יאיר קרני על קו פרשת המים של הספורט בישראל לאחר מותו של הרץ שמת השנה במרתון תל אביב, וכיצד לאור המקרה עיצבה ועדת בדיקה את עתיד אירועי הספורט בישראל
מאת:יאיר קרני
מרתון תל-אביב של שנת 2014 יהיה מעט שונה מקודמו וכל זאת בעקבות מותו של רץ ממכת חום בזמן המרוץ בשנה שעברה.
חשבתי לשתף אתכם באירועים שהתרחשו אחרי אותה פטירה מצערת של רץ, שבסך הכל רצה לסיים בשלום ריצה למרחק של חצי מרתון ולספר עליה לחבר'ה.
"אני זוכר את בוקר המרוץ כקריר יחסית"
אני זוכר את בוקר המרוץ כבוקר קריר יחסית, עם המון אנשים בשטח הזינוק ועם תחזית מזג אוויר בעייתית שמתריעה על עליה חדה בטמפרטורות. השתתפתי במרוץ למרחק 10 ק"מ, ואני זוכר שנהניתי מההמון שהצטופף לקראת הזינוק למרחק הזה שהיה אחד מתוך שלושה: חצי מרתון (21.1 ק"מ), 10 ק"מ ומרוץ עממי למרחק קצר לילדים. אני זוכר שבאמצע המרוץ פגשתי את ראש העיר מר רון חולדאי כמעודד.
ההנאה היתה צרופה. ממש חגיגה של ספורט עממי בהשתתפות המוני רצים. שום רמז לא היה באוויר לקראת מה שעתיד להתרחש.
עוד כתבות בנושא
"הדם אזל לי מהפנים"
כחצי קילומטר לפני הסיום, שני מטרים לפני, התקפל לפתע רץ כבן 45, ונפל על ברכיו בקול חבטה גדול. עצרתי לטפל בו. הדופק שלו היה מהיר מאד, וחום גופו למגע היד היה גבוה. על מספר החזה שלו היה רשום שמו. כמבחן ערנות, שאלתי אותו מה שמו, והוא ענה לי תשובה נכונה. גייסתי מים מכל מי שעבר באזור וכדי לצנן אותו הרטבתי אותו היטב, מהראש ולאורך כל גופו, משום שזה הטיפול הראשוני שיש לבצע במקרה של מכת חום.
בשלב מסוים הצטרף אלי רופא רץ, שעבר במקום ועצר כדי לעזור לי בטיפול ברץ. כעבור מספר דקות, התעשת הרץ, קם והחליט שהוא רוצה לסיים את הריצה, אולם מרוב בלבול, הוא פנה לאחור לכיוון ההפוך. אז הבנתי שמשהו לא בסדר והוא איננו מתמצא בסביבה ומבולבל. הזעקנו עזרה כדי לפנותו מהמקום. אחזתי בו, הושבתי אותו בניגוד לרצונו ושמרתי עליו עד שהעזרה הראשונה הגיעה כעשרים דקות אחר-כך.
להזכירכם, היינו במרחק כחצי קילומטר מקו הסיום.הרץ פונה וקיבל עזרה ואני ויתרתי כבר על התוצאה, אבל עדיין לא העליתי על דעתי את שעתיד לקרות.
כהרגלי, נשארתי באזור סיום המרוץ כדי לראות את שאר המסיימים וכעבור זמן-מה התחלתי לנוע ברגל ממתחם הסיום בגן צ'ארלס-קלור למועדון ספיבק ברמת-גן מרחק 9 ק"מ. בהגיעי ל"דרך הכושר לחיים" בספיבק, התחילו שיחות הטלפון: הראשונה ב-10:30היתה מ-ynet ששאלו אם אני יודע מה קרה. אמרתי שלא, והם סיפרו לי שרץ נפטר בחצי המרתון. הרגשתי שהדם אוזל לי מהפנים.
