חודשים ארוכים של הכנות ועבודה מסביב לשעון, הגיעו לסיומם בבוקר שבת קסום ב- 14 למרץ, באירוע שכבר זכה לכינוי "אחד הארועים המדהימים בענף האופניים". מור שלזינגר, מי שקיבצה וליוותה את הנשים לאורך ההכנות למרוץ, מסכמת בראיון עם הנשים שרכבו, וכבר מביטה אל טריאתלון הנשים שיחל בקרוב 

מאת:מור שלזינגר

מרוץ האופניים הראשון לנשים (צילום: עומר לוי)

הקסם האמיתי בעיני, והיופי האמיתי הוא בתהליך: בחודשים האחרונים נשים רבות שמו לעצמן כמטרה את מרוץ האופניים לנשים, התאמנו, התכוננו והתרגשו. בשבת שעברה הן עשו זאת והשלימו מרוץ אופניים ראשון. הגיבורות האמיתיות של היום שפגשנו אותן בחודשים האחרונים בהכנות למרוץ, אני באופן אישי התאהבתי בכל אחת ואחת מהן, ועכשיו הגיע הזמן לשמוע את מילות הסיכום שלהן:

נוגה כורם – פעם ראשונה שיש תחרות אמיתית בארץ

נוגה כורם בספרינט הסיום המנצח (צילום: עומר לוי)

את נוגה כורם פגשנו בשבוע האחרון לפני המרוץ. במרוץ עצמו היא הצליחה בעבודת צוות מופלאה עם ירדן גולן בת קבוצתה לקטוף את המקום הראשון הכללי, הרבה לפני רוכבות בוגרות ומנוסות ממנה. נוגה מספרת: "פעם ראשונה בחיים שיש תחרות אמיתית (בארץ) ושבאמת אפשר להגיד שניצחתי את התחרות, בלי להגיד אחרי זה ’כן, אבל היו לי רק שתי מתחרות’. תענוג לא נורמלי לזנק עם כל כך הרבה בנות, ואני קוראת לכולן ומזמינה את כל הבנות שהשתתפו היום להגיע גם לתחרויות הכביש בהמשך העונה כמו ניצנים, תחרות מישורית וכיפית."

ירדן גולן – צעד אדיר לספורט האופניים הנשי

ירדן גולן מנצחת את מקצה העלית בוגרות (צילום: עומר לוי)

ירדן גולן המקסימה סייעה רבות למרוץ הנשים, ואף העבירה את האימון הצפוני הראשון בעפולה. "היה ממש מרגש. באנו עם הרבה ציפיות לקראת החוויה של תחרות נשים בפעם הראשונה בארץ. וזה באמת היה אחרת מכל דבר שהיה פה אי פעם: לא בכמות, לא במהירות ולא במגוון הרמות. היה פה צעד אדיר לספורט האופניים הנשי: ראינו שבאמת יש הרבה נשים, רק צריך לתת להן את המקום ואת הבמה להגיע" סיפרה ירדן.

ענבר רונן – העתיד מאוד מאוד ורוד ומזמין

ענבר רונן: "הרגשתי זינוק כמו באירופה" (צילום: עומר לוי)

ענבר רונן לא העלתה על דעתה לותר על המרוץ. גם לא לאחר תחרות של שעתיים בערד, מסיבת פורים לתוך הלילה, שעתיים שינה, והכנות שיא לקייפ אפיק. ענבר מסכמת: "שמחה ולא מצטערת לרגע קט על זה שבאתי לאחד המרוצים המרגשים שהיו לי. היה שווה כל שנייה ודקה שהייתי שם. הרגשתי זינוק כמו באירופה, וזה אישר את תחושותי שהעתיד שלנו הנשים בענף האופניים מאוד מאוד ורוד ומזמין. ואני מאוד רוצה שזה יהיה מסורת ולא ארוע חד פעמי. המון המון תודה למארגנות ולספונסרים – בלעדיכם זה לא היה קם."

קרן שפירא – מקדמת קבוצת נשים בגליל

קרן שפירא: "נתן לי המון מרץ להמשיך הלאה" (צילום: עומר לוי)

את קרן שפירא הכרנו לקראת האימון הצפוני באגמון החולה, היא וחברותיה סימנו לעצמן את המרוץ כמטרה, יצאו משיעורי הספינינג אל האויר הפתוח, רכשו אופניים, והתאמנו לבד. מאז היא כבר הספיקה לפגוש את עידו סירקין מאמן בשביל האופניים בגליל שהעביר את אחד האימונים הפתוחים שלנו, ולאחר לבטים וחששות הצטרפה לקבוצה. גאוה גדולה מילאה את לבי לפגוש אותה על קו הזינוק, מלאת התרגשות, לבושה בחולצת בשביל האופניים בגליל.

