המסלול שלי: שמורת הטבע חוף השרון
השמורה היא "החצר האחורית" של מכון וינגייט | צילום: מישאל דגן
במסלול הזה התאהבתי לפני כ-15 שנה בעודי קצין צעיר במחלקת הכושר הקרבי בצה"ל, מוקד הפעילות שלי היה במכון וינגייט. בימי ראשון בשבוע, בבוקר היחיד בו לא אימנתי קבוצות בתקופה זאת וקיבלתי קצת זמן לריצה אישית, חיפשתי פתרון יצירתי כדי לברוח מהפקקים בשעות הבוקר מתל אביב למכון וינגייט. כל רץ יודע את הפתרון… מגיעים מוקדם לאזור מקום העבודה, מספיקים להתאמן, להתקלח, לשתות קפה ולהתחיל את היום בלי פקקים ובלי עיכובים.
שמורת הטבע חוף השרון נמצאת דרום-מערבית למכון וינגייט, ובעצם סוג של "החצר האחורית" שלו. המסלול הנו מסלול חולי ברובו, משופע בעליות וירידות נשלטות ולא ארוכות במיוחד, ומאפשר ריצה רציפה יחסית עם מעט עליות דופק כתוצאה מכך. ניתן לבצע אותו בצורת הלוך-חזור ולקבוע את הנפח אותו אנו רוצים לרוץ, וכמו כן ניתן להאריך את ה"הלוך" עד ל"גן לאומי השרון" הנמצא סמוך לגעש/ארסוף.
"ברגע שתבחינו בים הכחול והנוף עוצר הנשימה תתאהבו מיד" | צילום: מישאל דגן
המסלול הנו חלק משביל ישראל המסומן בלבן/כחול/כתום ועובר על קו מצוק הצופה לים לכל אורכו. בסוף העלייה הראשונה, ברגע שתבחינו בים הכחול והנוף עוצר הנשימה תתאהבו מיד, ברמה של "איך לא ידענו על המקום הזה עד עכשיו?".
מה שמים בווייז?
ההמלצה שלי היא לחנות במתחם תחנת הדלק יקום, אופציה טובה לקפה של אחרי.
ומשם?
עוברים רגלית את הגשר להולכי הרגל ומדלגים מעל כביש החוף, בירידה מהגשר פונים ימינה (צפונה) על שביל כורכר כ-500 מטרים עד לגדר האחורית של מכון וינגייט, שם פונים שמאלה (מערבה) עם השביל, לאחר כ-200 מטר נוספים נגיע לפניה של 90 מעלות בשביל אך לא נפנה עם השביל. כעת מימיננו שער ברזל של מכון וינגייט ומולנו נמצא מחסום ברזל קטן עם אפשרות למעקף להולכי רגל. נעבור את מחסום הברזל ונטפס בעלייה חולית של 100 מטרים. בסיום העלייה ניתן כבר לראות את הים.
קו המצוק צופה על הים לכל אורכו | צילום: מישאל דגן
אוקיי, מה עכשיו?
זהו בעצם, כאן מתחיל הכיף. כשאנו עם הפנים לים, משמאל לנו (דרום) נמצאת הדיונה הגדולה הידועה לשמצה כ"דיונת הגיבושים הצה"לית", נטפס אותה בצעדים קטנים ונמשיך לכיוון דרום על קו הרכס, עד שנחליט להסתובב חזרה צפונה. השבילים די ברורים ומסומנים כאמור, מה גם שכל סטייה מהשביל בסופו של דבר מובילה אותנו חזרה לשביל המרכזי של הרכס.
המלצות
ממליץ לא לרוץ קרוב מדי למצוק, לקחת די מים לכשעה-שעה וחצי של ריצה, וכמובן אל תשחו לצלם.
מישאל דגן | מאמן ריצה