זה לא התאים למזג האוויר.
ב-11:30 התקשרה אלי ג'ודי ניר-מוזס מרשת ב' ובשעה 13:00 הגיעה שיחה מערוץ 1 שביקשו שאגיע עד 18:30 לאולפן בירושלים ל"שישי בערב עם איילה חסון", ובידיעה הזו נפתחה מהדורת החדשות של יום שישי."יותר בטוח לרוץ מאשר לנהוג"
נו, ועכשיו, לך תסביר לכולם שלמרות החדשות העצובות, יותר בטוח לרוץ מאשר לנהוג בכבישים…
ואז "נפל לי האסימון": בישראל, לא קיים קוד התנהגות לגבי קיום אירועי ספורט בחום. במקום להתלהם ובמקום לחפש אשמים נקטתי בדרך של יוזמה ואמרתי בכל הראיונות שצריך לעשות סדר ולהוציא הנחיות סדורות, לכנס ועדת מומחים שתנסח כללי התנהגות ותוציא הנחיות ברורות שיהוו נר לרגלי כל מי שמארגן מרוצים, ייתנו כלים ארגוניים לרשויות הרפואה, ולרצים – כללי התנהגות לקראת, ותוך כדי המרוץ. כולם אחראים.
בזאת לא הסתיימה מסכת הראיונות: ביום שישי אחה"צ התקשרו מהחדשות של ערוץ 2 לתאם צילומים אצלי בבית, ראיון על מה שקרה, ועם צאת השבת התקשר אלי מנכ"ל משרד הבריאות בכבודו ובעצמו להודות לי על הדברים השפויים שאמרתי ולבשר לי שהוא מרים את הכפפה שזרקתי במהדורת ערב שבת וכי החליט לכנס ועדה שתדון ותוציא, תוך 60 יום, הנחיות מדויקות כיצד יש לנהוג במרוצים בתנאי חום ושאל אותי אם אסכים להיות חבר בוועדה ולהנחיל מהידע ומהניסיון הרב שיש לי גם כרץ גם כמאמן וגם כמארגן מרוצים. ברור שהסכמתי…
מרתון תל אביב. מנכ"ל משרד הבריאות הרים את הכפפה צילום: עדי בראון
ועדה עם טובי המומחים
ביום ראשון המשיך "מצעד הראיונות" כשרינה מצליח התקשרה ב-9:30 מרדיו 103FM, ערוץ 10 שלחו כתב וצלם למקום עבודתי ב"דרך הכושר לחיים" לראיון בנושא, ששודר במהדורת החדשות בערב, ולבסוף הוזמנתי והתראיינתי באולפן הטלוויזיה הלימודית ברמת אביב ל"ערב חדש" עם דן מרגלית. עד כדי כך סערה המערכת וגעשה בעקבות האירוע.
הוועדה התכנסה מיד, שבוע לאחר המקרה, ונמנו עליה טובי המומחים בארץ: סמנכ"ל משרד הבריאות פרופ' בועז לב, יו"ר הוועדה פרופ' דני מורן, ראש מנהל הספורט במשרד החינוך דר' אורי שפר, פרופ' יורם אפשטיין לשעבר קצין פיסיולוגיה ראשי בצה"ל וכיום חוקר בתל-השומר, דר יוני ירום, פרופ' נעמה קונסטנטיני, שהיו בעבר מנהלי מח' מחקר במכון וינגייט, היו נציגים בכירים ממד"א, מנכל"ית מכון וינגייט, נציגים ממחלקה לפיסיולוגיה וממחלקת כושר קרבי בצה"ל, נציגת הציבור ואני. אל הוועדה הוזמנו מומחים רבים: פיסיולוגים, אנשי מטאורולוגיה, אנשי רפואה דחופה וקצינים בכירים ממחלקת כושר קרבי בצה"ל.
