משבר הקורונה הכניס מאות ספורטאים ישראלים שעמלו לקביעת קריטריון למשחקים האולימפיים בטוקיו למצוקה ומשבר. שנת אימונים אינטנסיבית, קשה, איכותית ומתוכננת היטב נזרקה לפח האשפה. הקריטריון לטוקיו 2021 רחוק מלהיות ודאי, וגם עבור אלו שכבר קבעו קריטריון לטוקיו 2020, ההשתתפות במשחקים לא מובטחת.
יש לו הרבה סיבות טובות להישאר בקליפורניה. דיוויד מארש | צילום: דני בורשבסקי
עוד כתבות בנושא
דייב מארש סיים את תפקידו באוניברסיטת סן דייגו
האם דייב מארש הוא הפתרון לשחייה ההישגית בישראל?
יעקב טומרקין חזר להתאמן אצל ליאוניד קאופמן
הספורטאים ניצבים בפני שנת אימונים והכנות שנראית רחוקה מלהיות מיטבית, ובפני אי וודאות מתמשכת. מצב רחוק מאידאלי למי שנדרש ושואף לתזמן את הגעתו לשיא היכולת ליום מדויק ומוגדר אחד, אחת ל-4 שנים (ועכשיו אחת ל-5 שנים).
מצבם של המאמנים הישראלים בענפי הספורט האולימפיים לא פחות מטריד. השבתת הקורונה עצרה את פעילותם ופגעה קשות במשאביהם האישיים. ברמה המקצועית, כל ניסיון לתכנן לוח זמני אימונים ותחרויות הכנה לספורטאיהם הוא בשלב זה בגדר הימור מושכל לכל היותר. פרנסתם של רבים מהם תלויה על בלימה. רובם המכריע הוצא לחל"ת ועד היום הם עדיין מועסקים חלקית במקרה הטוב. מגפת הקורונה הכניסה את הספורט האולימפי ואת העוסקים בו לתוהו ובוהו.
אחד הענפים שנפגעו יותר מכולם הוא ענף השחייה. בשעה שברחבי העולם השחייה בבריכות ובמים הפתוחים התחילה לחזור לפעילות, ממשלת ישראל התמהמה. חזרת הקבוצות והאגודות לפעילות אימונים ותחרויות מתקדמת לאט, ובחלק מהמקרים, עדיין בכלל לא.
אך דווקא במצב זה, נראה שישנו לפחות איש אחד שירוויח מדחיית המשחקים האולימפיים. שמו דיוויד מארש וכתבנו עליו כבר כאן בעבר. מארש הוא אחד ממאמני השחייה המוכרים והמצליחים בארה"ב. רוב המאמנים האמריקאים ברמתו עובדים במשרה מלאה ועמוסה לעייפה תמורת כ-200 עד 250 אלף דולר לשנה במכללות השחייה המובילות בארה"ב. יחד ולצד קבוצת המכללה הם לרוב מאמנים קבוצת שחייני עילית מקצוענים.
אם מארש הוא מאמן שחייה מצליח, אין ספק שבתחום עסקי השחייה הוא מצליח לא פחות. ממידע שהגיע לשוונג ממספר מקורות, מארש מקבל מאיגוד השחייה הישראלי סכום של כ-200,000 אלף דולר (כ-700,000 שקלים) לשנה כדי… להישאר בביתו ולאמן את קבוצתו המקצועית הבינלאומית בסן דייגו, קליפורניה, בצירוף כשלושה שחיינים ישראלים, ומספר מצומצם של שחיינים נוספים מישראל שמבקרים מעת לעת.
למעשה, לאחר שמארש הוכתר בתקשורת הישראלית ברוב הדר כ"מאמן העל" של השחייה הישראלית בדצמבר 2016, טרח איגוד השחייה להסביר כי הוא לא בדיוק נשכר לאמן, אלא בעצם לייעץ לאיגוד השחייה. אגב, הסכום שמארש מקבל מאיגוד השחייה הוא "ממידע שהגיע לשוונג ממספר מקורות" מסיבה פשוטה ופרוזאית – איגוד השחייה, באופן שקשה להסביר ביחס לאיגוד ספורט שמתוקצב על ידי כספי ציבור, מסרב בעקשנות לגלות בעצמו את השכר והעלות של מארש מתחילת ההתקשרות אתו.
