אפשר להגיד מה שרוצים על לאנס ארמסטרונג, אבל אחרי סגירת החקירה הפדרלית נגדו דבר אחד כבר אי אפשר יהיה לקחת ממנו: הוא כנראה הווינר הגדול ביותר בעולם הספורט ב-50 השנים האחרונות
מאת: חגי אשלגי
ביום שישי בשעת לילה מאוחרת (צהריים בשעון ארה"ב), הודיע התובע הכללי של ארה"ב כי הוא סוגר את החקירה הפדרלית שהתנהלה בשנתיים האחרונות על התנהלותה של קבוצת האופניים המקצוענית יו.אס.פוסטל – הקבוצה עמה החל לאנס ארמסטרונג את רצף ניצחונותיו בטור דה פראנס.
החקירה נסובה סביב עניין מרכזי אחד – האם כספי רשות הדואר הפדרלית של ארה"ב שימשו לרכישת חומרים אסורים עבור רוכבי האופניים של קבוצת יו.אס.פוסטל – וארמסטרונג בראשם.לחקירה מונה צוות בראשותו של החוקר ג'ף נוביצקי – איש שכבר הפיל ספורטאים רבים, ובעיקר את כל אותם ספורטאים שהשתמשו בשירותיה הפליליים של מעבדת "באלקו" האמריקאית (כולל האצנית מריון ג'ונס, שחקן הבייסבול בארי בונדס, ועוד). מעת לעת הודלף מהחקירה כי חומרים רבים נאספו וכי זו החקירה המקיפה וה"מרשיעה" ביותר אי פעם נגד ארמסטרונג. רבים חשבו שמהחקירה הזו ארמסטרונג כבר לא ייצא נקי.
שלשום נמסרה ההודעה – החקירה נסגרה ללא כתב אישום נגד איש. ספק אם נדע אי פעם את כל ממצאיה, את כל הלחצים, האינטרסים, והפוליטיקה שסבבה אותה. אבל דבר אחד נראה ברור כבר היום – לאנס ארמסטרונג הוא הווינר הגדול ביותר בספורט העולמי ב-50 השנים האחרונות.
ווינר חסר מנוח
נכון – אדי מרקס ניצח על האופניים יותר פעמים וביותר מרוצים. מרקס ("הקניבל") שלט בעולם האופניים בצבת ברזל שארמסטרונג מעולם לא הצליח וגם לא ניסה להפעיל. בהחלט יש מקום לטענה שמרקס היה רוכב גדול יותר.
אבל ארמסטרונג כבר ניצח בכל כך הרבה קרבות ובכל כך הרבה חזיתות, עד שהווינריות שלו חרגה הרחק מעבר לעולם האופניים, והחלה להנציח את עצמה. בנעוריו הוא היה אלוף ארה"ב (קטגורית הבוגרים עילית) בטריאתלון למרחק הספרינט . בהמשך הוא עבר לאופניים, ובגיל 21 בלבד, בהפתעה אדירה, ניצח באליפות העולם. הוא החל קריירה יפה שכללה ניצחונות במרוצים חד יומיים וזכייה בשלבים בטור דה פראנס.
אבל אז הרכיבה נעצרה. באוקטובר 1996 ארמסטרונג אובחן כחולה בסרטן האשכים שהתפשט למוחו ולריאותיו. באותה שנה הוא כבר דורג במקום ה- 4 בדירוג של האיגוד העולמי (UCI). הסיכויים להחלמתו הוגדרו כקלושים. מאבקו במחלת הסרטן תועד היטב בעשרות ספרים וסרטים. ארמסטרונג ניצח גם את המחלה הארורה ההיא. בהמשך הוא גם הביא לעולם ילדים למרות כריתת האשך שעבר.
בחלוף שנתיים מגילוי המחלה, ארמסטרונג הצליח גם לשרוד, גם להחלים באופן מוחלט, גם לחזור לרכיבה תחרותית, גם לקבל חוזה בקבוצה מקצוענית (קבוצת יו.אס.פוסטל) ואז לסיים רביעי בוואלטה – הטור הספרדי, באליפות העולם במרוץ אישי נגד השעון ובמרוץ הכביש. מכאן החלה שרשרת הניצחונות ההיסטורית בטור דה פראנס.
שבע שנים ברצף ניצח ארמסטרונג את הטור דה פראנס, נגד יריבים שחלקם הגדול ספג השעיות הקשורות לשימוש או לקשר לחומרים אסורים ברמות כאלה או אחרות. ארמסטרונג לא חלה, לא נפל נפילה רצינית מהאופניים, לא נפצע, לא נשבר, לא הפסיק, ובעיקר לא הפסיד.
