חג הביכורים עוד רגע כאן, וכשחיים בקיבוץ זה לא עוד חג על לוח השנה. למעשה, מיד לאחר חגיגות יום העצמאות, מתפנים לתכנן ולהכין את החג הנפלא הזה. מדי שנה נוהגים לחגוג את סוף הקציר ולקיים טקס הבאת ביכורים. את כל זה מקשטת תהלוכה מפוארת ומקושטת של ענפי הקיבוץ השונים. אל הבמה עולים לתצוגה התינוקות שנולדו במהלך השנה האחרונה, וכמובן שאי אפשר בלי ריקודי חג, מסכת, שירי חג ושמחה רבה
מאת:הילה לביא
הפרי מתוק,
והצמר צח,
והלב יחוג,
והלב ישמח.
(פניה ברגשטיין)
במקביל לאהבתי למסלול הריצה, תחביב ילדותי שב ותפס מקום נוסף ומרכזי, הבא לידי ביטוי על בימת החגים השונים המצוינים בקיבוץ. אני לא שרה (טוב נו, לפעמים במקלחת), ולא משחקת (ושרק תנסו לאתגר אותי ב TAKI). כמובן ואיך לא, אני רוקדת. אני רוקדת על מסלול הריצה, מתמכרת לקצב של הגוף, לשקט לשירה.
אני רצה בקצב קבוע מראש על הבמה. נצמדת לתנועות. לסיפור שמסופר. לשיח המדויק והקצבי של היד עם הרגל.
מתמכרת לצלילי המוזיקה, לשקט שמביאים עימם התווים המדויקים. לתנועות הגוף שזזות וחותכות במגען את הרוח.
על מנת למנוע עומס מיותר, בתקופות האלו משלבת את החזרות לחג בתוך תוכנית האימונים שלי, לעיתים כאימון אירובי ולעיתים כאימון כוח. תלוי בסוג הריקוד ובעצמה. בשנים האחרונות ההכנות לחג השבועות מתחברות בסינרגיה מופלאה לתוך תוכנית האימונים לטריאתלון הנשים. כשאני יורדת מהבמה בסיומו של הריקוד, התרגשות אופפת אותי. זהו. גם זה נגמר. עכשיו ממוקדת יותר לטריאתלון הבא אלינו לטובה. בדרך למטרה הבאה.
תחת שמי הכחול
ביכורים נניף,
כל כנפי מחול
ביכורי אביב.
(פניה ברגשטיין)
שנה חדשה. חג חדש. גם השנה ארקוד את שמחת החג על הבמה. שוב חוזרת ומתאמנת עם חבורת בנות מוכשרת ומקסימה.
אז מה שונה השנה? חג לבן. בלי חלב.
עם הזמן ושעות הריצה שהלכו והתארכו, הבנתי שמוצרי החלב שהיו חלק מרכזי בתפריט היומי שלי מכבידים עלי.לעיתים גרמו לי לתחושת כבדות ואי נעימות בבטן, לרוב בבקרים "סחבתי" ליחה קבועה, לעיתים עד כדי תחושה תמידית של "למה אלפקה".
החלטתי להפסיק לצרוך מוצרי חלב. לאחר מספר אימונים הרגשתי השתפרה פלאים. מאז מתמידה.
אני, אלופת הפשטידות ועוגות הגבינה. עידן חדש. עכשיו מכינה לכולם, שייהנו, ומחפשת את התחליפים האיכותיים בשבילי.
מסתבר שכאשר הניסיון נמצא בן האצבעות, החיפושים לא מתארכים. מאוד פשוט לחבר ניחוחות וטעמים.
לכבוד החג, משתפת אתכם בשני מתכונים צבעוניים, בריאים וממש, אבל ממש טעימים.
שני מתכונים לשני סלטים. פשוט. פשוט. פשוט. את המרכיבים של כל אחד מהם בנפרד מערבבים יחד בקערה גדולה. ככה טוב, עם האצבעות, לא עם כפות.
טעים מיד לאחר הערבוב. טעים יותר כעבור שעה.
סלט פסטנענע:
חבילת פסטה מכל סוג שהוא, מבושלת ומצוננת.
תפוח מסוג יונתן חתוך לקוביות
2 כוסות נענע חתוכה/קצוצה
כוס בזיליקום חתוך/קצוץ
כוס תמרים מסוג דקל נור או מהג'ול, חתוכים לקוביות
כוס רצועות כרוב לבן
כף חרדל דיז'ון עם הגרגירים
3 כפות סילאן תמרים ללא סוכר
3 כפות שמן זית + כף שמן סומסום
כף סויה
כפית מלח
כפית פלפל שחור
חגיגת כרוב
חצי כרוב בינוני לבן וחצי סגול חתוכים לרצועות.
2 גזרים מקולפים וחתוכים לרצועות.
2 אגסים או 2 תפוחים /או 2 נקטרינות מקולפים וחתוכים לרצועות
כוס שומשום קלוי מעט
חצי כוס מיץ לימון סחוט טרי
חצי כוס שמן זית
כפית מלח
כפית פלפל שחור
2 כפות חומץ תפוחים
את השומשום מוסיפים לאחר הערבוב של כל המרכיבים יחד.
ועכשיו מה נשאר?
שולחן ארוך. מפה לבנה. זר פרחים. שמחה בלב והמון אהבה.
חג שמח,
הילה
14.5.2013
הילה לביא- אימא ברוכה בשלשה אינדיאנים ופוקהונטס
