ב-2020 מרתון לונדון היה אחד האירועים הגדולים הראשונים שנדחו בגלל מגיפת הקורונה ובסופו של דבר הוא התקיים באוקטובר בפורמט שונה לחלוטין שבו השתתפו רק עשרות רצים מקצוענים שביצעו הקפות בפארק סנט ג'יימס ובסיום גם יצאה מהאירוע הזה כותרת גדולה כשאליוד קיפצ'וגה הוכיח שהוא אנושי וסיים רק במקום השמיני.

החגיגה חוזרת. מרתון לונדון | צילום: Still ePsiLoN

למעשה, כשקרוב ל-50 אלף רצים ישמעו את יריית הזינוק ביום ראשון ה-3 באוקטובר זה יקרה 889 ימים מאז הגרסה הקודמת האמיתית של מרתון לונדון, זו שבה עשרות אלפי רצים נהנים ממסלול שטוח ויפהפה על גדות התמזה ויותר מחצי מליון אנשים מעודדים אותם ברחובות. ולמרות שהקורונה עדיין כאן, מארגני המרתונים הגדולים שמתקיימים בסתיו החליטו לחיות אתה ולקיים את האירועים בין אם זה לונדון, ברלין, ניו יורק, שיקגו וגם בוסטון.

למרות ששיאן העולם אליוד קיפצ'וגה החליט לנוח אחרי מדליית הזהב האולימפית שלו במשחקי טוקיו ולמרות שגם מרתונים אחרים משכו אליהם רצים טובים (כמו קנניסה בקלה בברלין) עדיין מארגני מרתון לונדון הצליחו להביא אליהם את כמות המתחרים הגדולה והמרשימה ביותר מהטופ העולמי.

 נשים 

נתחיל בזה שלונה צ'מטאי-סלפטר שמחזיקה בשיא אישי של 2:17:45 שע' ומנצחת מרתון טוקיו 2020 תתחרה על המסלול בלונדון. זו תהיה למעשה התחרות הראשונה שלה לאחר המרתון האולימפי בטוקיו, שם עצרה במהלכו בשל התכווצויות בבטן בקילומטר ה-38 כשהיתה בין ארבעת המובילות וסיימה לבסוף במקום ה-66.

שיאנית העולם הקנייתית, בריגיד קוסגיי, קבעה את שיאה העולמי כשניצחה במרתון שיקגו ב-2019 בזמן מדהים של 2:14:04 שע', ומה שהופך את התוצאה הזאת לכל כך איכותית היא התוצאה השנייה בטיבה של קוסגיי – 2:18:20 שע' כשניצחה במרתון לונדון ב-2019. בשנה שעברה היא חזרה לבירה הבריטית כדי לנצח באותו מרתון בגרסה אחרת וגם אז הצליחה לרדת משעתיים ו-19 דקות במסלול שהורכב מהקפות של פחות משלושה קילומטרים.

זה אומר שעם שני ניצחונות בלונדון וגם שני ניצחונות בשיקגו, שיאנית העולם תגיע לכל מרתון גדול בעולם כמועמדת הראשית לניצחון. אמנם במרתון האולימפי שהתקיים בסאפורו היא סיימה שנייה, אבל גם מי שניצחה אותה שם, פרס ג'פצ'ירצ'יר, לא תהיה שם כי היא תתחרה במרתון ניו יורק כמו גם אלופת העולם רות צ'פנגטיץ' שתתחרה בשיקגו.

נראתה מצוין בהכנה בחצי מרתון ברלין באוגוסט. ג'וסילין ג'פקוסגיי במרדף אחרי רץ | צילום: Luzifiga

המתחרות העיקריות של קוסגיי על התואר יגיעו מאתיופיה ובראשן תעמוד רוזה דרג'ה, בעלת שיא אישי של 2:18:30 שע' שקבעה כשניצחה במרתון ולנסיה 2019 וזה הפך אותה לרצה ה-13 בכל הזמנים. ב-2019 היא סיימה שלישית במרתון לונדון בו ניצחה קוסגיי ועד היום חמשת הניצחונות של דרג'ה במרתונים לא כללו מרוצים מסבב המייג'ורס. ובכל זאת, מדובר ברצה יציבה מאוד ברמות הגבוהות שגם סיימה רביעית במרתון האולימפי של משחקי טוקיו.

