יועץ תזונה? כל אחד יכול להיות או להגדיר את עצמו כך, אם כי עצם שימוש במילה תזונה אינו חוקי. קשה להאמין, אך זה המצב מאז ומתמיד, והסיבה העיקרית לכך הינה גם היעדר חוק בו רק דיאטן קליני רשאי להרכיב תפריט תזונתי לאדם. כך שבפועל, כל אחד יכול להרכיב תפריט תזונה לאדם אחר, כל עוד אינו לוקה במחלה כרונית או בעיה רפואית מסוימת, ולצערנו, גם שם הגבול אינו ברור.

שוק ייעוצי התזונה בישראל מוערך במאות מליוני שקלים בשנה. כמובן לא מדובר רק בדיאטנים קליניים שהינם בעלי רישיון של משרד הבריאות וגם נדרשו לעמוד במבחן ממשלתי, סטאז' ממושך ולימודים אקדמאיים מורכבים ולא פשוטים. לימודים אלו כוללים מגוון נושאים, כגון: כימיה כללית, ביוכימיה, ביולוגיה, סטטיסטיקה, תזונת האדם, פיזיקה, דיאטטיקה, חינוך תזונתי, שיטות סקר בתזונה ובבריאות, התאמת תפריט למצבים פיזיים שונים, הפרעות אכילה, בריאות הציבור, תזונה במעגל החיים, מיקרוביולוגיה, ויטמינים ומינרלים, אבות המזון, קידום בריאות, מדעי ההתנהגות, פיתוח מזון פונקציונלי, טיפול תזונתי, אתיקה מקצועית ועוד. בסיום הלימודים (מעל 150 נקודות אקדמיות) ולאחר חובת הסטאז' (6 חודשים בבתי חולים וקופות חולים), הם ניגשים למבחני ההסמכה של משרד הבריאות ומי שעובר אותו זכאי לתואר הנכסף: דיאטן/ת קליני/ת מטעם משרד הבריאות.

ומה ההכשרה שנדרשת ליועצי התזונה (או מאמני התזונה וכדומה)? – כלום! במקרה הטוב 50-20 שעות של קורס העשרה בתזונת ספורט (למעט קורס אחד ממושך באופן יחסי לכל הקורסים האחרים וכולל 160 שעות אקדמיות). כך שאין שום חובת הכשרה. כל אחד יכול למעשה לשמש יועץ תזונה, מאמן תזונה, יועץ לאורח חיים בריא וכדומה. זאת, כאמור, מהסיבה שאין חקיקה בנושא של הרכבת תפריט לאדם בריא אלא רק שימוש במונח המשלב תזונה/ דיאטן/תזונאי.

"אין חקיקה בנושא של הרכבת תפריט לאדם בריא" | צילום: Shutterstock

כך שמבין יועצי התזונה נמצא בין היתר: נטורופתים – מקצוע שלא מוכר על ידי משרד הבריאות והכשרתם, גם אם היא רבת שנים, לא מגיעה לרבע מהנלמד בתואר אקדמי, וכן מדובר במקצוע שאינו מבוקר אקדמית, לא בעל תמיכה מדעית ונלמד ברובו על יד אנשי מקצוע המתבססים על ניסיונם האישי, אמונתם או לחילופין – דרכי טיפול שאינן מוכרות בעולם הרפואי/תזונתי); מדריכי כושר – שלא בהכרח עברו קורס או סדנה בנושא ולרוב עברו למדו בהיקף של 17-12 שעות אקדמיות בתזונה; רופאים שאינם דיאטנים קליניים לא רשאים לעסוק בייעוץ תזונתי למרות היותם רופאים, מה שגם אינם מקבלים חשיפה לנושא התזונה; והכי גרוע – אנשים 'מן השורה' ללא שום הכשרה בתחום (!) שהיו חלקם בעודף משקל רב ובשל הצלחתם לרדת במשקל עם דיאטה זו או אחרת, או גם באמצעות ניתוח בריאטרי, מגדירים את עצמם כ"מומחים" לירידה במשקל, מפתחי גוף, דוגמניות/ים ועוד.

