האצטדיון האולימפי בלונדון נבנה בסטרטפורד שבמזרח העיר, מקום שבעבר הלא רחוק לא עניין יותר מדי אנשים פרט לתושבי המקום שרובם שייכים למעמד היותר נמוך בבירה הבריטית. הם בטח לא האמינו שאחת מהשכונות שלהם תהפוך לאחד האצטדיונים שיקשטו את ספרי ההיסטוריה של הספורט. אולי כמו אותו ילד סומלי בשם מוחמד מוכתאר פראח, שהעביר את שנותיו הראשונות בסוג של בריחה ממקום למקום, ולא היה יכול לדמיין תסריט הזוי שבו הוא יהפוך לסר מו פארה – אחד מגיבורי הספורט בהיסטוריה של הממלכה הבריטית.

הבית של כל החגיגה הזאת. האצטדיון האולימפי בלונדון | צילום: David Hawgood

עוד כתבות בנושא 

מי ינסה לקלקל את שירת הברבור של בולט? 
האם לורה מיור היא היורשת של סבסטיאן קו? 
סיכום אליפות העולם בשחייה

מאז המשחקים האולימפיים בלונדון עברו 5 שנים, האצטדיון האולימפי הפך למגרשה הביתי של קבוצת הכדורגל ווסטהאם ויש בו קצת פחות מושבים מאותו שבוע היסטורי שבו כיכבו בין השאר פראח ויוסאין בולט. אולי מישהו שם לא חשב על האפשרות ששניהם יחזרו לאצטדיון שאותו הם הרעידו לפני חמש שנים, ושזו תהיה הופעת הפרידה שלהם. וזו רק נגיעה מ-10 ימים קסומים וגדושים באתלטיקה, החל מיום שישי ה-4 באוגוסט. קשה לבחור את האירועים המרכזיים באליפות כל כך מגוונת, אבל ניסינו לבחור באמת את הדובדבן שבקצפת, את האירועים שבהם אתם פשוט חייבים לדחות כל עיסוק אחר שברוב המקרים יהיה שינה. אז כך תתכננו את הלו"ז שלכם ל-10 הימים הבאים. שימו לב, סדר האירועים הוא לא כרונולוגי. שעות האירועים שכתבנו הם לפי שעון ישראל.

יום שבת, 12/8, 23:50 – גמר 4X100 גברים 

נתחיל כמעט מהסוף, מהיום הלפני אחרון. רשמו את השעה המדויקת, כי בדיוק בדקה שהתאריך יתחלף ל-13/8 תהיו עדים לרגע היסטורי שיופיע בכל סרט אתלטיקה שתראו בעשרות השנים הקרובות. זו תהיה הריצה האחרונה בהחלט של יוסאין בולט. עכשיו ניקח כמה דקות אחורה, משהו כמו 20 דקות ואנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שהרביעיות של ג'מייקה וארצות הברית לא יפשלו במוקדמות. בולט בבעיה, איך שלא מסתכלים ומנתחים את זה – נראה שלראשונה אחרי כמה שנים טובות הנבחרת האמריקאית נראית יותר טוב ערב אליפות העולם.

מאז ברלין 2009 הרביעייה הג'מייקנית עם בולט מנצחת בכל אליפות עולם, ובנוסף שלוש פעמים במשחקים האולימפיים (הזכייה ב-2008 נלקחה בגלל פסילתו של נסטה קרטר שהשתמש בחומרים אסורים). מצד שני, צריך לזכור שמדובר בנבחרת, ועם כל הכבוד לבולט, בכל התחרויות האלו תמיד היו שם רצי שליחים מצוינים שאפשר לסמוך עליהם. אסאפה פאוול וניקל אשמייד היו אתו בריו 2016 ובאליפות העולם הקודמת – הם לא יהיו שם הפעם. מייקל פרייטר ונסטה קרטר (המואשם) היו לצדו לפני כן. הפעם, רץ השליחים המצוין והמנוסה היחידי שיהיה לצדו הוא יוהאן בלייק. שני הרצים הנוספים בגמר, אם וכאשר, יבחרו מבין ארבעה. סביר להניח שאחד מהם יהיה ג'וליאן פורטה, בעל שיא אישי של 9.99 שנ' שבמקור היה בכלל קופץ לרוחק, אבל יש לו תואר שליחים מכובד כשזכה עם ג'מייקה באליפות העולם הראשונה לשליחים. השני הוא סנוג' ג'יי גיבנס, בעל שיא אישי של 9.96 שנ'. אגב, אף אחד מהרביעייה שהוזכרה כאן לא היה בנבחרת הג'מייקנית באליפות העולם לשליחים ב-2017, כך שלא צריך להתרגש מכך ששם, לראשונה, הג'מייקנים נפסלו במוקדמות.