עוד אתיופית שיכולה לסכן את קוסגיי היא בירהנה דיבאבה, בעלת שיא אישי של 2:18:35 שע' אותו קבעה כשסיימה שנייה אחרי לונה צ'מטאי-סלפטר במרתון טוקיו 2020. מדובר ברצה שניצחה בעבר פעמיים במרתון של טוקיו, אבל במרתון האולימפי שהתקיים באוגוסט בסאפורו היא פרשה באמצע הדרך ואולי זה גם מה שיעזור לה להגיע ללונדון רעננה יותר. דיבאסבה היא אחת הרצות הותיקות והמנוסות בשדה המתחרות הזה, וזה משהו שבהחלט יוכל לעזור לה.

הרצה הקנייתית השנייה בטיבה אחרי קוסגיי בלונדון תהיה ג'וסלין ג'פקוסגיי, לשעבר שיאנית העולם בחצי מרתון ועדיין שיאנית העולם בריצת כביש ל-10 קילומטרים לנשים. אם נתעלם רגע מכל המספרים של מתחת ל-2:20 שע' אצל נשים, ההישג של ג'פקוסגיי במרתון ניו יורק ב-2019 אותו ניצחה בזמן של 2:22:38 שע' הוא אחד המרשימים בריצות הכביש לנשים בגלל תוואי המסלול של מרתון ניו יורק. ג'פקוסגיי קבעה שם את התוצאה השנייה בטיבה אי פעם לנשים, וזה אגה היה המרתון הראשון אותו היא סיימה, אחרי שבהופעת הבכורה שלה במרתון בלונדון 2019 היא פרשה. מאז היא השתתפה במרתון נוסף אחד בלבד ב-2020 בולנסיה שם קבעה את שיאה האישי, 2:18:40 שע'. באוגוסט האחרון ג'פקוסגיי ניצחה בחצי מרתון ברלין ששימש עבורה כמרוץ ההכנה לקראת לונדון.

אל הרשימה הזו יתווספו גם ולארי ג'מאלי הקנייתית שהיא שיאנית המסלול של מרתון פרנקפורט (2:19:10 שע') ודיגיטו אזימראו האתיופית שהיא שיאנית המסלול של מרתון אמסטרדם (2:19:26 שע'). בסך הכל נראה בלונדון 8 נשים שירדו משעתיים ו-20 דקות. צריך לקוות לתנאים ממש טובים ולפתיחה מהירה כדי שמישהי מהן תסכן את שיא המסלול של מארי קייטאני שנקבע ב-2017, 2:17:01 שע'.

 גברים 

שיאן העולם אליוד קיפצ'וגה ניצח במרתון לונדון 4 פעמים אבל ב-2020 החמיץ את ההזדמנות לעשות את זה בפעם החמישית וסיים באופן מפתיע רק במקום השמיני. הפעם הוא לא יהיה שם וגם לא קנניסה בקלה, הרץ מספר 2 בכל הזמנים, שרץ וסיים שלישי במרתון ברלין. גם בלעדיהם יהיה שמח, צמוד ואולי אפילו היסטורי.

נתחיל עם הרצים מספר 3 ו-4 בכל הזמנים, שניהם מאתיופיה. בירהנו לגסה שהוא חבר בקבוצת הריצה של אליוד קיפצ'וגה NN RUNNING TEAM מחזיק בשיא אישי של 2:02:48 שע' שאותו קבע כשסיים שני אחרי קנניסה בקלה במרתון ברלין 2019. בדצמבר 2020 הוא היה קרוב לרדת פעם נוספת משעתיים ו-3 דקות כשסיים שלישי במרתון היסטורי בולנסיה עם 2:03:16 שע' (נגיע גם למנצח באותו המרתון). לגסה הוא גם הרץ השלישי בכל הזמנים וגם אחד שיודע לנצח מרוצים גדולים. יש לו שני ניצחונות במרתון טוקיו, אבל לעומת זאת את שתי התוצאות הטובות ביותר שלו הוא השיג במרתונים בהם לא ניצח וצריך לזכור שזו תהיה הופעת הבכורה שלו בלונדון.

