כשהולכים לתזונאי במטרה לרדת במשקל, מקבלים תפריט מסודר עם כוונה אמיתית לדייק בחישובים, וכל זאת נעשה אחרי תשאול מעמיק והכרת טעמו האישי של המטופל. התפריט אותו מקבלים כאשר רוצים לרדת במשקל אמור ליצור גרעון קלורי, אבל מה קורה כאשר מטופל רוצה לבצע שינוי בתפריט ולהחליף לדוגמה 500 קלוריות פחמימה ב-500 קלוריות חלבון? האם כל הקלוריות שוות? האם הדבר אמור להשפיע אחרת על הדיאטה? אם כן כיצד הדבר ישפיע? האם יתרחש שינוי באיכות או בקצב הירידה? והאם אותו מטופל אכן יגיע לאותן תוצאות במשקל כמו שהיה מגיע אלמלא היה ממשיך בתזונה שנתן לו התזונאי?

במציאות הדברים הרבה יותר מורכבים | צילום: pixabay

כתבות נוספות בנושא
איך שורפים יותר קלוריות?
כמה קלוריות אתם שורפים בסקס לעומת ריצה?
כמה קלוריות אנחנו ממשיכים לשרוף אחרי אימון?

"כאשר בוחנים קלוריה מהיבט תרמודינמי, ענף בפיזיקה העוסק בחקר האנרגיה ובתמורות האנרגיה לחום, ניתן לומר בתיאוריה שאכן כל הקלוריות שוות, קלוריה היא קלוריה, אלא שעובדה תרמודינמית זו נכונה למערכות סגורות בהן אם קלוריה אחת נכנסת וקלוריה אחת יוצאת אז מקבלים מאזן אנרגטי אפס. לעומת זאת, בגוף האדם, המהווה ייצור פיזיולוגי חי ומגיב לסביבה, הדבר שונה והמודל מושפע מגורמים רבים", מסביר גיא שלמון, דיאטן קליני וספורט, איש חינוך גופני ופיזיולוג מאמץ. "לעתים נדמה לנו שהכול כל כך פשוט עד כי נראה שאם ניישם מודלים מתמטיים של חישוב מאזן קלורי וניתן למטופל תפריט מחושב הרי שבהכרח הוא ירד במשקל, אלא שבמציאות הדברים הרבה יותר מורכבים. צריך לקחת בחשבון את העדפות המטופל, את האדפטציות, הסתגלויות, הפיזיולוגיות של הגוף שלו לשינויים במשקל ואת הענות שלו לתהליך. בסופו של דבר אנחנו רוצים להתאים דיאטה לאדם, ולא להתאים אדם לדיאטה".

בואו לא נטעה, אומר שלמון, בכדי לרדת במשקל גוף צריך ליצור גירעון קלורי יום יומי. כלומר להכניס פחות קלוריות ממה שהגוף מוציא, או לגרום לו להוציא יותר ממה שהוא מכניס, אלא שהשגת גירעון קלורי לאורך זמן אינה פשוטה לכל אדם ויכולת השמירה על הגירעון הזה נוטה להשתנות. בעוד שהערך הקלורי הנכנס אל הגוף עשוי להישאר קבוע (בתנאי שמחשבים אותו בתפריט מדויק), הרי שכמות הקלוריות היוצאות מהגוף (הוצאה אנרגטית) נוטה להשתנות מעת לעת כפונקציה של אדפטציות פיזיולוגיות, פעילות גופנית שונה, צריכת מקורות מזון שונים ומידת התפקוד היומי בשגרה (NEET). "לכל אדם יש את הצרכים והעדפות מזון משלו. בתהליך של דיאטת הרזיה, ההיענות של האדם לדיאטה היא החשובה ביותר", אם יורכב למטופל תפריט שיש לו קושי להתחבר אליו, ההיענות שלו לדיאטה תהיה נמוכה מאוד כך שהיא לא תחזיק לאורך זמן. "כדיאטן קליני, תחילה אני אעדיף לתכנן מסגרת קלורית שתיצור גירעון שלילי למטופל, כיוון שזה הדבר החשוב ביותר והנדרש לצורך ירידה במשקל, אבל אקבע את היחסים שבין אבות המזון בתפריט , כמות שומנים לעומת כמות פחמימות, בצורה כזו שהמטופל יוכל להיצמד לתפריט לאורך זמן, להגביר היענות ולהגביר את סיכויי ההצלחה בהשגת המטרה".

כדי לרדת במשקל גוף צריך ליצור גירעון קלורי יום יומי | צילום: thinkstock

האם קלוריה של חלבון שוות ערך לקלוריה של פחמימה?
"מבחינה תרמודינמית, כשמדובר באנרגיה במערכת סגורה, התשובה כן. אבל בגוף חי ומגיב, לרכיבי התזונה קיימת גם השפעה פיזיולוגית, ולא רק אנרגטית, כך שהתשובה מקבלת משמעות אחרת לגמרי. כך למשל, אם נצרוך 100 גרם חלבון אל מול 100 גרם פחמימה, אומנם החישוב עבור התרומה הקלורית של השניים יהיה כמעט זהה, אך תגובת הגוף לכל רכיב כזה תהיה שונה. מלבד אספקה אנרגטית, לחומצות האמינו המרכיבות חלבונים קיימת תרומה של הפעלת מסלולים עצביים המגבירים תחושה גבוהה יותר של שובע, ופעולת העיכול של חלבונים, האפקט התרמי של המזון, דורשת השקעה אנרגטית גבוהה יותר במערכת העיכול על מנת לפרק חלבונים לעומת פחמימות. מכאן, בעוד שהתייחסות לערך הקלורי של השניים היא זהה, ההשפעה של כל אחד מהם בגוף עלולה להיות שונה".

חשוב לציין כי מחקרים מראים שכאשר משווים בין תפריט רב שומן ודל פחמימה לעומת תפריט רב פחמימה ודל בשומן, כשכמות החלבון זהה בין שני התפריטים, בטווח של מעל חצי שנה עד שנתיים מגיעים לאותן התוצאות בשתי הדיאטות. שלמון מדגיש: "כאשר צורכים דיאטה דלת פחמימות, תוצאות הירידה במשקל עשויות להיות מהירות יותר בחצי השנה הראשונה, אבל לאורך הזמן בתקופה ארוכה יותר מגיעים לשוויון ואנו לא מוצאים הבדלים משמעותיים בין סוגי הדיאטות. כמות הקלוריות היא זו שקובעת בסופו של דבר את היכולת לרדת במשקל, לעלות במשקל או לשמור עליו קבוע".