לבד זה לא יספיק. יוסאין בולט בריו 2016 | צילום: Fernando Frazão

כן צריך להתרגש מהרביעייה האמריקאית, שניצחה באותה תחרות בבהאמאס יחד עם שניים מהתותחים הכבדים שלה, ג'סטין גטלין ומייק רוג'רס. רוג'רס מגיע ללונדון אך ורק כחבר נבחרת השליחים, אבל הוא אחד המנוסים מבין ששת הרצים הרשומים, שביניהם הכישרונות הצעירים כריסטיאן קולמן (מחזיק בתוצאת השנה בעולם, 9.82 שנ') וכריסטופר בלצ'ר (9.93 שנ' השנה). קולמן, אולי הספרינטר האמריקאי הגדול הבא, ויתר על השתתפותו ב-200 בלונדון כדי להתרכז ב-100 ובשליחים, ובחודש האחרון הוא התאמן עם חבריו לנבחרת האמריקאית באירופה. זה עוד משהו שיכול להעיד על הרצון האדיר של האמריקאים להחזיר לעצמם את התואר שפעם היה כל כך מזוהה אתם, עוד לפני פרישתו של בולט.

ובאשר לבולט, זה הרקע לריצת הפרישה מהאתלטיקה של הגדול מכולם. לא תראו?

יום שישי, 4/8, 23:20 –  10,000 גברים 

לפני 6 שנים מו פראח פתח את אליפות העולם בדגו שבדרום קוריאה עם מדליית כסף בריצת ה-10,000 שהכניסה אותו חזק לתודעה בעולם האתלטיקה. כמה ימים לאחר מכן הוא הפך לאלוף העולם ב-5,000 ומאז הוא לא הפסיד בשתי הריצות האלה, גם באליפות העולם וגם במשחקים האולימפיים. במילים אחרות – 9 תארים ו-4 דאבלים בריצות הארוכות. לפני שהוא עובר להתמקד בריצות הכביש, הוא ירצה להשיג דאבל נוסף ועוד באצטדיון שאותו הוא הרעיד לפני חמש שנים.

זה קרה ב-11 באוגוסט 2017. הקהל והעובדים באזור האצטדיון האולימפי בסטרטפורד כבר התרגלו לעומס על דרכי היציאה מהמתחם מדי יום בסביבות השעה 22:30. אבל לא באותו יום, כי עם כל הכבוד ליוסאין בולט ולכל הכוכבים האחרים שזהרו בלונדון באותו קיץ, שום דבר לא ישתווה לאנרגיות של הקהל הבריטי שצפה בגיבור המקומי משלים דאבל. ב-22:30 התחרות הסתיימה, אבל אף אחד לא הסכים לצאת מהאצטדיון, כולם נשארו להריע לפראח במשך קרוב לשעה. האם זה מה שיקרה גם הפעם?

חוזר לאצטדיון שרעד בגללו לפני 5 שנים. מו פראח | צילום: Tab59

כדי להגיע למצב הזה, פראח יצטרך קודם כל להשיג ניצחון בריצה הראשונה שלו והארוכה יותר ביום הפותח של האליפות. אז מי ינסה לסכן אותו הפעם? בסטטיסטיקה השנתית מובילים בתוצאות השנה שני אתיופים צעירים, אבאדי האדיס וג'מאל ימר – אבל צריך לזכור שתוצאות שנה בריצת המסלול הארוכה ביותר הן פחות רלוונטיות לפני אליפות עולם. נראה ששני המתחרים הוותיקים והמנוסים שפראח צריך לחשוש מהם הם קנייתים – ג'פרי קמוורור ופול טאנוי. שניהם ראו את הגב של פראח בשתי תחרויות גדולות: טאנוי נעקף על ידי ה"מובוט" בריו 2016 בריצה בלתי נשכחת, זו שבה פראח נפל וקם, זו שבה טאנוי חשב שהמומנטום שלו 200 מטרים לסיום אבל ראה את הבריטי חולף על פניו כשנותרו 80 מטרים. אם זה לא מספיק, טאנוי עמד על הפודיום של רצי ה-10,000 בשתי אליפויות העולם האחרונות, אבל זכה במדליות הארד.

