שינה בעיתוי ובהיקף מתאימים, ביצוע פעילות גופנית במינונים, סוג ועצימות מתאימים, תזונה נכונה, הימנעות משתיית אלכוהול, הימנעות מעישון ומתח נפשי ועוד, מהווים רק רשימה חלקית של המרכיבים את אורח החיים הבריא

מאת:דר' איתי זיו

לא פשוט בשנים האחרונות לשמור על הנ"ל מכיוון שקצב החיים המסחרר, רמת המיכון הגבוהה ועוד תורמים למצב בו רק מעטים מצליחים לשמור על מסגרת של אורח חיים בריא. הדבר חשוב במיוחד מכיוון שמסתבר שלכך השפעה רבה על תוחלת החיים ואיכותם. בשנים האחרונות תוחלת החיים עלתה באופן ממשי אך לא תמיד הדבר נמצא בהלימה לאיכותם. ניתן להבחין במבוגרים לא מעטים החיים עד גיל 80 ויותר אך באיכות חיים ירודה ונמוכה, תוך הזדקקות תמידית ורבה לתרופות מסוגים שונים, סובלים מכאבים עם או בלי מקור ידוע ואף אינם מצליחים ליהנות ולתפקד כהלכה בשנים האחרונות של החיים. חשוב לזכור שלעיתים מדובר בשנים רבות – 15, 20 ואף יותר בהן האדם לא נהנה מאיכות חיים טובה.

איכות חיים טובה בגיל המבוגר מתחילה למעשה עשרות שנים מוקדם יותר, בעת שמיישמים את המלצות ארגוני הבריאות השונים ומנסים לשמור ככל שניתן על מסגרת של אורח חיים בריא. הזנחה רבה של שנים אחדות או עשרות שנים הנה מתכון די בטוח להיווצרות בעיות בריאותיות מסוגים שונים בשנים המאוחרות יותר. מחלות שכיחות כמו: סוכרת, מחלות לב, אוסטיאופורוזיס, אוסתיאותריטיס ורבות אחרות אינן מחויבות המציאות וניתן בהחלט להפחית דרמטית את ההאירעות ללקות בהן בכל מעגלי החיים. מעניינת העובדה שלעיתים האנשים כלל לא מודעים למצב הגופני הרעוע בו הם נמצאים, לתפריט הלוקה בחסר (במקרים רבים) ולהשלכות הפיזיולוגיות כתוצאה מכך. לדוגמה – לפי נתונים שדווחו על ידי משרד הבריאות צריכת הסידן בקרב נשים וגברים בישראל הנה נמוכה משמעותית מההמלצות. אצל גברים הצריכה הנה כ- 540 מ"ג ליום ואילו אצל נשים כ- 500 מ"ג ליום כאשר ההמלצה הנה צריכת סידן בכמות של 1000-1200 מ"ג מדי יום (ההמלצה משתנה ותלויה בגיל, מצב גופני, היריון וכדומה). זו רק דוגמה אחת מתוך רבות המשפיעה על תפקוד גופני, פתולוגיות פוטנציאליות ועוד.
לפעילות הגופנית, למשל, השפעה רבה מאוד על תוחלת החיים ואיכותם. גם במקרה זה בחירה לא מושכלת של פעילות גופנית משפיעה רבות על פרמטרים שונים ולכן לא מספיק להתאמן מידי יום !!! אלא  לבצע את האימונים הנכונים ולהקפיד על הכללים על מנת שבאמת יחול השיפור המיוחל באיכות החיים בגילאים השונים בכלל ובגיל המבוגר – בפרט.

ממחקרים של השנים האחרונות עולה שלאורח החיים באמת יש משקל גדול במיוחד על תוחלת החיים ואיכותם. אחד מהם נערך על ידי המחלקה הפנימית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת צ'רלס בפראג, שבצ'כיה (3rd Department of Internal Medicine, 1st Faculty of Medicine, Charles University Prague, Czech Republic. ) ודווח על ידי החוקרים שתוחלת החיים נקבעת על ידי שילוב של נטייה גנטית (25%) והשפעות סביבתיות ( 75%).

במחקר אחר שנערך בבית הספר לחינוך גופני, מכללת זינמן לחינוך גופני וספורט מדעי, מכון וינגייט שבישראל (בית הספר לחינוך גופני, מכללת זינמן לחינוך גופני וספורט מדעי, מכון וינגייט, ישראל ( School of Physical Education, The Zinman College of Physical Education and Sport Sciences, Wingate Institute, Israel) נמצא קשר בין כושר גופני לבין תפקוד קוגניטיבי. נמצא שככל שהקבוצה הנבדקת השיגה ציונים טובים יותר באופן משמעותי במבחני כושר נראתה מגמה של שיפור בקוגניציה. מסקנת החוקרים הנה שתחזוקה של רמות גבוהות יותר של כושר הלב וכלי הדם עשויה לעזור בהגנה מפני הידרדרות קוגניטיבית גם בגיל מתקדם.

במחקר שנערך באוניברסיטה לחינוך גופני, ספורט ומדעים בבודפשט (Semmelweis Egyetem Testnevelés és Sporttudományi Kar) נמצא שאנשים עם כושר ויכולת אירובית גבוהים נהנים מתוחלת חיים רבה יותר בהשוואה לאנשים לא פעילים. חיים ארוכים וטובים יותר עשויים לנבוע מכמה גורמים גנטיים, כמו גם יכולות פיזיות גבוהות שנרכשו במהלך השנים המוקדמות יותר. עם זאת, ישנם מחקרים המוכיחים את תפקידה המכריע של הפעילות הגופנית בכל מעגלי החיים. גם בגילאים מבוגרים מאוד.
לסיכום: לפעילות הגופנית יתרונות רבים והשפעה על איכות חיים גבוהה, עצמאות ואריכות ימים.