אילן אולמן, כמה רוכבי אופניים שגדלו אצלך נכנסו לקבוצות ותחרויות בדרג הכביש המקצועני הגבוה בעולם (World tour)?
"ארבעה. האחים בן ואיתמר איינהורן, האחים רועי ועומר גולדשטיין ויש גם צעירים שעוד שיגיעו לשם כמו עדו גולדשטיין ועודד קוגוט".
איתמר איינהורן | צילום: בטיני פוטו ישראל סטארט אפ ניישן
הם רוכבים בקבוצת ישראל סטארט-אפ ניישן המקצוענית (ISN), אבל השנה, רוכב אחר שאתה משמש כדירקטור ספורטיבי שלו במרוצים, ניצח במדי הקבוצה שלך (500 וואט) את כולם בהפתעה באליפות ישראל האחרונה.
"ולאד לוגינוב ניצח את אליפות ישראל. הייתי הדירקטור הספורטיבי בתחרויות. הוא התאמן פיזיולוגית תחת מאמן בריטי, אבל ניהלתי בפועל בתחרות את הטקטיקה התחרותית שלו. אני לא מאמן הרבה רוכבים, וגם אם להיות כנה לא הרבה רוכבים מחזיקים מעמד אצלי.
"אני לא מתעניין בלתת להם רכיבות חברתיות, שלא ידברו איתי שמשעמם להם לבד, או כאלה. אני מסתכל על זה בצורה קרה. יש מספר (וואטים), ויש הוצאה אנרגטית, והנה מה נדרש בסוף יום כדי להגיע עד הסוף ולשרוד בטור או במרוץ חד-יומי ואז להיות מסוגל ללכת עם הבום הסופי!.
"אז ככה גם האימונים נראים. אני לא מחפש לתת אימוני כיף. מחפש אימונים לרמה תחרותית. זה גורר ביקורת. לדוגמה, שאני "ממית" רוכבים, שהגישה שלי למספרים ולוואטים לפעמים מאפילה על חוויית האימון. אז באופני כביש, לא כולם מגיעים אליי, וזה בסדר. כי אני לא מתפשר על הדברים האלו".
רועי גולדשטיין בישראמן | צילום: דארן ווילר
מה מידת המעורבות שלך עם הרוכבים ב-ISN?
"אני לא מעורב. לכאורה לרוכבים ברמת ה'וורלד טור' יש אפשרות לקחת מאמן אישי. אני בקשר עם הילדים שגידלתי, ואני מאמין שזה עוד יגיע. כל דבר בעתו. כרגע אין מאמנים ישראלים ב-ISN. אני מקווה שהצעד הבא שלהם אחרי קידום רוכבים ישראלים יהיה לקחת גם מאמנים ישראלים.
"אחרי שהייתי מנהל תחום רכיבת הכביש בישראמן, וראיתי את רמת ההפקה הגבוהה של הישראמן, ואת מספר המשתתפים, בזמן שענף אופני הכביש תקוע, חשבתי שיש הרבה מה לעשות בענף הטריאתלון. הספורט הזה קוסם לאנשים מבוגרים יותר, ומאפשר כניסה נוחה יותר מאשר באופני הכביש".
אז את מי אתה מאמן בטריאתלון?
"יש לי קבוצה שנקראת 500 וואט שיש לה קבוצת אופני כביש וקבוצת טריאתלון יחסית חדשה. לפני זה הייתי מנהל מקצועי ב-MyWay אצל אריאל הלר, שעושה לדעתי עבודה מעולה, ויש לו קבוצה גדולה וטובה. היו לי שנתיים מאד טובות ב-MyWay, ואני מודה לאריאל על ההזדמנות והדלת שהוא פתח לי לענף. אני גם מנהל מקצועי ב'סוהו טים' קבוצת הצעירים המעולה, שם המטרה להכשיר עתודת ניהול ואימון של כוח וכישרון מקומי שמובילים בנצי בן-שמעון ודביר קאז. השאיפה שלי להיות מאמן של ספורטאי הישג בענף האופניים, ולהיות מאמן של טריאתלטים שיגשימו את השאיפות שלהם גם באיש ברזל, ובעתיד, אולי גם לאמן טריאתלטים לאולימפיאדה.
