הגוף שלנו מתוכנת כך שפעולות שאנו מבצעים שוב ושוב הופכות לאוטומטיות. פעולות אלה דורשות מאיתנו מעט מאוד ריכוז והשקעה. בספורט, ככל שאנו מתאמנים יותר הגוף הופך פעולות מסויימות לאוטומטיות, וכך ניתן להשקיע תשומת לב בדברים אחרים מעבר לפעולה עצמה
מאת:מיכל יערון ותומר גוטמן
בחיי היום יום כשאנו עושים פעולות שגרתיות, על פי רוב לא נשים לב בכלל לרצף הפעולות שבצענו. לדוגמא, כשאדם מצחצח את שיניו הוא שם את המשחה, פותח את ברז המים, מצחצח את שיניו בסדר מסוים וקבוע וכלל לא שם לב לתתי הפעולות המרכיבות את הפעולה המלאה. מה שקורה לנו הוא שבגלל חזרות רבות של ביצוע הפעולה ("התאמנו עליה"), היא לא דורשת מאיתנו בכלל שימת לב, כלומר הפכה לפעולה אוטומטית ואנו הפכנו ל"מומחים".
צילום: Chris Brown
כדי לבצע פעולות אנו צריכים להשקיע בהן אנרגיה של תשומת לב. ידוע שכמות תשומת הלב שאפשר להפנות ברגע נתון היא מוגבלת. כלומר, אם יש לאדם 100% תשומת לב ברגע נתון והוא עושה פעולה שדורשת ממנו ריכוז, הוא ישקיע בה חלק גדול מכמות האנרגיה שיש לו. לחילופין, ככל שפעולה הופכת להיות מוכרת יותר ואפילו אוטומטית, מסתבר שאין צורך כמעט להפנות תשומת לב לעשייתה, דבר המשאיר לנו משאבי אנרגיה רבים לא מנוצלים, אותם מפנים למטלות אחרות בו בזמן.
בעולם הספורט נושא זה מאד חשוב לביצועים. בקרב ספורטאים מקצוענים, שהינם מומחים בענף הספורט שלהם, התהליכים המוטוריים הגופניים אותם הם מבצעים הופכים להיות אוטומטיים ואין צורך להפנות אליהם כמעט תשומת לב. לדוגמא, שחיין אינו צריך לחשוב על הדרך בה הוא מכניס את היד למים וגורף אותם אלא מתמקד ברצונו לנצח ובצורך לעבוד בעוצמה גבוהה. גם שחקן כדורסל אינו נדרש להפנות קשב לידיים שלו בזמן שמכדרר את הכדור אלא מפנה את תשומת ליבו אל השדה הראייתי שלו בו נמצאים חבריו לקבוצה ויריביו במטרה לקבל את ההחלטה הנכונה ביותר. אפשר לומר, שהגוף של ספורטאי מקצועני הטמיע את התנועות המוטוריות ויודע להפיק אותם בלי מודעות. דבר זה משאיר לו משאבי אנרגיה רבים אותם יכול להפנות את לצרכים האחרים שנדרשים ממנו כמו, קבלת החלטות נכונה, סריקת שדה המשחק, הוראות מהמאמן וכו'.
ישנם אף מחקרים שמראים כי ספורטאי המתרכז בחלק הגופני של הפעולה כלומר, מקדיש תשומת לב לגוף שלו – פוגע בביצוע הנקי של הפעולה, דבר שמוריד את איכותה. במשחק, שחקן כדורסל שיחשוב על פרק היד שלו בזמן שזורק את הכדור לסל, הסיכוי שלו להחטיא עולה לעומת מצב בו יזרוק את הכדור באופן אוטומטי ולא יחשוב על היד שלו.
מה אנחנו למדים מכך מבחינת הפרקטיקה בספורט? באימונים אנחנו רוכשים מיומנויות חדשות והסיבה שאנחנו מבצעים אותן שוב ושוב היא על מנת להפוך אותן לאוטומטיות. דבר זה מאפשר לספורטאי להיות מסוגל להיות קשוב לשאר הצרכים שהתחרות דורשת. כלומר, לתת לגוף לעבוד.
מיכל יערון, לעוף – פסיכולוגית ספורט מתקדמת
