במשך ששה ימים הוביל דמיאנו קונאגו בטור של שוויץ. ביום האחרון, במרוץ האישי נגד השעון, הוא הפסיד את החולצה הצהובה ללויי ליפיהיימר. הטור של שוויץ היה מרוץ הקטעים האחרון לפני הטור דה פרנס
מאת:יאיר בן עמי
סיום הטור של שוויץ, 2011, העלה זכרונות מסיום הטור דה פרנס של שנת 1989. זהו הטור הנחשב לדרמתי ביותר בתולדות הטור. המאבק בין לורן פניון הצרפתי לגרג למונד האמריקאי נפרס על פני כל שלושת השבועות של המרוץ. בקטע ה- 5 (מרוץ אישי נגד השעון) ניצח למונד ועלה לראש הדירוג. בקטע ה- 10 ניצח רוברט מילאר הבריטי אך לראש הדירוג עלה לורן פניון. בקטע ה- 15 שוב עלה למונד לראש הדירוג רק כדי לאבד את החולצה הצהובה לפניון, יומיים מאוחר יותר, בקטע ה- 17. הצרפתי לבש את החולצה הצהובה גם בזינוק לקטע האחרון- 24 ק"מ של מרוץ אישי נגד השעון לתוך שדרות הניצחון בפריז. הפער, בזינוק, היה 1:50 דקה לטובתו של פניון. למונד רכב מהר מפניון ב- 1:58 דקה והיה לרוכב הלא אירופאי הראשון שניצח בטור דה פרנס.
הטור של שוויץ חשוב ויוקרתי בפני עצמו, אך גם נחשב כהכנה האחרונה, של חלק מהמועמדים לניצחון בטור פרנס. הוא מסתיים תמיד שבועיים לפני הזינוק לטור דה פרנס וביום ראשון האחרון לפני האליפויות הלאומיות הנערכות במהלך השבוע וחצי טרם הזינוק לטור דה פרנס. דמיאנו קונאגו הצהיר השנה כי הטור דה פרנס הוא אחת המטרות הגדולות שלו. לפני 7 שנים הוא נחשב לילד הפלא וההבטחה הגדולה של ענף האופניים. מאז הוא כבר הפך לאבא והציפיות כי יהיה רוכב גרנד טור מהטובים בעולם לא התממשו. למעשה, מאז הניצחון המדהים שלו ב"ג'ירו ד'איטליה" של 2004, הוא לא הצליח שוב להוות גורם חשוב, במאבק על הניצחון, באף אחד מהגרנד טורים. אפילו בג'ירו של 2006, כשסיים במקום ה- 4, הוא הפסיד כמעט 20 דקות למנצח (איוואן באסו) ויותר מ- 6 דקות למדרגה האחרונה של דוכן המנצחים (גילברטו סימוני). דווקא שנה לאחר מכן (2007) כשסיים במקום ה- 5 בג'ירו, הוא היה קרוב יותר (3:49 דקות) מדוכן המנצחים אבל גם אז הוא לא היה גורם משפיע על החולצה הוורודה.
גם בטור דה פרנס לא היה קונאגו גורם משפיע על החולצה הצהובה. הוא לא רוכב היכול לנצח בטור דה פרנס אלא אם מספר גדול במיוחד של מועמדים לניצחון יפרוש או לא יתייצב. קונאגו הוא מטפס טוב, לא מטפס על אבל, כזה היכול להתמודד עם הטובים בעולם ביום טוב. שתי הבעיות העיקריות שלו הן היכולת לשמור על ביצועים מיום ליום בגרנד טור והמגבלה הגדולה שלו כשען. מול השענים הטובים היודעים גם לטפס הוא מפסיד יותר מדיי זמן. זה מה שקרה לו בטור של שוויץ. הוא מהיום השני של המרוף ועד ליום האחרון בו נערך המרוץ האישי נגד השעון ושם איבד את הפער (כמעט שתי דקות) שהיה לו על המדורג רביעי, לוויי ליפיהיימר. המפתח של קונאגו, מול השענים הטובים, הוא הפסד של 2.5-5 שניות לכל ק"מ. אז כשקונאגו אמר כי אחת ממטרות העל שלו השנה היא הטור דה פרנס קשה לנחש למה הייתה כוונתו אבל אפשר לשער כי הוא ינסה לנצח בקטגוריית מלך ההרים.