עלות שנתית של כ-700,000 שקלים הופכת את מארש ככל הנראה לבעל התפקיד היקר ביותר באיגודי הספורט האולימפיים הישראלים, ייתכן שבכל הזמנים. ולא מדובר בשכר לשנה בודדת, זה קורה כבר למעלה משלוש שנים ברציפות. נכון להיום ולפי מה שידוע לשוונג, דחיית המשחקים האולימפיים בשנה צפויה לסדר למארש שנה נוספת מכל הטוב הזה.
בואו לא נטעה – יש טעם של ממש להתאמן אצל מארש. קאדר בינלאומי של שחיינים מקצועיים עושה זאת. אלא שבמהלך השנים מדצמבר 2016 ועד מארס 2020, הישראלים שהתאמנו אצלו בסן דייגו היו מעטים. ודאי שלא מדובר היה במשרת אימון במשרה מלאה של נבחרת שלמה. שחיינים ישראלים שבעיקר התאמנו אצל מארש היו מירון חירותי, ובשנה האחרונה גם אנסטסיה גורבנקו ואנדי מורז. אחרים התאמנו בסן דייגו לסירוגין ולתקופות מוגבלות. שחיינים מקצוענים שאינם ישראלים משלמים למארש תמורת אימון – תשלום חודשי לא גבוה במיוחד. כך יצר לעצמו מארש משרה רווחית של "ייעוץ" (בעיקר מרחוק) לאיגוד השחייה הישראלי, בזמן שהוא ממשיך בפעילותו הרגילה בקבוצתו בסן דייגו.
אבל מארש נהנה מהקשר הישראלי בדרך נוספת. לאחר שאוניברסיטת סן דייגו הפסיקה להעסיק אותו לפני כשנתיים, החל מארש להשתמש בבריכת המרכז הקהילתי היהודי המקומי כמתקן אימונים מרכזי של הקבוצה המקצוענית שלו. הקשר הישראלי תורם גם כאן ומעניק למארש מתקן אימונים גם לשחיינים המקצוענים הלא הישראלים שמתאמנים תחתיו.
אחד הבודדים שמתאמנים אצל מארש. מירון חרותי | צילום: גיא יחיאלי, באדיבות איגוד השחייה
ומה עם גילוי נוכחות בישראל אתם שואלים? ובכן, במישור זה האכזבה גדולה. ספק רב אם מארש נכח בישראל יותר מ-20 ימים במצטבר, מאז שהסתיים ביקור הבכורה שלו כאן בדצמבר 2016. הממוצע עומד לכל היותר על 5-6 ימים בשנה, ואף למטה מכך.
תמורת שכר הייעוץ העסיסי, יכול וצריך היה איגוד השחייה הישראלי לעמוד על קבלת יותר "ייעוץ", תשומת לב ונוכחות ממארש לענף השחייה הישראלי בכללותו. נוכחות של כחודשיים מחולקת על שני ביקורים בשנה, יכולה היתה להפוך את התפקיד של מארש לבעל ערך רוחבי משמעותי אמיתי, להבדיל מאימון נקודתי לשחיינים בודדים.
מאמני שחייה ישראלים ששוחחנו אתם מעריכים את היכולות של מארש, אך חלקם חשים שהשפעתו על ענף השחייה בישראל בכללותו היא בין זניחה לבלתי מורגשת. חלקם חשים שאיגוד השחייה הפך את מארש לדגל, שכל מי שיעז לבקר את משרתו ואת תרומתו ימצא את עצמו בעימות עם האיגוד עצמו, ואולי גם עם מארש עצמו. עבור שחייני הנבחרת, אין ספק שעוצמת השפעתו של מארש אינה אחידה. על אף שהשחיינים מכירים באיכותו, עם חלקם המגע שלו מועט מאד.
