הוא זקן השבט של הישראמן וגם השנה הוא יתחרה על המסלול במקצה חצי איש ברזל. דניאל מורגנשטרן המתחרה המבוגר ביותר על המסלול השנה, נולד בשנת 1942 והוא תופעת טבע מיוחדת, ונראה שבגיל 79 הוא עדיין מלא אנרגיה לכבוש את המסלול הקשוח של הישראמן. אז רגע לפני ישראמן 2022 החלטנו שזה הזמן לראיון עם אחד הטריאתלטים הוותיקים בישראל, שמשתדל להגיע עדיין ללא מעט תחרויות טריאתלון המתפרשות על פני השנה.
עוד כתבות לקראת הישראמן
הביטחון להיות סבלני בישראמן
כך תכינו את האופניים שלכם לקראת הישראמן
הפודקאסט עם ענבר זהבי לקראת הישראמן
כיצד התחלת להתחרות בטריאתלונים בתחילת הדרך?
"לספורט הסבולת נקלעתי דווקא באמצע החיים באמצעות הים. לראשונה בשנת 1968 כאשר הייתי עוד רווק צעיר בן 26 צורפתי לאגודה לספורט ימי בחיפה שארגנה 'משחה חופים' עממי שנמשך ארבעה ימים בחופי צפון הארץ, בהשתתפות 60-70 משתתפים שחולקו ל-3 קבוצות לפי קצב השחייה. כל קבוצה לוותה על ידי סירת דייג מהקישון ובכל יום שחינו 4-5 שעות כ-8-10 ק"מ בקטעים: חוצה המפרץ חיפה – עכו, עכו – נהריה ונהריה – ראש הנקרה עם כניסה לנקרות ויציאה לכיוון אי היונים ואי הנחליאלי. ביום האחרון: חיפה – חוף שקט חוף כרמל.
"בשנה שלאחר מכן השתתפתי בחציית הכנרת לרוחב ב-5.5 שעות, משחה ים המלח (ניסיוני) המפרך מעין בוקק לשפך זוהר לבדיקת עמידות הגוף במאמץ שחייה במי מלח. שכחתי לציין שאני שוחה רק בסגנון גב, מה שעוזר לי לאבד כיוון ולהתברבר בים.
"באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת התוודעתי לענף ספורט חדש בשם 'טריאתלון'. בשנת 1985 השתתפתי לראשונה בטריאתלון אילת עם אופני ראלי כבדות שלדת ברזל, בשנים הבאות עשיתי אחת לשנה את התחרות הזו בלבד. בינתיים נכנס לביתי גם שיגעון ריצת המרתון המלא פעמיים בשנה, בטבריה ובתל אביב. כך הכרתי את יוסי מלמן האיש שהכניס ארצה את איש הברזל תחת המותג ישראמן".
ספר על הישראמן הראשון שלך שעשית?
"לראשונה בשנת 1999 השתתפתי בתחרות שהתקיימה בקיבוץ נוה ים. עשיתי זאת עם אופני שטח, הרכיבה והריצה היו בדרכי עפר בין בריכות המלח ובדיונות שבין נוה ים והבונים. התחרות המחתרתית למקצה חצי איש ברזל באילת בשנת 2000, עם עוד 15 משתתפים, בהם בתי הבכורה אורנית כאשר בני הצעיר אילון, אז בן 11, מונה להיות אחראי תחנת המים, אי שם במחצבה בכביש שיזפון – הרי אילת. תחנת ההחלפה T2 היתה בצומת שזפון. היה זה יום חם שהפך דווקא את ריצת חצי המרתון לקשה, על אף מי הקרח הצוננים באמצע הדרך".
מה הקשיים שעומדים בפניך בגילך לעשות חצי ישראמן באימונים ובתחרות עצמה?
"תחרות ישראמן באילת קשה פי כמה מחצי איש ברזל שמתקיימת בחיפה, בכנרת, בבצת או אפילו בשדות ים. למרות זאת אני משתתף בה בקביעות מדי שנה כי רק היא מאפשרת לי להביא את הגוף לפסגת המאמץ האפשרי. ללא איומי ה-Cut off שיורידני מהמסלול בטרם עת, כי מה לעשות? הגיל עושה את שלו, המהירות פוחתת, ועם השנים אני נזקק ליותר שעות כדי לגמוא את המרחק.
