גאון הוא כינוי לאדם הנחשב לבעל אינטליגנציה או יצירתיות גבוהה במיוחד. בתקופה המודרנית זוכים אנשים בעלי יצירתיות ויכולת בתחומים שונים להכרה ופרסום, ואף ספורטאים בולטים במיוחד זוכים לעתים קרובות להתייחסות ציבורית כגאונים (מתוך ויקיפדיה). כבר במאה ה-19 עלתה ההשערה כי לגאונות או כישרון יוצא דופן, ישנו בסיס גנטי או תורשתי. עם השנים הצביעו מחקרים על כך כי גם לסביבה – ערכים, חינוך, ותמיכה, תרומה משמעותית להפיכת אדם "לגאון" או "בעל כישרון יוצא דופן".
עוד כתבות בנושא
הכישרון לא מספיק, צריך גם 10,000 שעות
מה אורח החיים והמחיר הנדרש כדי להיות ספורטאי אולימפי?
מדוע גם ספורטאים נכשלים בדיאטה?
התמדה – זה כל הסיפור
אלברט איינשטיין למשל, העיד על עצמו "זה לא שאני כל כך חכם, אני פשוט מתמיד". אנשים בעלי כישרונות יוצאי דופן זוכים מצד אחד להכרה וכבוד, אך מצד שני חשוב להבין כי לכישרון יש מחיר: לעתים קרובות קיימים פערים גדולים מאוד בין היכולות בתחום הכישרון ובין יכולות אחרות: יכולות רגשיות, חברתיות ולעתים אף יכולות למידה ויכולות אקדמיות.
פערים גורמים לתחושת חוסר נוחות, חוסר הבנה ולעתים אף לעליה ברמת החרדה, במיוחד שעם זיהוי הכישרון או היכולות קיים לחץ של הסביבה לעמוד בציפיות ובסטנדרטים ומחויבויות הקשורים לכישרון. מכאן, המסקנה המתבקשת היא שלהיות ספורטאי על – לא רק שזה "לא קל", זה מורכב, דרשני, תובעני והרבה פעמים גם לא מתגמל כלכלית. לאחר שנותנים את הדעת על גודל המורכבות, יש מקום לבחון איך ניתן להקל על ספורטאי העל, על מנת שיוכל להביא לידי ביטוי את כישרונותיו לאורך זמן, ובבד בבד לנהל שיגרת חיים "נורמלית".
אחד הדברים המתסכלים אצל העוסקים בתחום האימון, הוא לקלוט את הילדים או הבוגרים שיש להם את הכישרון להפוך לספורטאי על, אך האישיות שלהם מונעת מהם להתמיד ולעמוד בעומס של האימונים, התחרויות, וכל מה שכרוך בפיתוח קריירה ספורטיבית מצליחה. לכן, לא רק גנטיקה וכישרון ספורטיבי חשובים. חשובה לא פחות האישיות המתאימה, הסביבה בה הספורטאי גדל, דמויות לחיקוי שיש במקום בו הוא מתגורר ומתאמן וכדומה.
ההוצאות הכספיות
נקודה נוספת הנה הפן הכלכלי. בחלק מענפי הספורט יש צורך בהוצאה כספית לא מבוטלת על ציוד, טיפולים מסוגים שונים, אימונים אישיים לחיזוק נקודות חלשות, נסיעות לחו"ל לתחרויות ומחנות אימונים ועוד. לא תמיד יש כיסוי לכל זה על ידי הרשויות לרבות בישראל, ואז יש צורך במימון של ההורים או חסויות שונות על מנת לקדם את הקריירה הספורטיבית.
בנוסף, גם ליווי ההורים עד גיל בוגר מהווה משימה לא פשוטה כלל ולעתים ההורים עצמם מתקשים להתמיד. מדובר על הסעות על בסיס יומי ולפעמים גם שהייה בשעות מוקדמות/מאוחרות (בגילאי הצעירים במיוחד), מה שיכול להקשות על יכולת ההתמדה בפעילות הספורטיבית התחרותית.
הפרסום וההכרה של חלק מענפי הספורט בכלל לא קיים. לדוגמה, עיתון ספורט בישראל מסקר בעיקר את 2 הענפים הגדולים – כדורגל וכדורסל. לפרקים ובעיקר בימים שיש משחקים, את ענף הכדורעף, כדוריד, וכמובן שיש כיסוי הולם לשערוריות, שביתות וכדומה. ומה עם ספורט נשים? וענפי ספורט פחות מוכרים? גם היעדר פרסום והכרה של ענף ספורט עלול להשפיע על המוטיבציה של הספורטאים באותו ענף.
למה זקוק ספורטאי הישג?
ספורטאי הישג זקוק בראש ובראשונה ל"שקט" סביבתי: שקט כלכלי, שקט "משפחתי" ושקט "חברתי". מכיוון שלא ניתן לשמור על "שקט מוחלט" מדובר על "שקט יחסי", ובעיקר הקפדה על "שקט" זה לפני תחרויות או בתקופות לחוצות.
ספורטאי הישג בוגרים יודעים בדרך כלל כיצד לנהל את עצמם ואת הכישרון שלהם, בדיוק כפי שהם יודעים טוב יותר מכל אחד אחר למה הם זקוקים, מה מסייע להם ומה מקשה עליהם. לכן חשוב מאוד להקשיב להם ומומלץ אפילו למנות אחד מאנשי "המעטפת" של הספורטאי כאחראי על ניהול שיחות שוטפות אתו לגבי קשיים או צרכים שעולים. כל זה כדי לסלול עבורו את המשך הדרך תוך "הסרת מכשולים". חשוב להביא בחשבון שיש תחומים שבהם יזדקק הספורטאי לעזרה, וגם אם יוכל "להסתדר" בעצמו – הרי שהמשאבים שיוקצו לשם כך הנם על חשבון המשאבים המוקצים בהבאה לידי ביטוי של הכישרון, היות ולכל אדם משאבים מוגבלים.
חשוב לדעת שכל ספורטאי ניחן במבנה אישיות משלו, לכן כל "שקט" של ספורטאי מאופיין באופן שונה במרבית המקרים. הכרה של אותו שקט נדרש הנה חשובה וחשוב להתאימה לספורטאי. זאת כמובן באמצעות אותה מעטפת המוזכרת לעיל.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מנכ"ל חברת Q Wellness העוסקת בתחום אורח חיים בריא לקהל המקצועי והרחב. מנהל קורסי הכשרה מקצועיים למדריכים ואנשי מקצוע בתחום האימון במכללה האקדמית בוינגייט
דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית ספורט