בדרך, כבש ארמסטרונג את הלב של אמריקה. אמריקה הפכה לאומת טור דה פראנס בעקבותיו – דבר שבן ארצו שניצח לפניו בטור, גרג למונד, מעולם לא הצליח לעשות. ולא פחות חשוב במודל ההצלחה האמריקאי: ארמסטרונג גם עשה כסף, והרבה. הצלחתו על האופניים, בקרב הקהל ובחנויות הספרים הפכה אותו למולטי מיליונר. לאנס ארמסטרונג ניצח גם את הדלות היחסית שבה גדל. מאידך, הקהל באירופה נותר ספקן וחשדן בקשר להצלחותיו ולשיטות העבודה של האמריקאי השחצן.ואז הוא פרש. רק כדי לחזור בו מהפרישה ולחזור להתחרות. החזרה שלו כבר הייתה מאוחרת מדי. זה כבר לא היה אותו ארמסטרונג והיריבים כבר לא היו אותם יריבים. החשובים שבהם היו צעירים ממנו בכמעט 15 שנים.
למרות זאת, הצליח ארמסטרונג לסיים במקום השלישי המופלא ולעלות על דוכן המנצחים של הטור בשנת 2009. מפתיע יותר מכל – הוא הצליח לכבוש לבבות רבים של ספקנים שסלדו ממנו בתקופת היותו "הפטרון" של הדבוקה. בחזרתו הראה ארמסטרונג בגרות, נחישות, מקצוענות, ספורטיביות ותחרותיות. הוא ניצח בדעות ובלבבות של הקהל.
הפוליטיקה מחכה?
ועתה, הקרב האחרון הסתיים. קרב שנראה היה שארמסטרונג לא שולט בו. קרב על חפותו מול הטענה שרדפה אותו בכל ימי שיאיו הספורטיביים – ההאשמה בדבר שימוש בחומרים אסורים.
יש מידה לא קטנה של צביעות במרדף אחר חומרים אסורים בעולם האופניים, בקיצוניות שבו. מרדפים דומים לא מתקיימים משום מה באותה נחישות בענפים כמו כדורגל, טניס ברמות הגבוהות, כדורסל, פוטבול ובייסבול (לגבי שני האחרונים כבר ברור לכולם שהם טבולים בביצה של חומרים אסורים). גם הריצה, השחייה, הטריאתלון וענפי סיבולת אחרים אינם סובלים מרדיפה דומה, למרות שקרוב לוודאי שהשימוש שנעשה שם בחומרים אסורים אינו פחות מהשימוש שנעשה בעולם האופניים.
למרות זאת, לאנס ארמסטרונג הפך לסמל. סמל לספק בניקיון הספורט. ארמסטרונג היה המטרה המרכזית לשמועות, ללחשושים, לפקפוקים, לשאלות בדבר קשרים לא בריאים עם רופאי סמים מסתוריים, לחשדות בדבר מחנות אימון סודיים באיים נסתרים.
אבל היום, הוא ניצח גם את כל אלו. החקירה נסגרה ללא כתב אישום. לאנס ארמסטרונג חף מכל פשע עד שלא יוכח אחרת, וכפי שהדברים נראים עתה – לא יוכח.
כיום הוא ספורטאי חובב ברמות הגבוהות ביותר שיש. טריאתלט בחסד, שחיין, רוכב, רץ. אין עוד ניצחון ספורטיבי שחסר לאיש שהשיג הכול.
לפי המודל האמריקאי, ייתכן שמכאן נותר לארמסטרונג עוד יעד אחד בלבד – החיים הציבוריים. ואם יבחר להיכנס לקלחת הפוליטית (והדבר לא בטוח למרות השמועות העקשניות), ספק אם יכוון מילימטר אחד פחות גבוה מהבית הלבן עצמו. עם רקורד הניצחונות שלו, מי יהמר נגדו?
צילומים:
צילום עליון: מצד שמאל: בחולצה הצהובה, על דוכן המנצחים, לאחר ניצחון על פסגת האלפ' דואז בטור של שנת 2003 – Gawain78
צילום מרכזי: במדי קבוצת הדואר האמריקאי כשסיים שלישי בגראנד פרי מידי ליברה בשנת 2002 – de:Benutzer:Hase
צילום תחתון מצד שמאל: במדי קבוצת ראדיושאק בטור דה פראנס 2009 – Haggisnl
5.2.2012
חגי אשלגי
שואף לתנועה