שחיין שמצא את עצמו לאחרונה בעימות עם מארש הוא אהרון סמואל גרינברג. מדובר בספרינטר יהודי-אמריקאי שלמד ושחה באוניברסיטת ייל, והתאזרח בישראל אותה הוא חולם לייצג במשחקי טוקיו. יחסית לאמריקאי שהתחנך ב-Ivy League, גרינברג הוא לא מהנחבאים אל הכלים שחוששים לעשות פומבי לדעותיהם. מאז שסיים את לימודיו במכללה ב-2018, התאמן גרינברג בארה"ב בקבוצת Team Elite שמארש נמנה על מנהליה. גרינברג עשה זאת בשלוחת האימון של הקבוצה בצפון קרוליינה, מרחק כמה שעות טיסה ממקום מושבו של מארש.
לקראת סוף מרץ האחרון, בתקופת לחץ השיא של הקורונה וחוסר הוודאות המתמשך שיצר הוועד האולימפי הבינלאומי, צייץ גרינברג המתוסכל דברי ביקורת ביחס להיקפי תקציבי השחייה הישראלים שהוזרמו לכיסיו של מארש. זמן קצר מאד אחר כך, הודח גרינברג על ידי מארש, בתוקף מיידי, מקבוצת האימון בה התאמן באמצעות המסרון הבא.
ההודעה של דיוויד מארש
נשאיר לכל אחד מהקוראים לבקר בעצמו את אופן ההדחה הזה של שחיין מקבוצה בה שחה כמעט שנתיים.
מאידך, במישור הלאומי, כאשר החוזה המקורי עם מארש ממילא נועד להסתיים ב-2020, ולקראת השנה ה(אולי)אולימפית הקרובה בה נראה שאיגוד השחייה מתכוון להמשיך את ההתקשרות עמו, נוצרה הזדמנות נדירה – לתקן ולשפר. יש לקוות שהפעם, אם הכוונה היא להמשיך להעסיק את מארש, יידע איגוד השחייה הישראלי לדרוש ולקבל מדייב מארש תמורה הרבה יותר משמעותית עבור שכר הייעוץ החריג שמשולם למי שהוא כנראה היועץ היקר ביותר בתולדות הספורט האולימפי הישראלי.
תגובת איגוד השחייה: "למרות המצב המאתגר שהוצב בפנינו, איגוד השחייה ממשיך לעשות את המיטב ולעבוד ביתר שאת גם בימים אלו במישורים בהם ניתן לעבוד מרחוק ועל פי הנחיות משרד הבריאות. בין היתר, מדובר על אימונים מקוונים בחינם לכלל שחייני ישראל, תכניות אימונים ספציפיות לשחיינים ההישגיים וכן בניית תכניות מקצועיות ולוגיסטיות לשנים הקרובות, אשר מתייחסות בין היתר ליציאה מהמשבר העולמי בצורה הטובה ביותר וביצוע ההתאמות הנדרשות. עם זאת, כמובן שהיקף העבודה הצטמצם משמעותית ומרבית העובדים, בהם גם צוות המאמנים וכן יועץ העל של איגוד השחייה ומאמן מרכז המצוינות של האיגוד דייויד מארש, הוצאו לחל"ת או לחלופין שכרם קוצץ באופן משמעותי בהתאם להיקף העבודה.
"לגבי סוגיית הגעתו של דיוויד מארש לישראל – הבהרנו מספר פעמים ונבהיר שוב, אין כל דרישה שדיוויד יגיע לארץ, לבטח בשנה האחרונה, בה עבד ברצף עם מירון חרותי, אנסטסיה גורבנקו ואנדראה מורז, כמו גם לתקופות ממושכות עם שחיינים נוספים, ושהה עם הנבחרת בתחרויות באמסטרדם ובניס.
"לגבי המשך העסקתו של דייויד מארש, לאור ההתקדמות המקצועית ושביעות הרצון של שני הצדדים, יש רצון הדדי בהמשך התקשרות, אולם כמובן שלא נתייחס למשא ומתן בשלב זה".
אמרתי וכתבתי עוד ב 2016 וכנראה שלא טעיתי:
דייויד מארש הוא איש עסקים (ומאמן שחייה) מוכשר ביותר, אשר שימש ומשמש גם כיום כעלה תאנה לכסוי ערוות איגוד השחייה שהתגלתה במלוא ״תפארתה״ בריו 2016. במקום להסיק מסקנות הכרחיות (התפטרות הנהלת איגוד השחייה ובדיקת עומק לצורך תיקון הליקויים), ״הביאו קוסם״. את המחיר תשלם השחייה הישראלית עוד שנים רבות.