אם כך, בשל המצב, מספר יועצי התזונה בישראל הינו רב משמעותית לעומת הדיאטנים הקליניים המוכרים על ידי משרד הבריאות ועם חלוף השנים הפער כמובן גדל ויגדל עוד יותר. למרות מספרם הרב של יועצי התזונה השונים, חלקם מצליחים מאוד בתחומם (מבחינה עסקית, הכרה, מיתוג וכדומה) עוד יותר ממרבית הדיאטנים, ויש לכך גם מספר סיבות:

1. אפקט דאנינג־קרוגר – מדובר על מקרים בהם אנשים עם ידע חסר בתחומים שונים שמעריכים את יכולותיהם באופן משמעותי גבוה יותר מאשר הן באמת ואז סובלים בשל כך מעליונות שגויה ולא ריאלית כלל. לעומת זאת, אדם בעל השכלה רחבה ומעמיקה (כמו לדיאטנים קליניים אך גם בתחומים אחרים כמובן) אינו מתנהל לרוב עם ביטחון עצמי מופרז, או בטוח בכל החלטה מקצועית ללא לבדוק כלל בספרות או עם קולגות וכדומה אם ההחלטה נכונה לאותו מטופל וכך הלאה.

2. המתאמנים/מטופלים לרוב לא שואלים או בודקים לגבי ההשכלה של יועץ התזונה על הרקע המקצועי שלו – לדוגמה, היכן למד, כמה שנים עוסק בתחום, האם מתמקצע בתחום מסוים, על סמך בונה את ההמלצות לתוכנית תזונה וכך הלאה.

3. אושיות רשת – אחת הסיבות העיקריות להצלחה הכה גדולה של יועצי התזונה בשנים האחרונות הנה, ללא ספק, היותם משפיענים, סלב, מובילי רשת וכדומה. נדיר (!) למצוא דיאטן קליני שהינו עם כמות עוקבים גדולה מאוד (נניח 200 עד 500 אלף) באינסטגרם, בפייסבוק או בכל רשת אחרת. ומי שמוביל זאת הינם אותם יועצי תזונה/אורח חיים בריא/הרזיה וכדומה. ולכמות העוקבים הרי כולנו יודעים השפעה אדירה על קבלת ההחלטות של הגולש ברשתות השונות. אגב, נציין כאן מחקר שפורסם לפני כמה שנים ב-BBC, בו העלו נתון מדהים ללא ספק, ש-25 אחוז מהאנשים יקשיבו לסלב/משפיען רשת בכל הקשור לבריאות/אורח חיים בריא ולא לרופא המשפחה שלהם. קרי, למשפיען הרשת/סלב אותו הם מעריכים בהשפעה גדולה יותר אף מהרופא.

"25 אחוז מהאנשים יקשיבו למשפיען רשת ולא לרופא המשפחה שלהם" | צילום: Shutterstock

4. פרובוקטיביות, מיניות ובוטות ככלי פרסומי – לבוש חושפני, פרובוקטיבי, התבטאות באופן פשוט/זול יחסית, שימוש בשפה של צעירים, ללא ספק, מושכת קהל עוקבים לא קטן כלל. ברם, נציין, שהתבטאות או לבוש חושפני וכדומה לא שכיחים כלל ואף – נדירים שיהיו אצל דיאטנים קליניים ובמיוחד אלה שגם הינם בעלי תפקיד במוסד אקדמי/רפואי או אחר. מכאן, למרבה הצער יתרון רב מבחינת הפרסום, חשיפה לאותם אלה שאינם אקדמאיים ומצליחים להגיע לקהלי היעד באופן מעולה.

5. שיתופי פעולה עם חברות מסחריות שונות – חברות פרסום המובילות בישראל (וגם בעולם) יקחו לרוב פרזנטור לשווק מוצר מסוים בתחום התזונה, אורח חיים בריא שלו מאות אלפי עוקבים ומעריצים. וממש לא את אותו דיאטן קליני שבמקרה הטוב, הינו עם כמה עשרות אלפי עוקבים ברשתות השונות. מה שעוד מגדיל את הפער בין אלפי יועצי התזונה/בריאות/אורח חיים בריא לבין אנשי מקצוע מלומדים, חוקרים חלקם באקדמיה, מוכרים מאוד בארץ ואף – בעולם בתחומם ועוד. וזו המציאות….

6. עובדים במשרה מלאה בקידום שלהם במדיה – ממש כך, מאות ואף אלפי סרטונים שהם מפיקים על בסיס קבוע, פוסטים מדי יום ביומו, שיתופי פעולה במדיה עם אושיות רשת כמותם ועוד. ללא ספק, אנרגיה רבה שמושקעת בעשייה של תוכן מסוגים שונים ולא בהכרח בהיבט המקצועי אלא פרסומי (כמובן שלא בהכללה).