לוויי ליפיהיימר הוא אחד מרוכבי הגרנד טור הטובים בעולם אשר מעולם לא ניצח כזה. הוא היה הפועל הנאמן של לאנס ארמסטרונג וכשהיה מועמד להיות המוביל של הקבוצה, בטור דה פרנס 2007, הגיע אלברטו קונטאדור וניצח בטור. ליפיהיימר, כחבר לקבוצתו של קונטאדור, סיים במקום השלישי ובפער של 31 שניות בלבד, כשבתווך התמקם קאדל אוונס, על המדרגה השנייה של דוכן המנצחים. ליפיהיימר אינו בשורה הראשונה של המועמדים לניצחון בטור. שם, למרות הביצועים שלו בטור של שוויץ, עדיין נמצא אנדי שלק כיחיד היכול ליכולתו של קונטאדור בעליות. אבל הוא יכול להיות הסוס השחור של צמרת הדירוג והאיש עליו ייצטרך קונטאדור להשגיח מקרוב יותר מאשר על המועמדים האחרים.ביום טוב, כשהבעיטות בדוושות מתלבשות לו בצורה מושלמת, יכול קונטאדור להוות איום של ממש על קונטאדור במרוץ נגד השעון.
האחים שלק הם אולי ההפתעה, לא לטובה, של הטור ש ל שוויץ אך רק למראית עין אשר אינה לוקחת בחשבון את השנים הקודמות. אנדי שלק סיים את הטור במקום ה- 19 וכמלך ההרים. בשנה שעברה הוא סיים במקום 14 בשוויץ ולאחר מכן סיים שני בטור. בשנת 2009 הוא סיים במקום 24 בשוויץ ושוב במקום השני בטור. העובדה כי השנה הוא סיים בפער גדול, בהרבה, מהמנצח לעומת שנים קודמות היא שולית ולא יכולה להעיד כיצד הוא ירכב בעוד שבועיים, בזינוק לטור, או בעוד כחודש כשהטור ייכנס לשבוע האחרון עם סיומי הפסגות הכה מתאימים לו. פרנק שלק, מנצח הטור של שוויץ בשנה שעברה (2010), היה במצב לא טוב לאורך כל המרוץ ועד לקטע נגד השעון בו הוא הפסיד זמן רב לכל רוכבי ראש הדירוג. אף אחד מהאחים שלק אינו שען ברמה גבוהה אבל ייתכן והשניים מסתירים משהו לקראת הטור. בקטע נגד השעון, האחרון, של הטור לפני שנה הפגין אנדי שלק יכולת לא רעה והפסיד פחות מ- 1 שנייה לאלברטו קונטאדור. מצד אחד נכון שקונטאדור היה פחות טוב מהרגיל שלו ומצד שני אנדי שלק עוד צעיר (היה בן 26 ב- 10 ביוני) ולא פעם מטפסים טהורים משפרים את יכולתם כשענים לאחר כמה שנים ברמה העולמית הגבוהה.
ראש דירוד סופי, הטור של שוויץ 2011:
1. לוויי ליפיהיימר, ארה"ב, ראדיושאק, 31:45:02 שעות
2. דמיאנו קונאגו, איטליה, לאמפרה + 4 שניות
3. סטפן קרויזוויק, הולנד, ראבובנק + 1:02 דקה
4. ג'אקוב פולגסן, דנמרק, לאופרד- טרק + 1:10 דקה
5. באוקה מולמה, הולנד, ראבובנק + 2:05 דקות
יאיר בן עמי– עורך ראשי אתר Shvoong. בעל הטור מציאות נושכת
קישורים: אופניים, מרוץ אופניים, מרוץ