אילן אולמן | צילום: אלבום פרטי
"בכל זאת, לאמן אלופי ישראל באופניים ואלופי ישראל ומנצחי תחרויות בטריאתלון זה לא מחזה שגור. אנחנו רואים היום בעולם שהיכולת של מאמני הסבולת הטובים לעשות המרה מענף סבולת אחד לשני, קיימת. כי מדובר על מערכות ומערכים פיזיולוגיים, ומי שמבין אותם טוב, יכול להמיר בין הענפים, ולהתאים את המאמצים לענפים השונים. ברמות הטכניות הגבוהות, ברור שצריך מאמנים שיודעים להעביר טכניקה. אבל הידיעה איך לשלב את הדברים ברמה הפיזיולוגית לתחרות סבולת ארוכה, הוא מכלול שנמצא מעבר לטכניקה".
אז דן אלתרמן, שיש לו עבר מפואר כטריאתלט אולימפי, וניצח עכשיו בחצי איירונמן בטבריה הוא מתאמן שלך? שמענו אותו מזכיר אותך כמה וכמה פעמים.
"אני מכיר את דני מ-2004. בימים ההם, הוא ורן היו רוכבים בקבוצות אופניים כמו רוכבי תל אביב כדי להשתפר. הכרנו ככה היכרות כללית. הוא פנה אליי לפני 4 שנים כדי שאאמן אותו, אבל זה לא הסתייע. הוא פנה אליי שוב לפני שנתיים וחצי ומשם התחלנו. הוא ספורטאי מדהים, אבל כשהוא הגיע אליי הוא לא היה (יחסית) רוכב מספיק טוב. הוא לא ידע אז להמיר את העוצמה שיש לו באופניים למהירות לאורך זמן.
דן אלתרמן בישראמן 2019 | צילום: צלמי שוונג, ישראמן
"בהתחלה חששתי לאמן אותו. מכל מיני סיבות מתבקשות הוא כבר מבוגר, ואולי הוא לא ירצה ליישם את מה שאביא; והוא כבר יודע המון והתאמן שנים אצל מאמנים מצוינים. גם לא הכרתי אותו כבנאדם. אבל הקשבתי ללב ואני שמח על זה. גיליתי אדם שהוא בנאדם, שהוא ספורטאי ולפני זה הוא איש משפחה. הוא מחזיק עסק שלא פשוט להחזיק בישראל, של חנות לציוד ספורט ואופניים, יש לו אישה וארבעה ילדים, והוא עדיין מחזיק רמה ספורטיבית כזו.
"הוא הספורטאי הכי טוב שראיתי מבחינת מחויבות והכוונה ואני שם אותו באותה שורה עם עומר גולדשטיין, איתמר איינהורן ורועי גולדשטיין. הספורטאים הכי טובים שאני מכיר בדבקות וביכולת להתגבר על קשיים. אם דני היה מקבל בגיל צעיר את הידע שיש היום, הוא היה אפילו עוד יותר טוב אז. אין שני לו ביכולת להוציא לפועל תכנית ולבצע.
"הקשר בינינו לא הבשיל ביום אחד. זה קשר מקצועי חזק שנבנה לאורך זמן והפך גם לקשר חברי. הוא גם חלק מהחזון שלי לאימון טריאתלון. לפני שנתיים כשעומרי גזית [מקבוצת זון 3 – הח"מ] שרף את המסלול בישראמן, ודני לא הצליח להחזיק איתו, הייתי בשנה הראשונה שלי עם דני, וזה בער בי בצורה מטורפת. עמדתי שם על קו הסיום ואמרתי שאעשה הכל כדי שהוא יהיה הרוכב הכי מהיר שיש מבין הטריאתלטים.
"זה מה שקרה בשנה האחרונה. אחרי השחייה הוא הרוכב הכי מהיר בין הטריאתלטים. נקודה. וזה בעצימות שמורידה אותו לריצה הכי טוב שאפשר. צריך גם להבין, היריבים שעומדים מולו מתחלפים. הם צעירים. בגילם יש להם זמן ופנאי, ואז מגיע רגע שהחיים כובשים אותם. אבל הוא נשאר. אני לא חושב שאנשים מבינים את המשמעות של בנאדם כמעט בגיל 42 שמתחרה בספורטאים בני 25-30 והוא עדיין תחרותי ברמה הכי גבוהה שיש".
מה עם אימון טריאתלטים לא עילית, שלא יגיעו לפודיום המנצחים הכללי?
