מסלול הטור דה פראנס שכלל השנה 3,351 קילומטרים נחשב למפרך במיוחד עבור רוכבי האופניים, אבל מסתבר שיש מישהו שצלח אותו על שתי רגליו. פיטר תומפסון הבריטי אמנם זינק לטור דה פראנס הרבה לפני רוכבי האופניים, הוא עשה את זה ב-19 ביוני.
עוד כתבות בנושא
מה ההבדל בין מרתון לאולטרה מרתון?
אולטרה ברקלי: האם זו התחרות הקשה בעולם?
איך מתמודדים עם משברים באולטרה מרתון?
המטרה הציב לעצמו היתה לעבור את המרחק הזה בריצה ולהגיע לשאנז אליזה לפני רוכבי האופניים. לצורך העניין הוא היה צריך לרוץ בממוצע כ-50 קילומטרים ביום במשך יותר מחודשיים, כולל טיםוסים אינסופיים על הרים באלפים ובפירנאים. בסופו של דבר הרץ הבריטי מהעיר בורנמות' הגיע לשער הניצחון ביום רביעי שעבר, כלומר 68 ימים אחרי שיצא לדרך.
תומפסון הוא הרץ השני שמשלים את מסלול הטור דה פראנס אחרי שזואי רומנו האמריקאית עשתה את זה ב-2013, וצריך לזכור שבכל שנה מדובר במסלול אחר אם כי הוא תמיד יהיה מאתגר במיוחד והררי.
תומפסון היה רץ מרתון ברמה גבוהה מאוד יחסית לחובבן והגיע לשיא אישי של 2:25 שעות, אבל בשלב מסוים הוא החליט שהוא רוצה לחפש אתגר מסוג אחר. הוא החליט להתמקד פחות בזמנים וליהנות מהריצה עצמה. כך הוא התחיל להציב לעצמו אתגרים מטורפים שהראשון בהם היה לרוץ 44 מרתונים ב-44 ערים באירופה ב-44 ימים רצופים. הוא עשה את זה וגייס 25 אלף דולר כתרומה לטיפול בנפגעי נפש.
את האתגר הזה הוא סיים לפני שנה, ומאוד התלהב מהרעיון של לראות את אירופה בריצה, כך עלה הרעיון לאתגר הבא – ריצה של מסלול הטור דה פראנס. "אני מאוד אוהב את הטור דה פראנס ועוקב אחריו כבר ארבע שנים ברציפות", הסביר תומפסון.
6 חודשים לאחר האתגר באירופה הוא העלה קילומטראז' באימונים עד שהגיע לכ-150 קילומטרים בשבוע שחלק גדול מהם היו בעליות, וחלק נוסף של האימונים היה חיזוקי רגליים בחדר כושר. בפועל האימונים השתלמו, ובריצת הטור דה פראנס הוא השלים בין 50-55 קילומטרים ביום בקצבים ממוצעים של 5:30 עד 6:00 דקות לקילומטר.
את הקושי של האתגר הוא סיכם בראיון ל-RUNNERS WORLD ואמר: "אי אפשר להיות מוכן ל-50 קילומטר ליום בכל יום גם כשרצים הרבה. אתה צריך להתאים את עצמך לאתגר הזה פיזית ונפשית, ולהיות מספיק חזק בגוף כדי להרגיש שסיימת לרוץ מרתון ואתה צריך לחזור על זה שוב ושוב בכל יום. כבר אי אפשר לחשוב על כלום חוץ מזה שכל יום הוא בונוס ושצריך לברך על כל יום שאני ממשיך לעשות את זה".
בכל יום במהלך האתגר הוא קם ב-6 בבוקר, נסע לנקודת הפתיחה של הקטע והחל לרוץ שם באופן רצוף פרט להפסקות מים ואוכל שסופקו על ידי חברה שלו שגם היתה המלווה. בסיומו של כל קטע הוא הכניס את רגליו לאמבטיית קרח ועד לשינה דאג לצרוך כ-6,000 קלוריות שהורכבו בעיקר מפסטות, חטיפים ושוקולד. ואז הוא השתדל להיכנס למיטה כמה שיותר מוקדם ולישון כמה שיותר שעות. לפעמים במלונות, לפעמים בדירות של חברים או בכל בית שהסכים לארח אותו.
גם באתגר הזה הוא הצליח להתרים כספים לטיפול בפגועי נפש, במקרה הזה 20 אלף פאונד, ועכשיו הוא כבר מתכנן את האתגר הבא שלו.