באפריל השתתפתי במרתון תל אביב. לפני הריצה למדתי שהארוע ישודר בשידור ישיר באחד הערוצים. כפי שרוב האנשים לא זוכים להשתתף בהלוויה של עצמם, כך הבנתי שלא אוכל לצפות בשידור בזמן אמת
מאת:קולין סמית
לא נורא. יש מכשירי הקלטה בעולם. בעוד אני מטייל לי על דרך נמיר ובשבילי פארק הירקון, שמר הממיר הנאמן שלי את התוכן על מנת שאוכל לצפות בו יותר מאוחר. הכוונה הייתה לשבת עם בני משפחתי, המעריצים, לראות את ההקלטה, לאכול פופקורן, להצביע להם מדי פעם על אנשים שאני מכיר, להסביר להם דברים ואולי אפילו לצעוק מדי פעם "יווו, אתם רואים את הבחור הזה? רצתי איזה רבע שעה בדיוק לידו"
זה עבד באופן חלקי. בני המשפחה גילו עניין מוגבל בתחביב שלי והפופקורן היה מושלם. אבל, הייתה בעיה קטנה עם השידור. למרות שעת הבוקר המוקדמת באו שני אנשים להעביר את המשדר. ציפיתי למצוא את החבילה הרגילה בשידורי ספורט. שדרן שיכול להעביר ברהיטות את העובדות המרכזיות המתרחשות מול עינינו ופרשן שמרחיב את היריעה ומספר לצופים דברים שאולי לא כל אחד רואה או יודע. מין יורם ארבל ועופר שלח. השדר שהוקצה לארוע לא הבין דבר בריצה. זו לא ביקורת שלי, כך הוא אמר בעצמו. הפרשן לעומת זאת שפע ידיעות. הוא ידע כנראה לפחות את שלוש העובדות הבאות על ריצה: 1. מרתון זה ביוון 2. בריצת מרתון רצים המון 3. אם הוא לא הזכיר בכל משפט שני את שם נותנת החסות למרוץ, הוא כנראה כבר לא יראה כסף מהעניין. יתר על כן, הוא התגאה בכך שהוא נדבק בחיידק הריצה בעצמו ורץ פעם בשבוע בשדרות רוטשילד. אכן, פאבו נורמי חדש נולד.
בהתחלה חשבתי שבעצם המצב לא נורא. אמנם השידור נמסר לידי שני ליצנים אבל את הווליום אפשר תמיד להנמיך ואולי אפילו לא צריך. אולי החברים הללו יצליחו לנפק פנינים שאחר כך אוכל לשווק בין חברי. זה לא עבד. המצלמות הרבות (כך נאמר) היו כולן כנראה מטלפונים סלולאריים של עוברי אורח תמימים. השידור נראה כאילו צולם על ידי נופשים בתאילנד רגע אחרי שהצונאמי שטף אותם. כך יצא שאפילו אם הייתי מנצח במרתון הזה ספק אם היו רואים אותי. אחרי 15 דקות התייאשתי, לחצתי על כפתור המחיקה ועברתי לראות פרק של הסמויה.
יש לי פינה חמה בלב לעילגות. לפני שנים רבות, כאשר הייתי פותח את החלון ורואה בחוץ טרינוזאורס רקסים וברונטוזאורוסים ועפרה חזה נאבקה בירדנה היפה, מצאתי שלושה חתלתולים בכניסה לביתי. החלטתי לאמץ אותם. היות והחשבתי את עצמי כגורמה רציני, קראתי להם בולונז, לזניה ופטוצ'יני. הבעיה היחידה הייתה שאת השלישי אמרתי ב- פ' דגושה. בדיוק כמו בפיצה או פורנוגרפיה. מומחה המזון הגדול ראה עד אז פטוצ'יני רק מעל דפי העיתון ושם לא טרחו לנקד. כאשר הדבר התגלה, זו הייתה מבוכה גדולה. כך הרגשתי את העילגות מהצד הפחות נעים שלה. מאז, אני משתדל לסלוח לעילגות מקומית ולקבל בהבנה אנשים שמדברים בטעויות מביכות. קורה, זה לא סוף העולם.
אבל לעיתים סבלנותי נשחקת. לפעמים, אתה לא יכול שלא להשתאות מול הדברים הניצבים מולך. המאמר הבא התפרסם, לא מזמן, באתר http://www.threeminustwo.co.il. הוא משך את תשומת ליבי בשל המידע הרב, הדיוק והרצון העז להביע דעה עצמאית משוחררת מלחצים.
מרתון לאגוס מתקרב
גם הישראלים יהיו שם
אם עולם הריצה הנו חלק בתי נפרד מעולמכם בוודאי יעניין אתכם לשמוע על מרתון לאגוס, אשר ייערך בפעם ה- 3 ב- 35 במאי בחסות חברת מיצומי. מסלול המרתון עובר דרך האתרים ההסטוריים המרשימים של העיר, כשהזינוק והסיום יהיו באצטדיון הכדורגל בן שמונים השנים, הכניסה תהיה חופשית לקהל ולמלווים של הרצים.
לחצו כאן וכנסו לעמוד מיצומי בפייסבוק ותוכלו ליהנות משלל המוצרים של המותג.
כמו כן, הרצים יחלפו פעמיים בתוך הצ'ומבהפארק, שהוא הפארק הגדול והמטופח בלאגוס.
בנוסף המסלול יחצה מספר פעמים את נהר הקרלסברג. המסלול הינו מסלול מישורי ומהיר. בשנה שעברה נשבר שיא המסלול על-ידי הרץ האיתיופי גטו הפלקה שקבע 2:07:44 ש'.
הרץ בן ה-23 שיפר ב-34 שנ' את שיאו של הקנייתי סאליבן צער שנקבע שנה קודם לכן. עליזה טומבלילקה הקנייתית ניצחה בין הנשים בזמן של 2:26:03 ש'. בנשים מחזיקת שיא המסלול (2002) היא גטי יאמימאמי , 2:22:19 שע'. לאגוס הינו יעד מומלץ לישראלים בשל הטיסה היחסית קצרה והאפשרויות הרבות שניתן לשלב את שאר המשפחה בפעילויות הרבות שמציע המרתון.
מבין הישראלים, ינסו יוסף בוצצו, יערית זנגי, אילה שטיין, ואסף בומרו לקבוע קריטריונים לאליפות אירופה ואולימפיאדת לונדון 2012.
מיצומי אגב, נותנת חסות למרתונים גדולים בעולם. בשנה הבאה, מיצומי ישראל מתכננת לערוך מרוצי הכנה ברמה בינלאומית עם מערכות מדידת זמנים מתקדמת לקראת המרתונים מומבסה וקזבלנקה בשיתוף אתלטי מיצומי חדרה אגודת האתלטיקה של מיצומי בניהולו של סאשה אברמוביץ'.
קולין סמית
הוא שמו של גיבור היצירה "בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים". זהו גם שם העט של כותב שורות אלו שגר בתל אביב ומנסה לרוץ.
אפשר לכתוב לו- [email protected]
קישורים: ריצה, מרתון, מרתון תל אביב, המדור של קולין סמית – הדרך לאי שם
