רק מי שמכיר מקרוב את הסרטן יכול להבין את מי שנאלץ להתמודד עם המחלה, עם זה אי אפשר להתווכח. אי אפשר באמת להבין איך זה מרגיש אחרי טיפול כימותרפי, ואף אחד גם לא מצפה ממי שעובר טיפולים כאלה, לתפקד באופן שגרתי. מצד שני, לכו תבינו את יריב כפרי, ישראלי בן 49 שחי בניו יורק. הוא מתמודד עם סרטן ריאות בשלב 4, הוא עבר טיפול כימותרפי שהפך אותו מטריאתלט לאחד שבקושיי הצליח לשרוד הליכה קלה ובחודש הבא הוא יתחרה באולטרה מרתון של 91 ק"מ בהרי הרוקי. כל זה קורה אגב בפרק זמן של שנתיים.

"אני מראה למשפחה שלי שאני אקטיבי ולא שוכב במיטה ומרחם על עצמי". יריב כפרי בריצת שטח בארה"ב | צילום: באדיבות יריב כפרי

גידול בגודל של כדור גולף

"אני ספורטאי כל החיים שלי", מספר כפרי שכבר באמצע שנות התשעים החל לעבוד בתחום ההייטק ביפן ומשם עבר לניו יורק, "התחלתי לרוץ כבר בגיל 13 כי רציתי להתקבל לקבוצת הכדורעף של מכבי תל אביב והיה לי חשוב להיות בכושר. אז הפכתי לשחקן בנבחרת הנוער בכדורעף ובכלל עסקתי בספורט באופן קבוע. אחרי שעברתי לארצות הברית התחלתי לעשות טריאתלונים ועד היום עשיתי 30 וגם כמה חצאי איש ברזל". כמו שאפשר להבין, מדובר בספורטאי חובבן כמו שכתוב בספר, אחד שלא יחמיץ פעילות גופנית בשום יום, וישתדל לגוון כמה שיותר בענפי הספורט. הוא גם תמיד ניהל אורח חיים בריא, ומעולם לא נגע בסיגריה. אז מה קרה בעצם?

יוטיוב | יריב כפרי מספר על ההתמודדות

כתבות נוספות בנושא
"בחלומות הכי גרועים לא חשבנו שזה יכול לקרות" 
"אני עושה את זה כי אני נהנה מזה"
"מאיש כבד מאוד לאיש ברזל"

"לפני שנתיים היתה לי תאונת גלישה. ראיתי מצמוצים בעיניים ואשתי היתה בטוחה שחטפתי זעזוע מוח. עשו לי סריקה בבית החולים וגילו שיש לי גידול בגודל של כדור גולף מאחורי האוזן. הבינו שזו גרורה של סרטן ריאות בשלב 4 וזה היה שוק. עברתי ניתוח להוצאת הגידול ולאחר מכן 4 חודשים של טיפול כימותרפי. לצערי סרטן ריאות הוא לא בר ריפוי, אז הטיפולים האלה לא חיסלו אותו. מה שכן, הם חיסלו לי את הסבולת. אחרי שהם נגמרו, רמת הכושר שלי היתה ברצפה, ובהליכה קלה של חצי קילומטר הרגשתי שאני נופל".

מעולם לא עישן סיגריה. יריב כפרי | צילום: באדיבות יריב כפרי

כפרי הבין באותו רגע שבתהליך ההתמודדות שלו, הוא לא מוכן לוותר על מה שעשה לו כל כך טוב במשך כל חייו וזה כמובן הספורט. למרות שהגוף המותש אמר "לא", הוא החליט שזה יהיה "כן" בכל מחיר. "התחלתי להתעניין וחיפשתי תכניות שיביאו אותי מרמת כושר אפס לרמה ספציפית ומצאתי כל מיני פעילויות גופניות שהתאימו לי ואפשרו לי להגיע לרמה סבירה של סבולת. ניסיתי לחזור לעצמי, חזרתי לשחק כדורגל, ושמתי לב שהאנשים מסביבי מאוד הושפעו מההתמודדות שלי, וזה עשה להם טוב".

אז איך הגיע כפרי מעבודה אינטנסיבית במטרה להגיע לכושר סביר, לאולטרה מרתון מפרך שהטיפוס המצטבר בו יהיה קרוב ל-3,000 מטרים? "הסיבה שהחלטתי להשתתף במרוץ הזה היא כי זו כותרת טובה ואני רוצה לעורר הד וליצור מודעות. הקמתי עמותה בשם Supportersize שהמטרה שלה היא ליצור הזדמנויות עבור אנשים ש'נוגעים בסרטן'. אנחנו רוצים לעזור לאנשים כאלה עם אירועי ספורט יומיים, או אימונים בקבוצות שבהן כולם מבינים אחד את השני. מבחינתי גם המשפחה שלי חיה את הסרטן, ואני מראה לה שאני אקטיבי ולא שוכב במיטה ומרחם על עצמי".

הסוג המסוים של סרטן הריאות ממנו סובל כפרי הוא נדיר והוא מתאים לפרופיל שלו שהוא זכר בן 50 שניהל אורח חיים בריא. זה סרטן קטלני שאין לו מרפא, אבל כיום יש תרופות ניסיוניות שמעכבות את התפתחות המחלה, ובית החולים שבו חוקרים לעומק את הסרטן הספציפי הזה ואת התרופות נמצא בבוסטון, במרחק 4 שעות נסיעה מביתו של כפרי. "אני מגיע לשם כל שבוע. התרופות האלו גורמות לכמה תופעות לוואי שמחלישות אותי, אבל חוץ מזה אני מרגיש כמו בן אדם רגיל, ולא מרגיש משהו בריאות. כשהתחלתי להתאמן לזה ועדיין הייתי בהתאוששות מהכימותרפיה נפצעתי הרבה, והאורטופד שלי אמר לי שאני חייב לחזק את הגוף. אז התחלתי להשקיע יותר באימוני כוח, וחזרתי להתאמן. כיום אני רץ בשטח, כל יום, וזה דבר נפלא כי הריצה היא באמת הפעולה שגורמת להתנתקות מכל מחשבה. כשאני רץ אני לא חושב על הסרטן אלא על הנשימות שלי ועל השטח מסביב, זו פשוט תרפיה נהדרת".

ב-11 באוגוסט יתייצב כפרי למרוץ בהרי הרוקי, אחד המוקדים היותר ידועים של רצי האולטרה מרתון בכל העולם. הוא לא מחפש תוצאה, אבל אפשר לסמוך עליו שהוא מתאמן לאירוע הסבולת הזאת בצורה הכי מקצועית שאפשר, עם מאמן צמוד ועם תכנית המותאמת אליו אישית. חברות גדולות כמו "אוקלי" ו"ספרטה" משתפות אתו פעולה והוא עצמו אמור לדווח תוך כדי הריצה שלו למספר בלוגים אמריקאים שעוקבים אחרי הסיפור שלו. הוא רק רוצה להגיע לקו הסיום, כמו שאומרים, עם חיוך: "מה שחשוב לי זה להשפיע על אנשים כי זה משהו שנותן כוח. אני רוצה לסיים את זה בבריאות ולא להתפרק ואני באמת רוצה לגרום למוטיבציה בקרב אנשים שיש להם סרטן".