במשך ששה שבועות נפגשה הוועדה פעם בשבוע, חברים בוועדה התבקשו להגיש הצעותיהם והשגותיהם בכתב ולהתכונן משבוע לשבוע, מפגישה לפגישה. למדנו רבות ממארגני מרוצים בארץ ובחו"ל, מנציגי צה"ל על התנהלות האימונים בעומסי חום שונים, מאנשי רפואה ומדע על הגשת עזרה דחופה, ומאנשי מטאורולוגיה ומפיסיולוגים על משטר רוחות ושינויי מזג אוויר ועל התנהגות הגוף והסביבה במצבים השונים. לדעתי, זו היתה הועדה הרצינית ביותר אי פעם בארץ, שהתכנסה ודנה בכובד ראש בבעיה ספורטיבית כל שהיא.
התוצאה היתה שבעים עמודי פרוטוקול והנחיות ברורות כיצד יש לנהוג בחום, כיצד לאבחן מכת חום ולהבדיל אותה מהתייבשות, כיצד יש לטפל במכת חום, מתי ובאיזה תנאים יש להפסיק מרוץ, בידי מי הסמכות להחליט על הפסקת מרוץ, נקבעו כללים לתאריכים של מרוצי המרתון בארץ: באילו חודשים ובאילו פסקי זמן לקיים אותם, כיצד יש להכין את שטחי המרוצים למרחקים השונים כולל מספר תחנות השתייה, בכל כמה קילומטרים, כיצד צריכות להיראות תחנות השתייה, מה כמות המים שיש לשריין בתחנות השתייה ובשטח הגמר, באילו מכלים לחלק את השתייה, ובאיזה אופן להגיש אותם לרצים, כיצד צריכה להיראות נקודת הטיפול ברצים בשטח הגמר, פריסת אנשי רפואה דחופה לאורך המסלול, מיקום וסוגי רכב פינוי, היבטים תזונתיים לפני, תוך כדי ואחרי המרוץ, הנחיות לרצים לפני המרוצים והאחריות לפרסומן, הנחיות לרצים כיצד להתכונן למרוצים במרחקים השונים ותכניות אימונים בסיסיות למרחקים השונים שפורסמו במסמך. אני גאה שהייתי חלק מתהליך רציני כזה ושהצלחתי לתרום מהידע שלי להצלת חיי אדם.
אל תרוצו אם אתם חולים או אם יש לכם חום
נכון לעכשיו, אחרי המקרה הנ"ל, ידוע על מקרה נוסף של מכת חום – אצל חייל בנח"ל שהתמוטט באימון שהתקיים בשעת בוקר מאוחרת, ולמזלו היה שם יישום מהיר של הנחיות חדשות של הצבא לקרר את החייל בעזרת הרבה מים, מה שהציל את חייו. הוא השתחרר מבית החולים אחרי מספר ימים בריא ושלם.
גם בחצי מרתון המכביה, היה מקרה של מכת חום שנגמר ללא סיבוכים רפואיים.
מה צריכים הרצים והמאמנים ללמוד מכך?
1. לקרוא את כל ההנחיות של מארגני המרוצים עד המילה האחרונה.
2. לא לרוץ כשחולים או כשיש חום.
3. לא לרוץ אחרי מחלה שהיו בה שלשלולים, הקאות, ו/או התייבשויות.
4. צריך שיהיה מעבר מדורג ומבוקר על-ידי מאמן מריצה למרחק מסוים לריצה למרחק ארוך יותר. הרץ שנפטר במרוץ תל-אביב התאמן, ללא השגחת מאמן, למרחק 10 ק"מ וברגע האחרון שינה את הרשמתו לחצי מרתון מבלי שהתאמן למרחק הזה ורץ ללא הכנה מראש
5. רוב בעיות הריצה בחום מתרחשות בחודשים מארס-אפריל-מאי, אחרי עונת החורף הקרירה כשהגוף עדיין לא הסתגל לריצה בחום. בחודשים הללו יש לנהוג במשנה זהירות. נכון עשו מארגני מרתון תל-אביב כשביטלו את הריצה למרחק זה באותו יום והקדימו את שעת הזינוק של שאר המקצים למרחקים הקצרים יותר. כמו-כן, כחלק ממסקנות הוועדה הוקדם מרוץ תל-אביב לסוף חודש פברואר.
