מאת:ד"ר אלון וסרמן
בריאות הנפש של ספורטאי חשובה לא פחות מבריאותו הפיזית. מדוע נוכחות של אדם אחד יכולה להגביר את יכולתו הפיזית של הספורטאי? הפסיכולוגיה בספורט עונה על שאלות מהותיות המקדמות את הספורטאי להגיע להישגים משמעותיים, גם אם מדובר בספורטאי חובב
פרו: ספורט אולטרה 2008
הפסיכולוגיה של הספורט רחבה ומגוונת הרבה יותר מכפי שאנחנו רגילים לחשוב לגביה. על מנת להבין חלק ממנה, עלינו להתרכז בכל פעם בתת תחום נפרד ולכן במאמר הנוכחי בחרתי להתמקד בשאלה, למה אנשים עוסקים בספורט? אמנם היקף היריעה קצר מכדי להכיל דיון מעמיק בשאלה, אך אני מקווה שטעימה זו תוכל לכוון את הקורא להתבונן במניעיו והתנהגויותיו לעיסוק בספורט, וזאת בין אם הוא עוסק בספורט תחרותי או בפעילות גופנית חובבנית.
אחד העקרונות החשובים בפסיכולוגיה אומר שאנשים שונים יכולים לבצע את אותה התנהגות מסיבות שונות לגמרי. כך למשל, אדם יכול לרוץ מרתון מכיוון שחשוב לו אלמנט התחרות בינו לבין אחרים על פני מאמץ פיזי קיצוני, בעוד שאדם אחר בוחר לעשות זאת לצורך האתגר של סיום המשימה ללא קשר לאצנים אחרים. אנחנו צופים בשני אנשים המבצעים את אותה פעולה ומבחינה פיזית פועלים באופן דומה, אולם המאפיינים הפסיכולוגים אצל שניהם שונים לחלוטין. יתרה מכך, אותו אדם יכול לבצע בדיוק את אותה התנהגות, במועדים שונים, מסיבות שונות. כלומר, האדם שבדרך כלל מאוד חשוב לו לנצח את האחרים, יכול להיות במצב נפשי המרכז אותו בביצוע הריצה ללא קשר למיקומו ביחס אליהם.
עוד דוגמאות למניעים שונים קיימות בכל סוג של התנהגות אנושית ולכן גם בכל סוג של ספורט. עבודתו של פסיכולוג ספורט כוללת בין היתר הבנה מעמיקה של המניעים לעיסוק בספורט, תוך התייחסות למאפיינים שונים כגון – ייחודיות ענף הספורט, היותו אישי לעומת קבוצתי, רמת הסיכון, השפעת התחרותיות ועוד. ניתוח המניעים והבנת מבנה אישיותו של הספורטאי, תוך התייחסות מחד לכוחות הנפשיים ומאידך לנקודות התורפה, עוזר לכוונו לדרך היעילה לשיפור הישגיו.
האם ספורטאים חייבים להיות תחרותיים?
התחרותיות מהווה כוח משמעותי ביותר להנעה ומבוססת על היותנו חיות חברתיות. כמו באקדמיה, בעסקים, או בתחביבים שונים, גם בתחום הספורט אנו פועלים בדרך של השוואת עצמנו לזולת. עצם ההשוואה יוצרת השפעה הן עלינו והן על הזולת וכאשר יצר התחרותיות חזק, קיים רצון לגבור על הזולת. ידוע וברור כי תוצאות גבוהות מושגות נוכח תחרות. כך למשל, שני ילדים אשר יתחרו זה בזה בריצה למרחק קצר, יעשו זאת בזמן מהיר יותר לעומת ריצה ללא תחרות. אמירה זו נכונה גם אם הם עושים זאת ללא נוכחות אדם נוסף, אולם היא הרבה יותר בולטת בנוכחות קהל.
לעיתים מספיקה נוכחותו של אדם אחד בלבד כדי לערוך שינוי במציאות הפנימית של הספורטאי באופן אשר יגייס אותו אחרת לביצוע המשימה הפיזית. וודאי אם מדובר בקהל גדול, מצלמות טלוויזיה וכדומה. ספורטאי המבין לעומק מדוע הוא עוסק בספורט המסוים בו הוא עוסק ומשקיע מאמץ חשיבתי בקידום תהליכים פסיכולוגיים הקשורים לכך, מסוגל לנצל בצורה יותר יעילה כוחות חיצוניים כגון קהל ולהימנע מהסחות הרסניות כגון פציעה מטרידה, לצורך מיצוי הפוטנציאל הגופני המלא.
עד כמה ספורטאים ידועים משפיעים עלינו בבחירת ענף הספורט?