"אני מאמן כל ספורטאי שרוצה, באותה תשוקה ובאותה רצינות. מנתח את הביצועים, חושב על איך להפוך את כולם ליותר טובים. חושב שאני יודע לבצע את השילוב בין האישי לקבוצתי. אני מאמין שניתן לאמן קבוצות גדולות מבלי לפגוע ברמת האימון. אפשר לבנות ארגוני אימון ספורטיביים, מקצועיים, בטוחים וטובים ומבלי לפגוע בממד האיכותי, להביא את כולם לדבר באותה שפה ולתפקד ברמה הכי גבוהה. להבין ולדעת יחד עם הספורטאים מי הם ומה הם, ולמה הם עושים את מה שהם עושים.
"זו בעצם בניית תכנית, מסגרת ו"ספר הפעלה" חדש עם כל מתאמן ומתאמן. לצאת מהקטע שהוא רק חברי ולהתמקד ברמה המקצועית האיכותית. נדרש בשביל זה שינוי תפיסתי וזה מה שאני עושה. זה מקצועי, וזה עסקי, ועסק צריך לתת את השירות ברמה הכי גבוהה שיש. חוויית המתאמן צריכה להיות הכי טובה שיכולה להיות, גם כשהקבוצה מגיעה לגדלים גדולים.
"הטריאתלון, איש הברזל, זו לדעתי הפלטפורמה הכי טובה, כי אפשר לשלב בה גם את כל שלושת הדיסציפלינות, ואפשר גם להתמקד בכל אחת בנפרד. ניהול טוב עם אנשי מקצוע מעולים, יעשה את זה. התפקיד שלי כמנהל מקצועי ובעל קבוצה, הוא לתת למתאמנים שמשלמים לקבוצה לארגון את הרמה והאיכות המקצועיות הכי גבוהה בשבילם. כי לא מדובר בי, מדובר בהם. לכן אני לעולם לא אתחרה בתחרויות שבהן התפקיד שלי זה להתמקד במתאמנים שלי.
"השורה התחתונה היא הקובעת. אם המתאמנים שלי מגיעים לתוצאות הכי טובות בשבילם, אז זה לא מקרי. זו הגישה שלי".
איך אתה רואה ואיך אתה רוצה לראות את סצנת תחרויות איש הברזל בישראל?
"למרות שאנחנו מדינה קטנה, יש מקום לשתי תחרויות גדולות בישראל. אסור שהישראמן באילת ייפגע עם הגעת איירונמן. תחרות הישראמן היא אייקונית. חד וחלק.
"הקיום האיכותי של ישראמן באילת תלוי יהיה בקבוצות ובמאמנים. ישראמן היא לא תחרות קלה, תוצאת המסלול בה לא תהיה תוצאה מהירה. הישראמן זה משהו אחר. הוא נמצא במקום אחר. יש כאלו שמחפשים תחרות שטוחה, ומהירה, עם תנאים קבועים מראש. בישראמן, בכל יום שלא יהיה, תהיה עבודה קשה על המסלול. זה אתגר גדול גם פיזית, גם נפשית וגם מקצועית-שיווקית, אבל כספורטאים אנחנו צריכים לחפש ולעשות את התחרות הזו.
"ישראמן כתחרות איש ברזל היא אחת התחרויות הכי איכותיות ומדהימות שיש. בכל ארגון שאני מעורב בו, ישראמן תהיה תחרות מפתח. תחרויות איירונמן יש הרבה, אבל ישראמן יש רק אחת. זו תחרות איש הברזל הישראלית. היא נושאת הדגל של כל הענף בישראל.
תחרות הדגל בישראל. ישראמן | צילום: that camera man
אז מה השלב הבא? מה היעד הבא שאליו אתה מסתכל עכשיו?
"לחולל קבוצה שאין כמותה! ארגון ספורטיבי עסקי מושלם, גדול, מקצועי, שלא הולכים בו לאיבוד. בטיחותי, איכותי, שירותי, עם שפה ומתודה שכולם מדברים ומבינים. בא לי אולימפיאדה נוספת עם טריאתלט, ולייצר אלופים גם בטריאתלון באופן קבוע. בעיקר, שהאנשים בארגון שאני מעורב בו יהיו מסופקים וממוצים"
* גילוי נאות: שוונג היא הבעלים, המארגנת והמפיקה של תחרות ישראמן