קומוורור רדף אחריו יחד עם טאנוי בגמר אליפות העולם ב-2015 בבייג'ינג, אבל הושפל גם הוא במטרים האחרונים כשהמצלמה מראה בבירור כמה הקצב של פראח מטורף ובלתי הגיוני לעומתו. ואיזה רץ מוכשר ויציב הוא ג'פרי קומוורור – אלוף העולם במרוצי שדה פעמיים, אלוף העולם בחצי מרתון, שורד את המבחנים הקנייתים הכי קשים. יש לו את מה שצריך כדי לנסות ולנצח את פראח. האם הוא יצליח?

יום שני, 7/8, 23:50 – גמר 1,500 נשים

ריצת 1,500 היא תענוג קלאסי לצופי אתלטיקה. היא לא ארוכה מדי לצפייה רצופה, יש בה הכל וזה אומר: סבולת, מהירות, טקטיקה (במיוחד באליפויות גדולות), מהפכים, וגם יש שיגידו שזו ריצת המסלול הקשה ביותר בגלל השילוב המופלא בין היכולות האירוביות לאנאירוביות של הרצים. עושה רושם שבשנים האחרונות המרחק הזה קצת קופח אצל הנשים, ונראה שהפעם נכתב מין תסריט כזה מלמעלה, כאילו שמישהו החליט להפוך את המרחק הזה לנשים לאחר הדברים הכי מעניינים שיש היום באתלטיקה העולמית. 

מצד אחד זה יכול להתחיל ולהסתיים בשליטה של רצה אחת, אבל על הנייר יש לפחות 4 אם לא 5 מתמודדות חזקות על התואר. איפה רואים את זה במרחקים האחרים? ולכל זה מתווספת העובדה שאחת המועמדות היא הדבר הגדול הבא באתלטיקה הבריטית – לורה מיור. הרצה הסקוטית המופלאה הזאת עדיין לא הגיעה לתוצאות של חלק מהיריבות שלה ב-1,500, אבל היא בונה לעצמה שם של ספורטאית "מאני טיים". בדיוק כמו מו פראח שלא היה קרוב לשיא עולם במרחקים הארוכים, אבל פשוט ידע איך להופיע לריצות טקטיות בתחרויות גדולות.

בגיל 22 מיור סיימה חמישית בגמר של אליפות העולם הקודמת, שנה לאחר מכן שביעית בגמר האולימפי ובחורף האחרון כבר זכתה בדאבל בריצות 1,500 ו-3,000 באליפות אירופה באולם. אומרים שיש לה את המהירות של קלי הולמס והסבולת של פולה רדקליף, לכן היא התחרה באליפות העולם ב-1,500 וב-5,000 שזה משהו שלא רואים הרבה. עם שיא אישי של 3:55.22 מיור בהחלט יכולה להילחם על מדליה, ועם האווירה המטורפת באצטידיון, לכו תדעו? פשוט אי אפשר לדעת ולכן חייבים לצפות.

יש מהירות ממנה, אבל אולי היא תהיה טובה יותר? לורה מיור | צילום מסך

ועכשיו ליריבותיה של מיור, שאם לא היה לה את יתרון הביתיות היינו פותחים אתן. הראשונה והפייבוריטית היא סיפאן חסן שמייצגת את הולנד (אתיופית לשעבר) וקבעה את שלושת הזמנים המהירים ביותר השנה (פעמיים 3:56 ופעם 3:57 דק'). באליפות העולם הקודמת היא זכתה במדליית הארד, ובמשחקים האולימפיים סיימה חמישית. האלופה האולימפית היא הקנייתית פיית' קיפייגון שבאליפות העולם הקודמת זכתה בסגנות, והשנה רצה 3:57 בפריז (הפסידה שם לחסן). יחד אתם תהיה גם שיאנית העולם, גנזבה דיבאבה האתיופית (3:50.07 דק') שהיא גם אלופת העולם וסגנית האלופה האולימפית.

אז כדי לעשות סדר בדברים, שלוש הרצות המובילות בעולם בשנתיים האחרונות מקבלות כעת גם את לורה מיור וגם כוכבת אירופית חדשה נוספת – גרמניה בשם קונסטנצה קלוסטרהאלפן שבגיל 20 כבר ירדה מ-4 דקות השנה, ואם זה לא מספיק אז גם הרצה הטובה בעולם ל-800 מטר, קסטר סמניה הדרום אפריקאית, החליטה ללכת גם על המרחק הזה הפעם כדי להפוך את האווירה הזאת ליותר מעניינת. ג'ניפר סימפסון האמריקאית, שזכתה בארד אולימפי בריו במרחק הזה, תגיע גם היא כדי לוודא שכל שם גדול מהתקופה האחרונה יתחרה הפעם על התואר.