ידוע לנו שענף התחרויות למרחק המלא או כפי שאנו קוראים לו תחרות איש הברזל הופכות פופולריות משנה לשנה. הפוטנציאל הכלכלי הטמון כאן הוא רב. אלכס וולפסון חוזה עתיד מזהיר אך מפוקח בענף זה 

מאת:אלכס וולפסון

כמעט חודשיים חלפו מאז אליפות העולם באיש ברזל. אליפות, שסיכמה לנו שנה עם הישגים מדהימים, והוכיחה לנו שגם הישראלים יכולים להכנס בכבוד לרשימת ההישגים, עיינו ערך גלעד רותם, פעמיים ברציפות. בזמן שרוב המקצוענים נחו או רק החלו לחזור לאימונים, אנחנו המשכנו וממשיכים להתאמן לקראת הישראמן המתקרב ובא.

הפופולריות העולה בעולם במרחק הארוך והתופעה של מעבר אתלטים רבים מן המרחק האולימפי הקלאסי לחצאי איש ברזל ואיש ברזל מלא, ממשיכה להראות את אותותיה גם בארץ. לראשונה, לרבים שהשתתפו באליפות הארץ בטריאתלון לקבוצות גיל במקצה האולימפי באילת לא הייתה זו תחרות מטרה, אלא רק שלב ביניים לקראת מטרת העל שהיא תחרות הישראמן. הדבר השתקף בלבושם של המתחרים (חליפות מרובות כיסים) ,מספר קסדות הנג"ש הרב ומספר הגלגלים האווירודינמיים הבלתי מבוטל שניתן היה לראות על מסלול התחרות.

ההצטיידות באה ביחס ישר לפופולריות ולתוצאות הישראלים שנקבעו השנה במרחק הארוך, עם הפופולריות העולה במרחק הארוך התובנות המדעיות מחלחלות אט אט גם לארצנו הקטנטונת, האמרה ש"הכל ברגליים" אמנם תמיד תישאר נכונה אבל לא ניתן להתעלם מהיתרון המשמעותי של אופני נג"ש לאורך 180 ק"מ, שבעזרתם ניתן להוריד דקות יקרות. כמו כן, עזרים רבים אחרים המשפרים את האווירודינמיות של הרוכב, הכול כמובן תלוי בתוואי השטח של מסלול התחרות. בשלב זה אני מניח שרבים יחלקו עלי אבל אי אפשר להתווכח עם המדע והתוצאות בשטח. אם אתם עדיין מתעקשים, תנו מבט ברשימת עשרת אנשי הברזל הישראלים בעלי התוצאות הטובות ביותר ותווכחו שלרבות אחד כולם רכבו על אופני נג"ש.

גבול 10 השעות, שלפני כמה שנים נראה דמיוני, נפרץ כבר מזמן, והפך אותו בר הישג לרבים אחרים. השיא של שי פיפימן ששרד במשך 9 שנים התנפץ גם הוא, הרף עלה בצורה משמעותית ואיתו הסטנדרטים. ההתמקדות הרצינית במרחק הארוך והבנת חשיבות התזונה כחלק אינטגרלי מהתחרות משתקפת בתוצאות המתחרים מתחרות לתחרות, וכך גם אני ורבים אחרים כמוני מאמינים שבשנה הקרובה נראה ישראלים השואפים לגבול ה- 9 שעות ואולי אף ירדו ממנו.

פאריס אל סולטן מתכונן לאירונמן אבו דאבי? צילום: אתר 'אל סולטן'

בזמן שבארץ אנו עדיין נמצאים כמה שנים מאחור בהתפתחות המרחק הארוך, התחרויות בחו"ל נכנסות לאבולוציה חדשה והרבה פחות אופטימית. רבים מחשיבים את תחרויות הברזל כמקום מפלט מתחרויות הדראפטינג במרחק האולימפי שמזמן כבשו את העולם, מחשבה שנראית מוטעית לאור ההתפתחויות בחודש האחרון.

בדיוק כמונו, גם מארגני התחרויות למרחק הארוך עדים ל"תופעת הברזל" ששוטפת את העולם ומנסים לנצל אותה בצורה היעילה ביותר, כתוצאה מכך ניתן לראות תחרויות שהמכסה בהן לפני כשנה עמדה על 1800 משתתפים עולה היום ל- 2500 ואף ל- 3000 משתתפים, מספרים שמסלול התחרות לא רחב מספיק להכיל. עדות לכך ניתן היה לראות במספר תחרויות בהן התבצע דראפטינג ללא תקנה וללא כל אכיפה של הממונים על כך, ביניהן תחרות איש הברזל בפלורידה ואליפות העולם בחצי איש ברזל ב- Clearwater שהציגה תוצאות הזויות למנצחים. הפתרונות למצב קיימים ואפשריים (כגון: זינוק "טיים טריאל" שמתבצע בדירוג לשחייה) נשאר רק לקוות שהלקחים יופקו לקראת התחרויות הבאות.

מסתבר שהפוטנציאל הכלכלי הטמון בתחרויות איש ברזל לא נקלט רק בארץ אלא גם באמירויות. באבו דאבי, שלפני כמה שבועות הכריזה על תחרות למרחק הארוך מסוג חדש שתכלול 3 ק"מ שחייה, 200 ק"מ אופניים ו- 20 ק"מ ריצה, תחרות שללא ספק תהיה מועדפת על רוכבי האופניים החזקים, ו"במקרה" גם על פאריס אל סולטן העירקי (אלוף עולם באיש ברזל לשנת 2005) שמתגורר באבו-דאבי ונחשב כדמות מקומית להערצה, ובנוסף, ידוע כאחד מרוכבי האופניים החזקים בספורט.

ההפתעה היא לא רק במרחק הלא סנדרטי אלא גם בפרסים הכספיים המוצעים שמתחילים מ- 20,000$ למנצחי קבוצות הגיל, עד ל- 230,000$ שיחולקו בין המקצוענים. בתחרות זו נדון בפרוט בחודשים הבאים ואכן קיימת האפשרות שישראלים בעלי דרכון זר יקחו בה חלק.