משלחת של 10 אתלטיות ואתלטים ישראלים, עם רוב נשי, הגיעה כבר בתחילת החודש לחוף המערבי בארצות הברית ובימים האחרונים התמקמה ביוג'ין, אורגון, שם יפתח ביום שישי אירוע השיא של האתלטיקה לשנת 2022.
באיזה כושר היא תגיע הפעם? לונה צ'מטאי סלפטר | צילום: צלמי שוונג
עד היום ישראל זכתה בשלוש מדליות באליפות העולם באתלטיקה: שתיים של אלכס אברבוך בקפיצה במוט (ארד ב-1999 וכסף ב-2001) ועוד אחת של חנה מיננקו בקפיצה משולשת (כסף ב-2015).
בסגל הנוכחי של המשלחת הישראלית ליוג'ין יש אתלטים שבאופן תאורטי יכולים להגיע רחוק באליפות העולם, אבל קשה מאוד לחזות מדליה בעיקר לאור הרמה הגבוהה שתחרויות האתלטיקה סיפקו לפני קצת יותר משנה במשחקים האולימפיים בטוקיו. מצד שני, הופעה שתכלול גמר עד שניים במקצועות השדה, חצי גמר ב-100 מטרים וטופ 10 בריצות המרתון בהחלט תיחשב לטובה מאוד.
אז אנחנו כאן כדי לעשות לכם סדר בהופעות של האתלטים הישראלים, שברוב המקרים יתקיימו בשעות לא פשוטות לפי שעון ישראל, אבל כנראה ששווה לעשות את המאמץ ולקום.
יהונתן קפיטולניק – קפיצה לגובה גברים
מוקדמות – יום שישי (15/7), 20:10 (שעון ישראל)
גמר – יום שלישי (19/7), 03:45 לפנות בוקר (שעון ישראל)
בגיל 19 בלבד, קפיטולניק נחשב כיום לתקווה הגדולה של האתלטיקה הישראלית לשנים הבאות, וזאת בעקבות שני הישגים משמעותיים מהשנה האחרונה: 1. זכייה באליפות העולם עד גיל 20 עם קפיצה של 2.26 מ'. 2. שיפור שיאו האישי ל-2.30 מ' בחודש מאי האחרון.
אז מצד אחד קפיטולניק כבר הוכיח שהוא יודע להתעלות על עצמו ברגעים הכי חשובים כשקבע שיא אישי בגמר של אליפות העולם עד גיל 20, מצד שני הוא מגיע לטבילת האש שלו באליפות העולם לבוגרים בלי יותר מדי ניסיון במעמדים כל כך גדולים ובהתמודדויות מול הקופצים הטובים בעולם. למעשה, הפעם היחידה העונה שבה הוא התחרה מול צמרת הקופצים היתה בליגת היהלום ברומא, שם הוא היה די רחוק מהיכולת שהוא הפגין בתחרות בהדר יוסף חודש לפני כן.
32 קופצים יתחרו במוקדמות ביום שישי וכדי לעלות אוטומטית לגמר הם יידרשו לעבור גובה של 2.30 מ' (גובה שקפיטולניק עבר רק פעם אחת) או להיות בין 12 הטובים במוקדמות. במשחקים האולימפיים בטוקיו הסתפקו למשל ב-13 קופצים שעברו 2.28 מ' וכולם עלו לגמר.
עוד אין לו יותר מדי ניסיון מול הגדולים ביותר, מצד שני הוא כבר ידע להתעלות על עצמו ברגע השיא. קפיטולניק | צילום: באדיבות איגוד האתלטיקה
מה זה אומר? שלאור ההצלחה הגדולה של קפיטולניק באליפות העולם עד גיל 20 אפשר בהחלט לצפות ממנו לעלות לגמר. זה יהיה קשה, מכיוון שהוא אחד מ-16 קופצים שכבר עברו השנה 2.30 מ' ומעלה (באצטדיון או באולם) והרמה צפוייה להיות גבוהה מאוד.
אם הוא אכן יגיע לגמר שיתקיים בין שני לשלישי, נראה אותו ככל הנראה מתמודד בין השאר מול שני הענקים שחלקו את מדליית הזהב בטוקיו 2020, בארשים הקטארי וטאמברי האיטלקי, שייפגשו בנוסף את מחזיק תוצאת השנה בעולם, הקוריאני סנגיואק וו (2.36 מ').