7. אנשי שיווק ומכירות ממדרגה ראשונה – יועצי התזונה/בריאות/אורח חיים בריא הנם לרוב עם כישורים מצוינים של שיווק ומכירות, ככל הנראה, משמעותית יותר מאנשי התזונה, המשכילים, אקדמאיים, חוקרים שטרם השכילו (למרבה הצער) שמספר העוקבים, לייקים, שיתופים וכדומה…. חשוב מאוד להצלחתם בתחום מבחינה כספית, הכרה, שיתופי פעולה, פניות אטרקטיביות של גופים מסחריים, הכרה ארצית או בינלאומית ועוד. העולם נמצא ללא ספק, ברשתות השונות מבחינת קידום, הכרה, העברת מסרים ומידע וכדומה. ואלה שנמצאים הרחק מאחור, כמובן, יתקשו להגיע לקהלי יעד גדולים.

"אלפי סרטונים שהם מפיקים על בסיס קבוע" | צילום: Shutterstock

8. עלויות עבור השירות – מכיוון שמרבית יועצי התזונה/בריאות/אורח חיים בריא מבינים מצוין במכירות ושיווק ואת השפה העסקית הנחוצה להצלחה, הם גם מתמחרים לרוב את שירותיהם במחירים גבוהים במיוחד. לדוגמה, ניתן לציין יועץ תזונה מאוד מוכר במדיה שמוכר 5 פגישות ייעוץ לבניית תפריט תזונה והנחיות לאימון סביב ה-3,000 ש"ח . ונציין שהפגישה הראשונה הנה שעה בקירוב ועוד 4 מפגשים הנם לכל היותר 15 דקות, המוקדשות למדידות, מעקב אחר התפריט ותוכנית נאימון. בפועל, מספר השעות לפי החישוב הפשוט הוא כשעתיים. יותר מכל רופא פרטי ממוצע ללא ספק. בנוסף נציין שלרבים מיועצי התזונה המומחים בשיווק ומכירות יש מוצרי און ליין נלווים, שהינם כלכליים מאוד ולא מצריכים פגישות פיזיות.

9. יעוץ לתוספי תזונה – ניכר שחלק גדול מהרווח של אותם "יועצי תזונה" הינו הסתמכות על תוספי תזונה שרובם אינם מוכחים קלינית או מוגדרים כלא אפקטיביים, אך מביאים רווח רב למשווק ולעיתים שיטת השיווק מסתמכת על פירמידה שמאפשרת רווחים גדולים ועולים ככל שכמות המכירות עולה. צריך לזכור, שתוספי תזונה אלו אם כבר ראויים לצריכה, אמורים להיות מומלצים בהתאמה אישית ובתוספת לתזונה הקיימת ולא במקום. ולכן הייעוץ של "יועצי התזונה" עשוי להיות לוקה בחסר מטעה ומתבסס על עיקרון כלכלי בעיקר (והדבר אקוטי במיוחד כשמדובר על אותם אלה הסובלים גם מבעיה בריאותית מסוימת או אף נפשית, כמו הפרעות אכילה שונות). כמובן, נשים בצד את ההמלצות לשימוש בחומרים אסורים כגון: סטרואידים אנבוליים, ממריצים וכדומה, שקיימים יותר בשוק החופשי ואנשי בריאות מובהקים (בעלי רשיון של ממשרד הבריאות) לא יקחו סיכון כה רב באיבוד רישיונם ולפיכך לא יעסקו במכירתם.

לסיכום, נכון ומומלץ כמובן לפנות לדיאטן/תזונאי קליני לכל ייעוץ תזונתי, ובמיוחד כשמדובר על בעיות רפואיות שונות (ולא דווקא מחלות שכיחות). כמובן, בכל מקרה מומלץ לשאול את השאלות הנכונות לגבי הידע של אותו איש מקצוע, ניסיון, הסמכות, תעודות רלוונטיות ועוד. ולא פחות חשוב לקבל המלצות מאלה שעברו אצלו תהליך. לא בכתב אלא בשיחת טלפון.

ד"ר איתי זיו (Ph.D). עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35 שנה.
מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי.
מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמי בוינגייט
הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים, את הספר : "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים"
והספר: "מה אוכלים?"

מורן נחמני – MPH;MPE;EP-C(ACSM)
תזונאי קליני ופיזיולוג מאמץ, רכז ומרצה בכיר בהכשרת מדריכי כושר.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה.
בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. תואר ראשון במדעי התזונה.