רון דרמון, מבכירי הטריאתלטים הישראלים, מגיע לאליפות אירופה באילת וממשיך בהכנות למשחקי ריו דה ז'נרו 2016
מאת:רון דרמון
אני ממש מתגעגע, הפעם יותר מתמיד, לא יודע להסביר. המשפחה, החברים, זה לא קל להיות כל כך הרבה זמן רחוק ועוד יותר מזה לבד. כנראה שאין ברירה, זה חלק מההחלטה לבחור באורח חיים של ספורטאי עלית. אני מארגן את הציוד שלי כבר למעלה משבוע, כנראה שאני ממש רוצה שהטיסה תגיע כבר.
בתקופה האחרונה העליתי עומס באימונים וביצעתי מספר פעמים אימוני טריאתלון אולימפי, זאת לאחר שהחלטתי לשנות גישה בהכנה שלי לטריאתלון אולימפי. לאור הקושי שלי בהסתגלות למרחק, הייתי חייב לעשות תרגול חוזר של התחרויות ולתרגל את עצמי בחשיבה ובביצוע ממש כאילו אני נמצא בתחרות אמיתית, ואני חייב לספר שסוף סוף אני מצליח לראות את עצמי רץ את ה-10 קילומטרים האלו ברמה שאני אמור לרוץ בה ולא 6-7 דקות מהזמן האמיתי שאני מסוגל לו.
אני חוזר לשבוע קצר בישראל, ואחרי שנים רבות שלא יצא לי להיות בארץ ביום העצמאות, אבלה בארץ בחג – גם אם חצי יום כי אני טס באותו יום לסבב התחרויות והאימונים באירופה.
זו שנה מיוחדת מאוד עבורי, קיבלתי מעמד של ספורטאי עילוי, יחד עם פני, אז ראשית זו פעם ראשונה ששני טריאתלטים מקבלים מעמד כזה; ושנית, זאת עוד אבן דרך בחלום שלי, שמתגשם לאט לאט בדרך לריו 2016.
ארבעה ימים אחרי שאנחת בארץ אני אמור לזנק לאליפות אירופה באילת, כבר לא בתחרות נוער אלא באליפות אירופה לעלית.
המעבר לאולימפי הוא קשה, קשה מאוד. השחייה, האופניים והריצה הם מקצועות אפשריים ופשוטים בנפרד, אבל השילוב שלהם (במרחק אולימפי) הוא לא קל. לא סתם כולם הכינו אותי למעבר מעלית הנוער לעלית בוגרים: הם ידעו מה הם אומרים.
אז הפעם באילת זה אני כבוגר. אני רוצה לראות כבר את הקהל הביתי, לאסוף מכולם אנרגיה להמשך ולהתקדם במסלול שלי לריו 2016.
בתמונות: רון דרמון בטריאתלון מלולובה (צילום: triathlon.org )
רון דרמון – טריאתלט עלית, מקום רביעי בנוער בעולם ב-2011, סגל אולימפי של ישראל, סגל עתודה 2016 של איגוד הטריאתלון העולמי