ספרי איך היה לך?
היה מדהים. פשוט מדהים. אני חושבת שזה נתן לי המון מרץ להמשיך הלאה, והשאיר טעם טוב בפה. ובכלל כל העניין שבזכותך נכנסתי לקבוצה של עידו, אם את לא היית דוחפת אותי לא הייתי עושה את זה.

איך זה להשתלב בקבוצת אופניים? ועוד כולם גברים?
זה קשה: הם כבר ברמה מסויימת, ואני צריכה לשמור על הקצב ולהדביק אותם. אבל זה גם כיף גדול: כל הביחד הזה, כל כך שונה מלצאת לרכוב לבד. ואת גם לומדת המון: החברים לקבוצה מסייעים, מתקנים שגיאות, לכל אחד יש את הטיפ שלו, ואני לוקחת קצת מכל אחד. אנחנו גם מנסים לקדם במסגרת הקבוצה בשביל האופניים בגליל ולהקים קבוצת נשים, שתשרת נשים מאזור הגליל ותפעל במסגרת בשביל האופניים בגליל.

נטלי בר-אור – אחוות נשים שלא רואים בשום מקום אחר

נטלי בר-אור: "חשוב שהיינו שם כדי להראות שיש בנות על אופני יד" (צילום: עומר לוי)

נטלי בר-אור היא אחת משתי נשים מדהימות שעשו את המסלול כולו על אופני יד: "היה כיף. חוויה מדהימה. מסלול שעד היום עשיתי רק פעמיים, ומדהים איך המוח שוכח לפעמים. אבל היה כיף. היה קטע של אחוות נשים שלא רואים בשום מקום אחר, ממש חוויה מיוחדת. וחשוב שהיינו שם כדי להראות שיש בנות שרוכבות על אופני יד, ואני מקוה ששנה הבאה יהיו עוד יותר. לאורך המסלול הייתי לבד לאורך קטעים ארוכים, אבל בפודיום הרגשתי במיוחד את ההערכה ואנשים ניגשו לברך, וגם בדרך, פגשנו מלא רוכבות, וקיבלנו המון עידוד וכל הכבוד."

אביבה רייק – מחכות לארוע הבא בכליון רגליים

רוכבות שוהם החליטו להתייצב למקצה התחרותי ביחד כקבוצה, ורכבו חלקים ניכרים מהדרך בשיתוף פעולה, תוך פרגון הדדי ועידוד רוכבות אחרות.
"היה לנו נהדר. אני חושבת שזה נתן לבנות המון תאבון, הן רוצות להתקדם, ולקדם את עצמן בתחום האופניים, חלקן חושבות להתחרות. אנחנו מחכות לארוע הבא בכליון עיניים, או בעצם בכליון רגליים." סיפרה אביבה.

עירית סופרין – סוף שהוא התחלה
את עירית סופרין המקסימה שמתנדבת באתגרים פגשנו ממש בתחילת הדרך, ובתחילת האימונים הפתוחים. "היה לי כיף, מאוד נהניתי, וזה בהחלט השאיר לי טעם של עוד. בעיני זה היה ממש העצמה במיטבה: היתה המון תמיכה, המון פרגון הדדי, ותחושה של ביחד. בשבילי זה היה סוף שהוא התחלה" סיפרה עירית, והוסיפה: "אני מצטרפת עכשיו לקבוצת רכיבה (קבוצת x-team), ועומדת לקנות אופני כביש. עכשיו אני רוצה להצטרף לזה כמו שצריך, ומבחינתי הקבוצה היא המנוף. וכמובן שלא הייתי עושה את זה בלי העזרה שלכן, שלך ושל דגנית."

יוני ירום – גאים בכל אחת ואחת מכן
יוני ירום, יו"ר איגוד האופניים התייצב עם שחר למרוץ, ניצב על קו הסיום פירגן ובירך אישית כל רוכבת ורוכבת שסיימה. יוני פונה לאותן נשים שהעזו והתמודדו עם האתגר בפעם הראשונה: "קודם כל אנחנו גאים בכל אחת ואחת מכן שהתגברה על פחדים, על מחשבות ’מה יגידו ואיך יהיה’ ובאה ולקרח את גורלה בידיים, והעיזה לעשות את מה שבהתחלה נראה בלתי אפשרי."

סוזי דבוסקין – החלק הכי קשה זה להגיע לקו הזינוק
סוזי דבוסקין, האשה שמאחורי טריאתלון נשים, שמהווה מודל חיקוי לכולנו, ולי באופן אישי, התייצבה אף היא עם שחר והעניקה עידוד, השראה וחום אנושי לכולנו. סוזי ביקשה לפנות למתלבטות, לאלו שרוצות, אך חוששות: "החלק הכי קשה זה להגיע לקו הזינוק. ונשים יכולות, רוצות, ומעיזות. ועם ההעזה הזו מגיעים ליכולת ולקו הזינוק. משם זה כמה צעדים מהירים לקו הסיום. וכל אחת מנצחת. להתראות בטריאתלון נשים ב- 6.6.09."

לאן ממשיכים מכאן