דיאנה וייסמן – 100 מ' נשים
מוקדמות – יום ראשון (17/7), 03:10 לפנות בוקר (שעון ישראל)
חצי גמר – יום שני (18/7), 03:33 לפנות בוקר (שעון ישראל)
גמר – יום שני (18/7), 05:50 בבוקר (שעון ישראל)
ב-2018 דיאנה וייסמן שברה לראשונה את שיאה של אסתר רוט שחמורוב כשקבעה 11.38 שנ' ומאז הצליחה לשפר אותו עד ל-11.06 שנ' בחודש שעבר, תוצאה שבאמת לא הרבה אנשים חלמו עליה כאן בארץ.
היתה לה שנה טובה שהתחילה באליפות העולם באולם בבלגרד שם הגיעה לחצי גמר ה-60 ושיפרה את שיאה ל-7.20 שנ', ואז הגיעה עונת הקיץ שבה היא שיפרה את שיאה ב-100 מטרים שלוש פעמים. היא הגיעה לכושר הטוב ביותר שלה רגע לפני אליפות העולם, ומה שנותר לקוות הוא שהשלב האחרון בהכנה שלה לא נפגע מאחר והיא נמצאה חיובית לקורונה אחרי שנחתה בארצות הברית ונאלצה לשהות מספר ימים בבידוד. באמצע השבוע הנוכחי הוא יצאה שלילית, חזרה לאימונים והצטרפה למלון של הנבחרת הישראלית ביוג'ין.
וייסמן השתתפה במשחקים האולימפיים בטוקיו, היא לא הצליחה לתפוס שם מקום בין 24 הראשונות שעלו לחצי הגמר אבל היא כן הצליחה לרוץ שם סביב השיא האישי שלה, שאז פשוט לא היה מספיק לחצי גמר. והיום? אפשר להעריך שגם אם במוקדמות היא תהיה איטית בעשירית משיאה החדש ותרוץ סביב 11.15 שנ' ל-11.20 שנ', היא בהחלט תוכל להגיע לחצי הגמר. אגב, מי שרוצה גמר באליפות העולם תצטרך ככל הנראה לרוץ סביב ה-11 שניות.
אז למה וייסמן יכולה לעשות את זה? כי היא כבר הוכיחה שהיא יודעת להופיע לתחרויות גדולות, ובמקרה שלה היא לא תצטרך לרוץ בבוקר מאחר והמוקדמות יתקיימו בשעות אחר הצהריים לפי שעון מקומי. מצד שני, צריך לזכור שהיא רצה עד עכשיו רק פעם אחת מתחת ל-11.20 שנ' וזה קרה על מסלול מהיר ובתנאי רוח כמעט מושלמים. אף אחד לא יכול להבטיח שזה מה שיחכה לה על המסלול ביוג'ין, וגם אי אפשר עדיין לדעת כיצד השפיעה עליה הקורונה שהגיעה בתזמון כל כך לא מתאים.
בשאיפה שהקורונה לא פגעה יותר מדי בהכנות. דיאנה וייסמן | צילום: מקסים דופלי, באדיבות איגוד האתלטיקה
מארו טפרי, איימרו עלמיה, טסמה מוגס – מרתון גברים
מרתון גברים – יום ראשון (17/7), 16:15 שעון ישראל
ריצות המרתון שהתקיימו במשחקים האולימפיים ובאליפות העולם הקודמת התאפיינו בתנאי מזג אוויר קשים שגרמו גם לחלק מהרצים הבכירים לפרוש. הפעם ביום המרתון לגברים הטמפרטורות ביוג'ין צפויות להגיע בשיא ל-27 מעלות, אך מאחר והמרתון יוזנק ב-6:15 בבוקר לפי שעון מקומי – התנאים אמורים להיות סבירים.
