארצות הברית מחקר בנושא שבו הוא קובע שהסיכוי למקרה מוות באירוע ריצה בתל אביב כתוצאה ממכת חום הרבה יותר גבוה מהסיכוי למוות מארוע לבבי. "אני לא מקבל את זה", אומר פרופסור ויסקין בהתייחסות לפסק הדין ומוסיף: "הבדיקות האלה לא יכולות להועיל בכלום וסתם יוצרות תהליך מורכב. עברנו על כל האשפוזים במרתונים בתל אביב בשנים האחרונות ורק בשני מקרים היו מקרים של ארועי לב ללא נזק מיוחד. לעומת זאת, היו 21 מקרים של מכות חום".
איגוד האתלטיקה יישם את ההחלטה כבר בספטמבר
עופר שטרית, הבעליים של חברת "כפיים" שמארגנת את מרתון תל אביב מסביר: "זו פסיקה שהולכת לגרום נזק לכל עולם האקטיב לייף סטייל והספורט החובבני בישראל, וזה משהו שיגרום לביטול המוני של אירועי ספורט. מדובר ברמת אישורים מאוד חריגה ולא מקובלת ולכן אנחנו עומדים לערער. אנחנו מתכוונים להיאבק על זה כי במצב הזה גם חברות הביטוח לא ירצו יותר לבטח אירועים כאלה. אם לא נקבל צו עיכוב נצטרך לחכות לערעור וזה אומר שעד אז נבקש מכל מי שירצה להירשם לאירוע ספורט של כפיים אישור רפואי, וזה משהו שכרגע אני ממליץ גם לכל המארגנים האחרים לעשות". ואחרים גם מתכוונים לעשות. מאיגוד האתלטיקה, שמארגן את מרתון טבריה בתחילת ינואר וגם מרוץ שליחים חדש ל-5 קילומטרים בתחילת ספטמבר, נמסר שפסק הדין ייושם על ידם. "איגוד האתלטיקה והוועדה המארגנת של מרתון ווינר טבריה ה-38 נערך לפעול בהתאם להחלטת בית המשפט שניתנה לאחרונה ובעיקרה נושא חובת האישור הרפואי החלה על כל משתתף במרתון. הוועדה המארגנת תדרוש מכל משתתף אישור רפואי מתאים, כמו גם מהמשתתפים שכבר נרשמו לאירוע. איגוד האתלטיקה יישם את ההחלטה כבר בסוף חודש ספטמבר הקרוב עבור אירוע היסוד של מרוץ 5X5 קילומטר שיתקיים בפארק הירקון לקראתו יתבקשו כל המשתתפים להציג אישור רפואי מתאים".
שיטרית: "זו פסיקה שהולכת לגרום נזק לכל עולם האקטיב לייף סטייל והספורט החובבני בישראל"
אגב, למרות שהתביעה טענה שבמרתונים גדולים בחו"ל הנרשמים נדרשים להציג אישורים רפואיים, הנתבעים הוכיחו שלא כך הדבר. השופט כתב בתגובה: "דרישת 'המארגן הסביר' איננה נבחנת ביחס למארגנים מתחרים, הם אומנם מהווים אינדיקציה לבית המשפט אך הם אינם חזות הכול, בסופו של יום בית המשפט הוא שיוצר את 'האדם הסביר' בהתאם לנסיבות ולידיעה השיפוטית שבאמתחתו".
כתבות נוספות בנושא:
> דעות | רן אפק בעקבות פסק הדין נגד מארגני מרתון תל אביב 2011
> בעקבות מותו הטראגי של מיכאלוביץ' ז"ל, על ריצה, חום, אחריות ולקחים
> דניאל קרן על ריצה במזג אויר חם
אז מה זה אומר בעצם? האם השופט קליין יוכל למנוע את מקרה המוות הבא? הרי אירועי ספורט גדולים בהרבה ממרתון תל אביב כמו מרתון לונדון ושיקגו נאלצו להתמודד לאחרונה עם מקרי מוות של רצים מסיבות שונות. זה גרם להרבה צער, זה הביא להסקת מסקנות אבל זה לא שינה את נהלי ההשתתפות הרגילים כי מדובר במקרים שקשה להימנע מהם כשיש בעולם כל כך הרבה רצים. יש כיום מחקרים שמדברים על מקרה מוות אחת לכל 150 אלף מסיימים, ואפילו על 2 מקרי מוות לכל 100 אלף מסיימים כשברוב המקרים הגורם הוא קרדיולוגי. אז יש סיכון בלרוץ למרחקים ארוכים, אבל זה עדיין סיכון קטן בהרבה לעומת פעילויות אחרות, והעניין הוא שמקרי המוות במרתון או חצי מרתון כן תופסים כותרות בגלל שהתחום הזה מתפתח בצעדי ענק כמעט בכל מקום. מי שרוצה למזער את הסיכון שבו הוא נמצא יכול תמיד לבצע בדיקות מורכבות יותר, אבל גם שם לא תמיד מוצאים תשובות להכל כפי שמסביר פרופסור ויסקין: "יש הרבה קרדיולוגים שדוחפים לבדיקות סקר, אבל יש ויכוח לגבי עד כמה הבדיקות האלה יכולות למנוע מקרים כמו דום לב. זה כמעט ולא מועיל לאף אחד בארצות הברית יש המלצה שלא לבצע בדיקות א.ק.ג לכל רץ מכיוון שזה מיותר".
ברק: "באירופה בארועים קשים בהרבה לא דורשים בדיקות רפואיות"
"צריך להקפיד על כללי בטיחות וזהירות"
ניר ברק, מנכ"ל שוונג ארועי ספורט מיישר קו עם הדברים ומסביר על המורכבות שבדרישה החדשה שנחשבת בעיני רבים למיותרת: "ספורט עממי נעשה על ידי אנשים בצורה ספונטנית וברגע ששמים להם מכשולים ושולחים אותם לבדיקות מיוחדות יוצרים קושי. בסך הכל מדובר באנשים בוגרים שיש להם אחריות לעצמם וברגע שהם חותמים על הצהרה שמצבם הרפואי תקין צריך לסמוך עליהם. באירופה בארועים קשים בהרבה לא דורשים בדיקות רפואיות. אפילו מרתון טבריה שזה אירוע שמאורגן על ידי איגוד האתלטיקה שלפי חוק הספורט צריך לחייב את משתתפיו לבצע בדיקות רפואיות, לא דרש אותן בשנים האחרונות. הם ניסו לעשות את זה פעם וזה לא צלח. ושוב, כאן מדובר בגוף שמחוייב לעשות את זה לפי חוק הספורט.
"צריך להקפיד על כללי בטיחות וזהירות, אנחנו בארץ חמה אז כל נושא אמצעי הקירור והעזרה הראשונה זה משהו שצריך להקפיד עליו, וההמלצות שנקבעו אחרי מרתון תל אביב 2012 מיושמות באירועי הספורט הגדולים. אבל בין זה לבין לקבוע שהמארגן התרשל בכך שלא דרש אישור רפואי מהמשתתף? זה כבר מופרך". פרופסור ויסקין מוסיף: "במקרה של מרתון תל אביב שום דבר לא היה עוזר חוץ מלחנך את הספורטאים שלא ירוצו בזמן מחלה או אחרי מחלה והכי חשוב זה כמובן לשתות הרבה ולקרר את הגוף כל הזמן".
עד לסגירת כתבה זו טרם התקבלה תגובתה של עיריית תל אביב בנושא.
דני בורשבסקי
