הידעתם שילדים משחקים בלי שצריך בכלל ללמד אותם את זה או להסביר להם?
מאת:מיכל יערון
| משחק אצל ילדים הנו כלי בסיסי להתפתחות דרכו הם לומדים את העולם. דרך משחק ילדים לומדים לעבד רגשות ומחשבות ולהתמודד אתן ומתרגלים יחסי אנוש. דרך משחק הם מפתחים את היצירתיות שלהם, את הזיכרון ויכולת החשיבה. הם לומדים לדחות סיפוקים, לחכות בתור, לדעת להפסיד בכבוד – מדהים! ילדים מגיעים לספורט כי הם רוצים להמשיך לשחק, ומאמן שמבין את המניע החזק השאלה שעולה היא האם אנו שעוסקים בספורט בבגרותנו, יכולים לחזור להנאה |
|
לא עוד משמעת ואימונים קבועים כדי להוציא אנרגיות ולהצר היקפים! לא עוד שיעורי פילאטיס בשעות מוכרות כדי להיראות יותר חטובים וחטובות! לא עוד צעידה עם חברים במקום קבוע בשעה קבועה!
אפשר לחדש ולאתגר! ללכת למגרש עם החברים או הילדים ולשחק כדורסל או כדורגל לפעמים. לגוון מקום הליכה לים או לפארק, אפשר גם בשקיעה. לקשר כושר עם החברים וכך יוצאים מורווחים מכל הכיוונים. נסו לזכור שכל הרעיון הוא לגוון, לשים אתגר ולחדש, לחפש את הריגוש וההנאה כמו כשהיינו קטנים ושיחקנו בשכונה.
לדעתי העיסוק בספורט יכול לשקף את מעגל החיים הוא מתחיל במשחק, עובר למסגרות חברתיות ומשם אט אט למסגרות תחרותיות. בהמשך יש ירידה במקצוענות, אך עדיין הספורט נתפס בהיבט התחרותי שלו, אח"כ אימונים לשמירה על מרכיבי בריאות וכושר, ולבסוף חזרה למשחק בשביל ההנאה בלבד! אפשרי?
כל הטיפים השבועיים של מיכל כאן
מיכל יערון- lauf ,פסיכולוגית קוגניטיבית ופסיכולוגית ספורט. עוסקת בפסיכולוגיית ספורט כ-20
שנה. מרכזת לימודי הפסיכולוגיה בבית ספר למאמנים במכון וינגייט ומנהלת
הכשרת פסיכולוגים לספורט במכללה האקדמית וינגייט. מלווה ספורטאים
אולימפיים, ספורטאים מקצוענים בכירים, קבוצות בענפים שונים, נבחרות
לאומיות, מאמנים מכל הענפים וסוללת את דרכם של ספורטאים וספורטאיות למשחקים
האולימפיים ב-2012 ו- 2016.