מסלול המרתון יורכב משלוש הקפות שזה די נוח, והוא יחסית שטוח. למארו טפרי שפרץ השנה את מחסון השעתיים ו-7 דקות (2:06:58 שע' במרתון סביליה) כבר יש ניסיון בריצות מהסוג הזה ועד היום הוא רץ בצורה אחראית שהובילה אותו להישגים טובים (מקום 13 במשחקים האולימפיים בטוקיו ומקום 7 באליפות אירופה). הפעם הוא מדורג 10 ברשימה לפי התוצאות שהרצים קבעו השנה, אבל צריך לקחת בחשבון שמתחתיו יש רצים גדולים כמו ג'פרי קמוורור הקנייתי שמועמד אפילו למדליית הזהב, לליסה דסיסה האתיופי שהוא אלוף העולם וגיילן ראפ האמריקאי שירוץ במסלול הביתי שלו.
אם טפרי ימשיך לרוץ בצורה אחראית ובשאיפה שהוא השתפר, הישג מצוין עבורו יהיה לסיים בעשירייה הראשונה אבל זה יהיה מאוד קשה. צריך גם לזכור שבמרתונים מהסוג הזה קשה לבנות על שיא אישי מאחר והם יותר טקטיים.
איימרו עלמיה הוא הרץ הישראלי השני בשדה הזה ולו יש שיא אישי של 2:07:45 שע' שהשנה הוא הצליח להתקרב אליו בחצי דקה. גם הוא צריך להיות אחראי, ואפשר לקוות שהאימונים של הרצים הישראלים בתנאי החום שלנו ישרתו אותם בסופו של דבר על המסלול ביוג'ין. טסמה מוגס בן ה-34 ותיק הרבה יותר מהשניים האחרים, אבל הוא סבל מלא מעט פציעות בקריירה ואיפשהו נתקע בזמן שהמרתוניסטים הצעירים ממנו פרחו ופרצו את מחסום השעתיים ו-10 דקות. מוגס שכבר היה עם רגל וחצי מחוץ לספורט המקצועני הצליח לשפר משמעותית את שיאו האישי כשקבע 2:11:10 שע' במרתון סביליה האחרון, ובאליפות העולם הוא ינסה להמשיך להפתיע.
עד עכשיו הוא היה מאוד יציב בתחרויות הגדולות. מארו טפרי | צילום: צלמי שוונג
לונה צ'מטאי סלפטר ומאור טיורי – מרתון נשים
מרתון נשים – יום שני (18/7), 16:15 שעון ישראל
החדשות הרעות מבחינתה של האתלטית הישראלית הבכירה הן שמזג האוויר ביוג'ין צפוי להתחמם במשך השבוע ויום שני אמור להיות חם יותר מיום ראשון ב-3 מעלות. השאלה הגדולה היא איך זה ישפיע על לונה צ'מטאי סלפטר שבדרך כלל פורחת בתנאי מזג אוויר טובים, אבל מדי פעם מגיבה פחות טוב לתנאים הקשים.
עד לתקופת הקורונה כשרגע לפני הסגרים היא ניצחה את מרתון טוקיו בתוצאה מטורפת של 2:17:45 שע', צ'מטאי סלפטר היתה בשיאה. מאז היא מנסה לשמור על יציבות, היא לא הצליחה לשפר אף אחד מהשיאים האישיים שלה בריצות למרחקים (משהו שמאוד איפיין אותה בעונות השיא), ובכל זאת היתה לה הופעה מצוינת במרתון הנשים בנגויה שביפן שם סיימה שנייה בזמן של 2:18:45 שע'.
התוצאה הזו מדורגת אותה חמישית מבין המשתתפות באליפות העולם, אבל צריך לזכור שההתמודדות על המדליה תהיה קודם כל מול 3 רצות קנייתיות ובראשן רות צ'פנגטיץ' שהיא אלופת העולם ועוד שתי רצות אתיופית ברמה גבוהה מאוד של 2:17-2:18 שע'. וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על רצות שיכולות להפתיע כמו למשל שרה הול האמריקאית, שאמנם אין לה שיאים אישיים איכותיים כמו של צ'מטאי סלפטר אבל יש לה יתרונות אחרים כמו ריצה בבית מול הקהל הביתי.
את מאור טיורי נראה ככל הנראה בין החציון הראשון לשני של הרצות, והמטרה שלה היא להמשיך ולהתקדם כפי שהיא עושה מדי שנה. בעונה שעברה היא שיפרה את שיאה האישי ל-2:29:04 שע', כך שתוצאה סביב 2:30 שע' ומיקום בחציון הראשון תהיה ככל הנראה טובה עבורה.
