בני הזוג דבוסקין כבר עברו את גיל 60 ולוקחים חלק באינספור אירועי ספורט ברחבי הארץ והעולם. עם סיפור חיים שלא משאיר אף אחד אדיש ושמחת חיים ראויה להערצה הם הפכו את הספורט לבסיס החיים שלהם מה-port 2 port ל 3 ימים ב-3 ימים
מאת:דנה פלג
ספורטאים מעטים לא מכירים את סוזי ודני דבוסקין. חלק מהם זכו להכיר אותם באופן אישי וחלק רק שמעו על פועלם המדהים בתחום טריאתלוני נשים בישראל.
זינוק בטריאתלון הנשים לזכר תמר דבוסקין ז"ל (צילום: יוסי רובננקו)
ביום שישי האחרון השתתפו בני הזוג במשחה port2port בתל אביב, שחייה זאת האהבה הישנה של סוזי, ולמרות עברה העשיר בתחום זאת הייתה הפעם הראשונה שסוזי שחתה קרוב ל-5 ק"מ בים התיכון, ולפני המשחה היא התרגשה מאד.
"אני שוחה בבריכה מילדות" מספרת סוזי. "עד גיל 20 הייתי חלק מקבוצה של שחייה צורנית, אחרי הפסקה חזרתי לשחות והשתתפתי בלא מעט משחים, עשיתי את צליחת הכנרת כמה פעמים אבל מעולם לא שחיתי קרוב ל-5 ק"מ בים התיכון. אני מתאמנת 3 פעמים בשבוע בשחייה ונרשמתי גם ליום אחד במשחה 3 ימים ב 3 ימים, אבל הפורט הוא למעשה ההתנסות הראשונה שלי בשחייה למרחק הזה, זאת חוויה".
סוזי לא שחתה לבד, היא שחתה עם חברה את המשחה התחרותי הארוך ודני, בן זוגה, שחה את המשחה התחרותי הקצר. "אנחנו מאוד תומכים אחד בשני", מוסיפה סוזי בחיוך. “הוא שם בשבילי ואני שם בשבילו. למשל, בשבת דני השתתף בטריאתלון גן שמואל, ואני בחרתי שלא, אבל הייתי שם בשבילו לאורך כל הדרך. זאת אחת הברכות שקבלנו במוות של תמר".
ביחד לנצח
תמר דבוסקין, בתם של דני וסוזי נהרגה לפני כ-16 שנה כאשר מכונית פגעה בה בזמן אימון של רכיבת אופניים בתל אביב. התאונה של תמר שינתה לסוזי ודני את החיים כמו שמוות של ילד משנה את חיי הוריו, אולם סוזי ודני בחרו אחרת.
"תמר נהרגה בזמן שהיא התאמנה לטריאתלון”, מספרת סוזי. “זאת הייתה האהבה שלה ולאהבה הזאת אנחנו מחוברים גם היום, 16 שנה אחרי. בכל אישה, נערה וילדה שלוקחת חלק בטריאתלון הנשים”, היא מוסיפה, "אני רואה קצת את תמר, היא חיה בהן ואני חיה את זה."
סוזי ותמר השתתפו יחד בטריאתלון נשים הראשון, הן התאמנו יחד, רצו, שחו ורכבו, סוזי הייתה בת 47 כאשר תמר אמרה לה, רק איתך אני עושה את זה, "זאת הייתה תקופה שתמר הייתה עסוקה וזאת הייתה הזדמנות עבורי להיות ביחד איתה, אז ברור שהסכמתי, ועשינו את זה, זאת הייתה הרגשה מדהימה, מרגשת, מעצימה!”.
כאמור, תמר נהרגה בזמן האימון לטריאתלון הנשים השלישי. הטריאתלון השלישי שהתקיים כבר על שמה, והשנה עתיד להתקיים טריאתלון הנשים ה-20 ע"ש תמר דבוסקין, כאשר ההפקה, הארגון, הביצוע והתמיכה הם של סוזי ודני.
הטריאתלון הוא ארוע ספורט הנשים הגדול בארץ. בשנה שעברה לקחו חלק בטריאתלון 1,200 נשים, והשנה, מקווה סוזי, תהיה השתתפות גדולה אף יותר, "ההרשמה מתחילה אומנם רק בפברואר”, היא מזכירה,”אבל אפשר כבר להתחיל להתאמן, כל אחת מנצחת".
סוזי דבוסקין מסיימת את טריאתלון הנשים לזכר תמר, בתה שנהרגה בתאונת פגע וברח
כבר לא צריכה להוכיח כלום
"כל אחת מנצחת" הוא המוטו של הטריאתלון וסוזי ודני, שמשתתפים באירועי ספורט רבים במשך השנה, כבר לא צריכים לעמוד על הפודיום בכדי להרגיש מנצחים, הספורט הוא חלק מהחיים שלהם והם מרגישים שהם כבר לא צריכים להוכיח לאף אחד כלום.
"אני כבר לא צריכה להוכיח לעצמי שום דבר", אומרת סוזי בענווה. "אני לא צריכה לעמוד על הפודיום, אני שם בשביל ההנאה, האימונים הם לעיתים החלקים הטובים ביותר ביום שלי, שם אני ממש נהנית".
כשסוזי מספרת על ההנאה שבספורט קשה להישאר אדישים, אחרי תאונת אופניים שגרמה לפציעה חמורה שעוררה ספקות ביכולת שלה להמשיך, אחרי שחלתה בסרטן והבריאה, הרצון, המוטיבציה והנחישות מעוררים השראה.
סוזי ודן דבוסקין (צילום: מיכל מיכאלי)
"הספורט והאופטימיות כנראה אצלי בגנים”, היא מספרת . “אני זוכרת שאבא שלי, ז"ל, כשהיה בן תשעים וכבר אפילו התקשה למצוא את דרכו לבריכה, עדיין שחה ועדיין האמין שהוא האדם בעל הכי הרבה מזל בעולם, גם אחרי לא מעט קשיים. גם אני כזאת וגם בני משפחתי. אנחנו לוקחים את הספורט כבסיס לאורח חיים בריא, הבן שלי, אורן, היה הראשון לשלב בין ענפי הספורט השונים והוא היה זה שהכניס אותי ואת תמר לעולם הטריאתלונים, אורן מתאמן ברכיבת אופניים כיום לאולימפיאדת החרשים שתתקיים בשנה הבאה, בני הצעיר, עודד שחי בארצות הברית משחק בשתי קבוצות כדורסל ודני תמיד רץ, בשביל ההנאה, לא בשביל התחרות.
ההנאה שבספורט היא תחושה ממכרת, היום אני יכולה לומר שזה הפך לחלק ממני, הספורט נותן לי את האמונה בעצמי ביכולות שלי. זה חלק ממה שאני והספורט גם מקשר ביננו לבין תמר, לנצח".
כששאלתי את סוזי אך היה ב port2port , היא אמרה "!GREAT SWIM ", והאמת היא, שאפילו מההיכרות הקצרה שלנו, לא חשבתי שתהיה תשובה אחרת.
23.9.2012
דנה פלג- עיתונאית, אמא של שלושת המופלאים, שוחה, רוכבת כשלא חם ולא מוותרת על פילאטיס