מאמן בארצות הברית מקבל 200/250 אלף דולר בשנה. כמה מקבל מאמן שחייה בארץ? בין 5000 ל8000 שקל בחודש כולל תחרויות ועבודה 24/7 . והמאמנים פוחדים לדבר ולהגיב . משטר דיקטטורי של איגוד השחייה ויו״ר האגודות !!! מאפיה אחת גדולה על חשבון הגב של המאמנים והשחיינים!. במקום לתגמל ולטפח מאמנים , מעדיפים לתת למאמן 700 אלף שקל ,מאמן שלא מאמן!!! בדיחה עצובה!! אני במקום כל המאמנים מכריז על שביתה מיידית . בלי מאמנים אין שחיינים!!!
I beg to differ with the general tone of this article which sounds more like a spiteful article in retribution then an even handed take on the facts. I write this in English also for the benefit of Dave Marsh but also in all honestly because of my limited ability for Hebrew prose.
Coach Dave Marsh had dedicated his life to building the sport of swimming and his success speaks for itself around the world both inside and outside the pool. He is regarded as a true gentleman of the sport and he is not the man painted by this biased article.
No, the problem is not Coach Marsh or some disgruntled swimmer whose opinion appears to form the basis of this article. We needed someone like Marsh years ago to usher in a more professional era in Israel.
We have one institution in the whole country that trains swim coaches – it is too far for most people to attend and it has no competition.
We have a league system that has limited resources and the coaches have to cope with too many swimmers per group and a high workload.
Our swimmers often have to go into the army at a time when they are reaching the peak in their physical development.
Parents of swimmers are uninformed and often lack the knowledge to guide their children.
We are closed minded and stubborn and stick with formulas that encourage mediocrity rather than inovation and openness – bringing in Coach Marsh was a first step in this direction and the ISA must be commended on this development.
We live in a world aided by technology and while it would be nice for Coach Marsh to be here more regularly, to say that he is not involved is incorrect – he has direct contact with our national team coach on a daily basis through feedback sessions, video analysis and swim planning. So his influence is indeed felt on a daily basis.
His legacy will I believe be felt in many years to come and I fervently hope will inspire and lead both the ISA and local coaches to greater success in the future.
Lastly, even if the alleged payments are correct, surely coach Marsh or any successful man for that matter , is entitled to reap the seeds that he has sown in a highly productive and successful career.
Your comment might have had traction if he only bothered to show up in Israel.
A million dollars in five years for a. significant rise in the coaching level and culture of all of the clubs on a national level, is one thing.
A million dollars for hands on coaching of just two swimmers is quite another.
No, for the engagement with Marsh to have any lasting effect he has to much more in Israel and much more in touch with club coaches, just as the article suggests.
Otherwise just send 2-3 swimmers to train in SD for 1000 dollars a month each.
What a strange comment.
The guy sits at home in California, according to the ISA coaches just three Israeli swimmers, and you applaud?
Truly strange. He should be here at least half of the swimming year to make any major difference
יש כאן רק שאלה אחת.
האם אחרי שהסיפור איתו ייגמר יישארו לכל השחייה הישראלית ערכים נוספים ומוספים.
אם הוא בכלל לא מגיע לארץ ולא מאמן בארץ,
ולפי תגובת איגוד השחייה בעצמו הוא מאמן רק שלושה שחייני באמריקה,
אז נראה די ברור שהתשובה היא לא.
What a strange comment.
The guy sits at home in California, according to the ISA coaches just three Israeli swimmers, and you applaud?
Truly strange. He should be here at least half of the swimming year to make any real difference
המלך עירום. דופקים קומבינה על חשבון המאמנים בישראל ועל חשבון משלם המיסים הישראלי. השיטה דפוקה . ומאמן אמריקאי שמשתין מהמקפצה על כולכם. יאללה תתעוררו.
מעניין מה יש לך היום להגיד?
אחרי שזה שלקח את גורבנקו לשחות בארהב לצד אלופי ואלופות עולם יחד עם הידע שהוטמע הביא לשיאים מטורפים ומדליית זהב.
אולי שווה כתבת עדכון והכאה על חטא….