אדווה כהן – 3,000 מכשולים
מוקדמות – יום שבת (16/7), 03:15 לפנות בוקר (שעון ישראל)
גמר – יום שלישי (19/7), 05:20 בבוקר (שעון ישראל)
אדווה כהן הגיעה להישג השיא שלה לפני 4 שנים באליפות אירופה בברלין כשקבעה שיא אישי של 9:29.74 דק' וסיימה חמישית. מאז היא לא הצליחה לשחזר את התוצאה הזו, אבל החדשות הטובות הן שבאליפות המכללות בארצות הברית ביוני האחרון, היא הצליח הלקבוע את התוצאה הטובה ביותר שלה מאז – 9:35.60 דק'.
בריצות טקטיות יהיה לה קשה להתקרב לשיאה האישי, אבל אם היא רוצה לעלות לגמר היא תהיה חייבת לעשות את זה. במשחקים האולימפיים בטוקיו תוצאה של 9:26 דק' היתה טובה בשביל לעלות לגמר, ומזה אנחנו יכולים ללמוד שלפחות סטטיסטית, אדווה כהן עדיין רחוקה מיכולת של גמר אבל אין לדעת. היא כבר ידעה להתעלות על עצמה דווקא בריצות טקטיות בעבר והלוואי והיא תעשה זאת שוב.
סלאמוויט טפרי – 5,000 מ' נשים
מוקדמות – יום חמישי (21/7), 02:25 לפנות בוקר (שעון ישראל)
גמר – יום ראשון (24/7), 04:25 לפנות בוקר (שעון ישראל)
סלאמוויט טפרי היתה אחת מהספורטאים הישראלים שהגיעו למשחקים האולימפיים בטוקיו והצליחו להוציא מעצמם את המקסימום, במקרה שלה זה בא לידי ביטוי בשיא אישי שהיה גם שיא ישראלי (בריצת המוקדמות) ועלייה לגמר שבו סיימה במקום העשירי.
השנה קצת קשה לדעת באיזה מצב היא מגיעה לאליפות העולם באתלטיקה כי היא לא התחרתה יותר מדי מאז עונת החורף, אז השתתפה באליפות העולם באולם והגיעה לגמר של ריצת ה-3,000. אפשר להניח שהמטורה שלה תהיה שוב להתברג בין 15 הרצות הראשונות ולהשיג גמר נוסף. יהיה מעניין לראות האם היא תצליח שוב להתעלות על עצמה בתוך ריצה שצפויה להיות טקטית ואולי אפילו לשפר שוב את שיאה הישראלי (14:53.43 דק').
יודעת להופיע לתחרויות הגדולות. חנה מיננקו | צילום: עמית שיסל, הוועד האולימפי בישראל
חנה מיננקו – קפיצה משולשת
מוקדמות – שבת (16/7), 20:30 (שעון ישראל)
גמר – שלישי (19/7), 04:20 לפנות בוקר (שעון ישראל)
חנה מיננקו אוהבת את אליפויות העולם והיא יודעת להופיע בהן. כשהיא היתה בשיא הקריירה זה בא לידי ביטוי במדליית כסף, וגם כשהיא קצת לשיא היא כבר הוכיחה גם באליפות העולם הקודמת וגם במשחקים האולימפיים בטוקיו, שהיא יודעת לתת הופעה. אפילו הקפיצה שלה ל-14.47 מ' בתחרות הכנה בקליפורניה רגע לפני אליפות העולם מוכיחה עד כמה היא יודעת להתחדד ברגעים החשובים באמת.
אם קנייזבה תביא את היכולת הזו גם למוקדמות של הקפיצה המשולשת ביוג'ין, היא תעלה לגמר כשתוצאה של 14.40 מ' צפויה להכניס אותה לשם אוטומטית. לאור התוצאות שלה בשנתיים האחרונות ולאור ההתקדמות הגדולה שיש במקצוע הזה בעולם, אפשר להניח שהיג טוב מבחינתה של מיננקו יהיה מקום בגמר של הגמר, כלומר בין 8 הקופצות מתוך ה-12 בגמר שימשיכו לשלושה סיבובים נוספים. כל קפיצה של 14.50 מ' ומעלה בגמר תהיה הישג מצוין עבור מיננקו, שלא בטוח שהיא תיראה מתלהבת מזה כי מבחינתה היא תמיד רוצה מדליה.