אולי זה מה שהופך את מוסינט גרמאו למועמד אפילו יותר טוב לניצחון. גרמאו הוא הרץ הרביעי בכל הזמנים עם שיא אישי של 2:02:55 שע' אותו קבע במרתון לונדון 2019 כשהגיע שני אחרי קיפצ'וגה. גם במקרה הזה מדובר ברץ עם רזומה מרשים מאוד שכולל ניצחון במרתון דובאי ב-2018, מקום שני במרתון שיקגו ומדליית כסף באליפות העולם ב-2019. אגב, מי שסיים אחרי גרמאו באותו מרתון ב-2019 בלונדון (ושלישי סך הכל) היה מולה וסיהון, בעל שיא אישי של 2:03:16 שע', שגם הוא יחזור ללונדון כדי לנסות ולשפר מיקום. וסיהון הוא הרץ המהיר בהיסטוריה של המרתונים מבין הרצים שסיימו במקום השלישי – גם זה משהו מיוחד.

בהשנה שעברה הוא הפתיע את כולם. שורה קיטאטה | צילום: Paul Hudson

הרץ הקנייתי הבכיר בלונדון יהיה שם מפתיע מאוד שפרץ לתודעה בריצות הכביש דווקא בתקופת הקורונה. טיטוס איקרו הדהים במרתון מילאנו שהתקיים במאי 2021 עם ניצחון בזמן של 2:02:57 שע'. זה הפך לאחד מששת הרצים היחידים בהיסטוריה שירדו משעתיים ו-3 דקות וליחיד מביניהם שלא עשה את זה במסלולים של ברלין או לונדון. וחוץ מזה מדובר בווינר לא קטן שעד היום ניצח ב-6 מבין 8 המרתונים בהם השתתף (אף אחד מהם לא מסבב המייג'ורס). אגב התוצאה הטובה ביותר שלו עד לאותו הישג מדהים בלונדון היתה 2:04:46 שע'. קנייתי נוסף שקרוב לודאי שנראה בדבוקה המובילה הוא אוונס צ'בט, שניצח באחד המרתונים המהירים בהיסטוריה, ולנסיה 2020, בזמן של 2:03:00 שע'. מדובר ברץ ותיק ומנוסה שעמד על הפודיום כבר במרתון ברלין 2016 אבל נראה שבגיל 33 הוא בשיאו.

בחזרה לנציגים מאתיופיה, סיסאי למה שפחות או יותר התחיל את קריירת המרתונים הבינלאומית שלו בטבריה (סיים חמישי ב-2013) השתפר מאז ובמרתון לונדון האחרון בפארק סנט ג'יימס הוא סיים במקום השלישי אחרי שורה קיטאטה האתיופי ו-וינסנט קיפצ'ומבה הקנייתי. שיאו האישי של למה הוא 2:03:36 שע' שקבע כשסיים שלישי במרתון ברלין 2019. ומה לגבי קיטאטה וקיפצ'ומבה? גם הם כמובן חוזרים ללונדון. קיטאטה שניצח בשנה שעברה עשה זאת בתוצאה שהיתה די מובנת בהתחשב במסלול ההקפות, 2:05:41 שע', אבל איטית משמעותית משיא המסלול של קיפצ'וגה (2:02:37 שע'). ועדיין, מה שהיה מרשים באותה הופעה של קיטאטה זה שהוא לא היה רחוק מהשיא האישי שלו (2:04:49 שע' שקבע כשסיים שני במרתון לונדון 2018 אחרי קיפצ'וגה). בשורה התחתונה, קיטאטה אולי לא המהיר ביותר כאן אבל הוא רץ שאוהב את כל המסלולים בלונדון ובהחלט יכול לדבר חזק, או לרוץ יותר חזק אפילו.

חוזרים לשגרה | צילום: shutterstock

ונזכיר כמובן גם את וינסנט קיפצ'ומבה הקנייתי שסיים שני בשנה שעברה בלונדון, בסיום צמוד מאוד שבו ההפרש בין המנצח קיטאטה לשלישי למה היה 4 שניות בלבד. עוד רץ שחשוב להוסיף שגם משלים שמיניית רצים בעלי שיא אישי מהיר יותר משעתיים ו-5 דקות הוא קינדה אטנאו האתיופי, שהוא גם חבר במועדון 21 הרצים שירדו משעתיים ו-4 דקות. ומה שהופך את זה למרשים יותר, אטנאו השתתף רק בשני מרתונים רשמיים עד היום וכבר במרתון הבכורה שלו בולנסיה קבע 2:03:51 שע'.