6. ברוב אתרי האינטרנט העוסקים בחיזוי מזג אוויר יש חיזוי ברמות שעתיות, ורמת הדיוק בהן רבה. יש להתייחס לתחזית בהן ברצינות.
7. אני ממליץ לרצים למדוד חום מדי פעם: למדוד חום בבוקר שלפני הריצה ולמדוד שוב מיד אחרי הריצה. במידה והבדל הטמפרטורות הוא מעל למעלה אחת – יש כאן פן תורשתי שיש להתייחס אליו. בדרך כלל, הבדל הטמפרטורות בין לפני ואחרי ריצה הוא של מעלה אחת.
8. חשוב ובטוח יותר להתאמן בפיקוח של מאמן ריצה מוסמך.
9. במרוץ NIKE האחרון, לפני כחודש, ניתן היה לראות כיצד יושמו מסקנות הועדה בצורה המיטבית, כאשר אלפי הרצים חולקו למקצים שונים שלא הוזנקו ביחד, אלא בהפרש של 15 דק' ממקצה למקצה, זאת כדי למנוע צפיפות ועלייה משמעותית בטמפרטורה הסביבתית בשטח הזינוק ולאורך המסלול, עקב אלפי גופים מיוזעים פולטי חום שרצו בו זמנית, מספר תחנות השתייה הוכפל, פריסת השולחנות בתחנות השתייה אפשר לכל הרצים להגיע בנוחות לבקבוקי השתייה, גודל הבקבוקים היה מתאים לצרכי הרצים ולנוחיותם, שטח הגמר הוגדל פי ארבעה מאשר בשנה שעברה ולא הורגשה צפיפות מוגזמת אחרי הריצה.
ואקנח במקרה שהיה:
לפני מספר שנים אימנתי גבר בן 55 לריצת מרתון. הוא התכונן למרתון תל-אביב שהתקיים באביב, ובעיצומו של חורף אחרי ריצה ארוכה בבוקר, הוא דיווח לי על כאב ראש מטריד והתכווצויות שנמשכו עד הערב. ביקשתי ממנו למדוד חום וחומו היה בערב cº39.5. זה מצב שעלול להיות מאד מסוכן. הנחיתי אותו מה לעשות, ובמרוץ המרתון עצמו ארבתי לו בנקודת הקילומטר ה-36, הוא להט מחום.
עצרתי אותו, לקחתי שני בקבוקים של 1.5 ליטר כל אחד, והרטבתי את כולו, מהראש עד לרגליים. הכרחתי אותו לחכות שתי דקות ורק אחרי שחשתי שחום גופו חזר לנורמלי, נתתי לו להמשיך את הריצה וליוויתי אותו עד הגמר.
מסקנה: ישנם סימנים מקדימים וצריך איש מקצוע שיזהה אותם ויידע מה לעשות.
יידעו כל העוסקים בספורט הריצה, שיישום מלא של המלצות הוועדה יגדיל בצורה משמעותית את בטיחות הריצה בסביבת המרוץ.
לקריאת מסמך הוועדה במלואו www.health.gov.il
אני ממליץ לכם לקרוא את מסקנות הוועדה והמלצותיה באתר משרד הבריאות, כדי להבין עד כמה מעניין ומרתק יכול נושא מעין זה להיות.
1.12.2013
יאיר קרניאחראי מקצועי תכנית הרזיה ב"דרך הכושר לחיים"
מאמן ריצה, תזונאי
BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
BSC בתזונה, M. Med במדעי הרפואה