כמו בכל תחום חברתי, גם בספורט, קיימת אופנה. לדוגמא, תחום הג'ודו פרח בארץ במיוחד בשנים שלאחר הישגיהם של יעל ארד, אורן סמדג'ה ובהמשך אריק זאבי ואחרים. האופנה משפיעה בעיקר על כמות האנשים הפונים לעיסוק באותו ענף ספורט, אך לאורך זמן, הספורטאים הנותרים בתחום, לאו דווקא עושים זאת תוך כדי הערצת דמויות מוכרות. נתונים ידועים כמו משכורות גבוהות של כדורגלנים או הישגים קיצוניים כמו אלו של לאנס ארמסטרונג, גם הם מהווים השפעה חזקה על בחירת ענף הספורט. בעקבות כך, קיימים ספורטאים רבים אשר פנו לענף, המתאים פחות למאפייני הגוף שלהם או למבנה האישיות שלהם. במקרים אלה ניתן לחשוב על הסבת תחום העיסוק הספורטיבי.
האם גם ילדים ספורטאים צריכים להבין את המניעים שלהם לעיסוק בספורט?
וודאי שכן. מדובר קודם כל בילדים ורק אחר כך בספורטאים. זו אולי אמירה בנאלית, אולם פעמים רבות המאמן, הילד עצמו ואפילו הוריו, עלולים להפוך את הסדר. היכרות רחבה יותר של הילד הספורטאי עם עצמו תעזור לו לווסת בין תחומי החיים השונים באופן יותר מאוזן ובריא נפשית.
עד כמה חשוב לשפר את מערכות היחסים של הספורטאי עם האנשים סביבו?
כמובן שנקודה זו הינה קריטית לתפקוד יעיל של הספורטאי, הן במהלך האימונים והתחרויות והן בכל פעילות אחרת שאינה קשורה לספורט. מערכת יחסים משמעותית לאדם משפיעה באופן ישיר על מצב רוחו, רמת הנינוחות, העצבנות ועוד משתנים פסיכולוגים רבים אחרים הקובעים את יכולתו של הספורטאי למצות את עצמו. על כן, חלק בלתי נפרד מהעבודה הפסיכולוגית עם ספורטאים כוללת הכרת מערכות היחסים הן בספורט והן מחוצה לו. בדרך כלל הדגש הוא על מערכת יחסים עם המאמן, חברי הקבוצה או מתחרים מוכרים, אך לעיתים קיים צורך לפתור קשיים ביחסים בין אישיים שאינם קשורים לספורט אך מאוד משפיעים על הספורטאי.
האם העיסוק הספורטיבי כולל מרכיב טיפולי מבחינה נפשית?
תלוי עבור מי. ישנם ספורטאים (מקצוענים או חובבנים) העוסקים בספורט מסוים כחלק מהצורך הכללי לתת מענה לדחף משמעותי. למשל, מתאגרף הנלחם בזירה על מנת להימנע ממצב בו הוא אינו מצליח לשלוט בתוקפנותו בחברה. דוגמא אחרת היא של אדם המעניש עצמו דרך אימונים מתישים, במקום לפגוע בגופו או להסתגף. באופן פרדוקסאלי, דווקא אדם כזה יכול להגיע למצב בו הוא מתמכר לאימונים הקשים במיוחד בגלל הפרשת האנדורפינים במוחו המהווים תגמול חיובי חזק מאין כמוהו. אלו הם מקרים קיצוניים, אולם למעשה כל אדם נורמטיבי העוסק בספורט, מקבל ומפיק רווחים נפשיים מכך. זאת החל מהצורך להתפרק ולשחרר אגרסיות ועד לצורך בהבעת היצירתיות. הכול בהתאם לענף הספורט.
כיצד מתמודדים עם תנודתיות ברמת הביצוע?
באופן אוניברסאלי, כל ספורטאי וכל קבוצה ספורטיבית, חווה עליות וירידות ברמת הביצוע. כדאי מאוד להבין כי מעבר לגורמים גופניים שונים, קיימת גם השפעה פסיכולוגית על תנודתיות זו. ככל שמשכילים לזהות אותה מוקדם יותר, כך ניתן להקטין את הפער בין השיא לשפל הביצוע, ולשמור על שיפור מתון וקבוע ככל הניתן של היכולת הספורטיבית. פסיכולוג ספורט יכול לעזור בניתוח המרכיבים השונים המשפיעים לחיוב ולשלילה, באופן אשר יקדם את השליטה בכך. בין היתר, פעמים רבות קיים צורך לשתף אנשי מקצוע אחרים הקשורים לספורטאי (רופא ספורט, תזונאית, פיזיותרפיסט), על מנת לתת מענה רחב ככל הניתן.
ד"ר אלון וסרמן – פסיכולוג ספורט
www.medixlife.co.il
