רבות דובר ונכתב על ההשפעה של שינה טובה ואיכותית כמשפרת ביצועים ספורטיביים. מייקל פלפס, גדול השחיינים בכל הזמנים, היה ידוע ביכולתו לישון היטב גם תחת הלחץ הגדול ביותר של המשחקים האולימפיים, ונראה שלאון מרשאן, ששבר את שיאו העולמי האחרון שנותר, הולך בדרכו גם באספקט הזה.
לכתבות נוספות בנושא:
הים כבר מחכה: התחזית המלאה לקראת משחה פורט2פורט
הראשון של העונה: שיא עולם לקיילי מקיואן ב-100 גב בבריכות קצרות
ללא דגל או המנון: איגוד השחייה העולמי מכין הגבלות מרחיקות לכת ל"מדינות בעימות"
המאמן האגדי בוב באומן, מי שאימן את פלפס לאורך כל הקריירה ומאמן בשנים האחרונות גם את מרשאן, סיפר בראיון לפודקאסט של Swimswam על הרגלי השינה של הצרפתי בן ה-22, שהיה כוכב המשחקים האולימפיים בפריז עם ארבע מדליות זהב ומדליה נוספת מארד.
באומן מספר: "אחרי הדאבל (הערב בו מרשאן זכה בזהב גם ב-200 חזה וגם ב-200 פרפר – מ.ש) הוא לא ישן כל כך טוב, זה ברור, היו הרבה דברים מסביב… אני לא חושב שגם אני ישנתי הרבה. ואז הייתה לו תנומה גדולה בלילה שאחרי. למעשה בלילה שלפני גמר ה-200 מעורב אישי הוא ישן 11 שעות".
באותו גמר, ניצח מרשאן בתצוגה פנומנלית עם שיא אולימפי ושיא אירופי של 1:54.06 דקות. מדובר גם בתוצאה השנייה בטיבה בהיסטוריה, עשירית מהר יותר משיאו האישי של פלפס ורק שש מאיות משיא העולם של ראיין לוכטה (אותו כנראה היה שובר עם בריכה מעט מהירה יותר).
"זה היה טוב, וכשהוא ישן הוא שוחה טוב", הוסיף באומן: "זה דבר לא קל לעשות בתוך כל האירוע והמסביב של המשחקים האולימפיים, אבל זה משהו שספורטאי העל האלו פשוט עושים. מייקל היה ממש טוב בזה, הוא היה מגיע להצגת גמרים בערב ומספר שהוא ישן שלוש שעות בצהריים. הייתי אומר לו שהוא האדם היחיד בעולם שיכול לישון בכלל לפני גמר כזה, אני לא ישנתי ואפילו לא הייתי צריך לשחות.
המאמן האמריקאי המעוטר עבר הקיץ מאוהיו סטייט לאוניברסיטת טקסס, ולקח איתו גם את מרשאן, שהפך למקצוען וישחה בקבוצה, אך לא יתחרה במסגרת המכללות. לסיכום דבריו אמר על הצרפתי: "אני חושב שהוא ממש טוב בזה, אני לא יודע באיזו טכניקה הוא משתמש כדי להירגע ולהירדם, אבל הוא היה צריך את זה, והוא עשה זאת, וזה עבד היטב".