"רק לשם המחשה: לפני 8 שנים בשנת 2014 השלמתי את התחרות בזמן של 9:50 שע'. בתחרות האחרונה בינואר 2020 נזדקקתי כבר ל-10:52:34 שע'. מגבלת הזמן של 17 שעות בתחרות איש ברזל מאפשרת לי מנוחות קצרצרות בעלייה לנטפים ובקטעים הקשים בהמשך. על קשייה הפיסיים של תחרות ישראמן אני מצליח להתגבר רק בראש ולא באמצעות השרירים. מאחר ואיני מתאמן כלל בענפי הריצה כדי להימנע משחיקת סחוסים ושברים והשחייה (שונא בריכות – יחיה), למעט השתתפות בתחרויות, הענף היחיד בו אני עוסק מדי יום הוא רכיבת אופניים כאמצעי תחבורה לכל הצרכים כולם: עבודה, חברה, בידור סידורים ומנהלות. זאת במרחבי גוש דן עד הרצליה, יפו חולון ובת ים. כולל העלאת האופניים המתקפלות לרכבת או לאוטובוס ורכיבה בירושלים, באר שבע בנגב ובצפון".
מה אישתך והילדים אומרים על כך שבגילך אתה עומד לעשות חצי איש ברזל בישראמן?
"לפני עשור כשהתקרבתי לגיל 70, לחצו עלי חלק מבני משפחתי לעזוב את המקצה האולימפי בטריאתלון ולרדת למקצה הספרינט. גם אילן קלנר, מודד הזמנים של חברת 4Sport חשב כמוהם, אך מטעם שונה לחלוטין. נמאס לו לחכות שאסיים את התחרות כולה, מאחר ואיני נכון ל'קצר' ולגנוב, אפילו לא בים בו אני נותר לעתים בבדידות מזהרת ואיש אינו צופה בי. הפתרון באיגוד הטריאתלון נמצא על ידי הזנקת כל הסניורים ראשונים. לדאבון הלב אנו כה מעטים, עד כי איננו מהווים כל בעיה במסלול".
מה המחשבות שעוברות לך בראש כאשר אתה בתחרות?
"הישראמן זו כבר אופרה שונה לחלוטין. האתגר באילת אדיר בכל קנה מדה ומובן: הנעלם הראשון – מזג האוויר. טמפרטורת הבסיס בגובה פני הים. מה הטמפרטורה שם למעלה? מהירות הרוחות וכיוונן? מה קורה בכביש 12? האם נקפא, האם נזיע? כיצד נתגבר בריצה על הירידות התלולות מבלי לפגוע במפרקים ובשרירים? האם אהנה מנופי בראשית ומתצפיות נוף ייחודיות אל בקע הערבה והרי אדום? למען האמת השעות הארוכות של השחייה, הדיווש והריצה מקנות לי זמן איכות ומאפשרות חשיבה לעומק – הן מקצועית , בתחומי איכות הסביבה והתכנון, ולא פחות מכך על הוויות העולם, פלאי הבריאה ומצבו של היחיד ביקום. אין ספק כי מחשבות אלה מסיטות את קו המחשבה מכל הקשיים הפיסיים כולם".
מה המסר שאתה רוצה להעביר לכל האנשים בגילך על ספורט ובריאות?
"כל מכרי מכירים את המסרים הסביבתיים של פעילותי: שתו מי ברז לרוויה, חדל מבקבוקי שתיה של מבקבקי מי ברז במכלים בלתי ידידותיים לסביבה, הענקת פרסום מחניף חינם, הובלתם על פני מאות קילומטרים ושפיכתם לכביש תוך יצירת זילות בערך המים בארץ חרבה כארצנו. לא פחות מכך, ליבי נחמץ למראה עטיפות הג'לים והחטיפים המושלכות על ידי עמיתי לכביש או לשוליו, תוך זיהום חבלי ארץ יפי הוד, במקום לתחוב אותם לנרתיק או לכיס עד לפח האשפה הקרוב.
לסיום, האם נמשיך לראות אותך גם בשנים הבאות בישראמן?
"יש בספורט ערך לטיפוח בריאות הגוף והנפש. אמת, אפילו אחרי טריאתלון אולימפי גופי נזקק ליום-יומיים להתאוששות מלאה, ובינתיים האדרנלין מציף כל חלקה קטנה בגוף עד כי איני מצליח אפילו להירדם. ההתאוששות מישראמן אילת ממושכת יותר. אבל בכל זאת, אני מצהיר ומבטיח שכל עוד אוכל, אשתתף בתחרות ואשלים את ה'חצי המלא' על כל 113 הק"מ ללא בקשת הנחה או חנינה כלשהיא. איך אנו נוהגים לומר? זר לא יבין זאת. הרשו נא לי לסיים באיחולי תחרות מהנה, שמירה על ערכי חברות, אחווה והוגנות בספורט על בטיחות ובריאות טובה, ועל איכות הסביבה ומשאבי הטבע".