ד"ר שמי שגיב מסביר בסרטון מהם ההבדלים בין חרדה ומתח ואיך אפשר להתמודד איתם
מאת:ד"ר שמי שגיב
על אף הניסיון לראות במתח וחרדה ישויות זהות, הן אינן כך. חרדה הינה תגובה לאירועים שהיו ועלולים לחזור או לאירועים שעדיין לא התרחשו ושעלולים להתרחש. לעומת זאת, מתח הינו התגובה הפיזיולוגית לאירוע עצמו. התגובות הפיזיולוגיות/הורמונאליות למתח וחרדה יכולות להיות זהות: עלייה בהורמוני הדחק – קורטיזול ואדרנלין הגורמים לשינויים פיזיולוגיים כמו כיווץ שרירים, עלייה בלחץ הדם, הדופק והסוכר. תגובות אלו הן תגובות אוטונומיות אוטומטיות לתפיסת המציאות כמאיימת על חיינו ומשפחתנו ודורכות את הגוף ל"לחימה או בריחה". אנו פועלים מתוך דפוסים הישרדותיים הגנתיים או התקפיים בהתאם למתרחש סביבנו: רצים לתפוס מחסה, תוקפים. כאשר האירוע מסתיים אט אט מערכת העצבים עוברת מניהול סימפתטי (מתח) לניהול פרה-סימפתטי (רוגע).
לעומת זאת, חרדה זה מצב שבו האירוע עצמו הסתיים אך תפישת המציאות שלנו עדיין שרויה במצב שבו האירוע ממשיך להתקיים, או עלול להתרחש שוב. בכך, מערכת העצבים ממשיכה לנהל את הגוף בדפוסים הסימפתטיים והגוף מתוח, דרוך ומכווץ. למצב זה, החרדה, יש השלכות פיזיולוגיות, מנטאליות ורגשיות הגורמות לשחיקה ולקריסת הגוף. גופינו אינו בנוי להיות בפיזיולוגיה סימפתטית לאורך זמן – מקסימום למספר שעות או ימים. במצב של רוגע (פרה-סימפתטי) מערכות החיסון והריפוי משקמות ובונות את ההרס משחיקת הגוף.
חרדה גורמת לגוף להיות תחת מאמץ מתמשך ובכך מביאה לתשישות, לדיכאון, לפציעות ודלקות כרוניות, לכשל במערכת החיסון, לכאבים ומחלות. בהיבט המנטאלי המחשבות המתרוצצות ללא הפסקה מבטאות את תפישת המציאות: דאגה! דאגה למה שקרה ושעלול לקרות! בהיבט הרגשי אנו עלולים לחוש פחד. פחד הינו ההרגשה שמשהו פיזי עלול לפגוע בי או במשפחתי. הפחד והדאגות ממשיכות לגרום למערכת העצבים להתנהל בדפוס סימפתטי – מתח! מתח הינו תגובה נכונה, לאירוע המתרחש, חרדה היא תגובה לאירוע שכבר אינו או עוד לא התרחש.
כיצד מפסיקים את החרדה?
כל ניסיון לעצור את תגובת הגוף, את המחשבות המדאיגות או את הרגשת הפחד, כמוה כלהוסיף שמן למדורה שרק יעצים את תחושת החרדה. יש להבין שתגובה זו היתה והינה נכונה וחשובה להישרדותנו! וטוב שכך. אין לנסות להתעלם או להתכחש למה שאנו חשים. יש להכיר, לקבל ולהיות מודעים לתחושות, לרגשות ולמחשבות. כל ניסיון לשנות את תגובת הגוף, לטווח הרחוק, רק יעצים את תגובת הגוף – חרדה! ככל שנהיה מודעים לתגובות הגוף, כך אט אט התגובות יפסקו! ניתן לעצור רק מה שאנו מודעים לו.
הקדישו בכל יום זמן שבין 5-15 דקות, בו אתם מאפשרים לעצמכם להיות בדאגה. בדאגה לכם, לבריאות, לעבודה, למצב הביטחוני, למצב הכלכלי, למשפחה ולכל מה שמדאיג אתכם. נשימה ממוקדת. שינוי הנשימה מידית מאפשר שינוי במודעות ובהוויה. הביטוי "נעתקה נשמתי", מבטא את השינוי הפיזי לאירוע מסכן חיים – הנשימה נעצרה! אך גם מבטאת את המצב שבו תפישת המציאות שלנו אף היא "נעתקה" ושאנו ממשיכים לקלוט את המציאות כמאיימת, על אף שהאירוע אירע לפני שבועות חודשים ואף שנים.
הניחו את שתי הידיים על האזור בגוף שאליו הגוף נושם באופן טבעי, או על אזור בגוף ששם אתם חשים רוגע וכעת מקדו את הנשימה לאזור זה. שאפו (הכניסו אוויר) דרך האף ונשפו (הוציאו אוויר) דרך הפה. נשמו אל המקום לפחות 10-15 חזרות.
תרגיל זה נועד להביא ולהחזיר את מערכת העצבים לניהול פרה- סימפאתטי – ולהחזיר את תפישת המציאות שלנו לכאן ועכשיו. בחרדה תפישת המציאות אינה בכאן ועכשיו אלא בעבר ובעתיד.
בשלב השני, הניחו ידיים על המקום בגוף ששם אתם חשים מתח או פחד וכעת שוב נשמו אל המקום דרך האף והוציאו דרך הפה ותוך כדי הנשימה אמרו לעצמכם בקול: "לפעמים אני מרגיש פחד", או "לפעמים אני דואג" או כל משפט המבטא דאגה או כאב.
כשאתה אומר לעצמך (ולא מתכחש) את האמת, האמת תשחרר אותך!
וחזרו על כל 3-4 פעמים כאשר תמיד אחרי הנשימה למקום הקשה יש לחזור ל- 2-3 נשימות למקום הרגוע.
טיפול חדשני ומהפכני בשיטת משחרר את מערכת העצבים מדפוסי המתח הסימפתטיים ומחזיר את מערכת העצבים לדפוס הפרה- סימפתטי – רוגע
הטיפול בשיטת NSA משפר את יכולת מערכת העצבים להתנהל באופן יעיל תחת מצבי לחץ. זכרו! המציאות היא הדרך שבה שמוח קולט את המציאות. באם מערכת העצבים שרויה בדפוס סימפתטי – כך היא תקלוט את המציאות- כמאיימת. הטיפול בשיטת NSA מאפשר לנו לקלוט את המציאות באופו במאפשר לנו לקבל החלטות המקדמות את הבריאות שלנו.
13.7.2014
ד"ר שמי שגיבD.C. מומחה לרפואת ספורט
