המרוץ הסתיים עם ניצחון קולומביאני היסטורי ועם אחת השנים החלשות של רוכבים איטלקים. קבלו את סיכום המהדורה ה-96 של הגרנד טור האיטלקי

מאת:יאיר בן עמי

•  עמוד הג'ירו ד'איטליה בשוונג -כאן
• מסלול הג'ירו ד'איטליה 2014 – כאן

מנצח הג'ירו ד'איטליה 2014 הוא ניירו קוינטנה מקולומביה
אבל גם לאוסטרלים היה מה להגיד בטור הזה.

קולומביה – 4 ניצחונות של קולומביאנים + 11 ימים בחולצה הוורודה
ואוסטרליה – 4 ניצחונות של אוסטרלים + 10 ימים חולצה וורודה על אוסטרלים.

קולומביה
אולי הדבר הבולט ביותר בג'ירו ד'איטליה 2014 היה העומק האיכותי של הרוכבים מקולומביה.

נייר קוינטנה ניצח, ריגברטו אורן אורן היה סגנו, מלך ההרים היה ג'וליאן דויד ארודנדו.

סה"כ זינקו לג'ירו 2014 14 רוכבים מקולומביה, בכלל זה 9 רוכבי הנבחרת הלאומית.

רוכבים קולומביאנים אינם תופעה חדשה בדבוקה הבכירה ובעבר כבר היו לא מעט כוכבי על מקולומביה, אבל דומה כי המהדורה ה- 96 של הג'ירו היוותה עליית מדרגה משמעותית בהשפעה של הרוכבים מקולומביה על ההתרחשות והתוצאות.

אוסטרליה
הגזרה האוסטרלית היתה מורכבת יותר מהקולומביאנית. קבוצת אוריקא גרינאדג'
הבריקה בשבוע הראשון במה שהופך למסורת של הקבוצה, להיות הקבוצה הבולטת של
השבוע הראשון בגרנד טור, אבל לקו הסיום הגיעה הקבוצה עם שלושה (מתשעה
שזינקו) רוכבים בלבד.

האוסטרלים כבר לא נחשבים כתופעה חדשה. כבר כעשור שרוכבים אוסטרלים בולטים
בדבוקה הבכירה, עם שיא של קאדל אוונס (אליו נחזור בהמשך) כמנצח הטור דה
פראנס, אבל יפה לראות את הבינלאומיות שמביאה היבשת לדבוקה, אותה מדינה
שזכתה לכינויים: "גן העדן של הפועלים" ו"מעבדה לרפורמות סוציאליות".

המנצח הגדול – ניירו קוינטנה
יכולות הטיפוס של קוינטנה כבר היו מוכרות כבר כמה שנים. הוא ניצח בטור דה לאוונייר בשנת 2010 ושנה לאחר מכן היה מלך ההרים של הוואלטה קאטלוניה. בעונת 2011 הוא כבר רכב במדי קבוצת מוביסטאר בדרג הבכיר והתוצאות הגיעו כמעט מיד. הניצחונות של שנת 2011 במרוץ של מורסיה, בקטע של הקריטריון דה דופינה ובג'ירו דל'אמליה היו רמז לבאות.

בשנת 2013 היה נדמה כי איפה שיש הרים קוינטנה מנצח. זה החל עם קטע בוואלטה קאטלוניה (סיים רביעי), המשיך עם בטור של החבל הבאסקי בו ניצח בקטע ובדירוג הסופי, עבר לניצחון בקטע של הטור דה פראנס וסגנות לאחר שלא החל את המרוץ כמוביל הקבוצה ולסיום ניצחון בוואלטה בורגוס.

לקראת עונת 2014 היה ברור כי הוא חייב לקבל את המעמד הראוי ומכיוון שאלחנדרו ולוורדה הוא הכוכב הבלתי מעורער שמוביל את קבוצת מוביסטאר בטור דה פראנס הוא נשלח להביא ניצחון מהגרנד טור השני בחשיבותו.

נכון שהיה קטע לא ברור במורד של הסטלביו, אבל מי שטוען כי שם הוכרע הג'ירו 2014 פשוט מתעלם מיכולות הטיפוס המדהימות של קוינטנה. נכון להיום הוא ברמת המטפסים הגבוהה ביותר ולצערנו רק במקרה של צירוף מקרים לא מתוכנן נזכה לראותו בוחן אותה מול אלברטו קונטאדור וכריס פרום בטור דה פראנס 2014.

פאביו ארו הכוכב החדש
ערב הזינוק לג'ירו ד'איטליה 2014 היה מתחם קבוצת אסטנה מלא עיתונאים שרצו לשמוע מה בפיו של מוביל הקבוצה, מנצח הג'ירו 2011, מיקלה סקארפוני שסיים אשתקד במקום הרביעי והיה על פי רבים מועמד לניצחון בג'ירו הנוכחי.

מי שהיו באותו מעמד וזיהו את פאביו ארו סיפרו כי היה כה נטול פניות של העיתונאים עד כי שקע עמוק לטלפון האישי שלו. שבועיים לאחר מכן הוא מילא ששה עמודים בעיתון הספורט הגדול והחשוב ביותר – הגזטה דלו ספורט. עוד שבוע חלף והאיטלקי הצעיר זכה לתמונת שער באותו העיתון.

נכון, הגזטה דלו ספורט הוא נותן החסות וממייסדי הג'ירו ד'איטליה, אבל ספורטאי הזוכה לעמוד שער, לא כל שכן ששה עמודים, כנראה עשה משהו שמלהיב את האיטלקים.

לאיטלקים היה קשה בג'ירו הזה (פירוט בהמשך) ואין תקופה קשה כמחדדת את המבט והתקווה לעתיד טוב יותר. יש כבר המשווים את פאביו ארו למרקו פאנטני, כמובן בלי להזכיר את המוות (תרתי משמע) שהתקשורת בכלל וענף האופניים בכלל עשו לפיראט בעודו בחיים וטרם מות הטראגי והבלתי פתור עד היום.

פאביו ארו יחגוג רק ביולי את יום הולדתו ה- 24. הוא הוחתם בקבוצת אסטנה באוגוסט 2012 ובג'ירו 2013 היה בהרכב של קבוצת אסטנה שהוביל את וינצ'נזו ניבאלי לניצחון. ארו סיים את אותו הג'ירו במקום 42, אבל מי שזכר את הקטע ה- 20 אשתקד זכר גם את הילד שסיים במקום החמישי לאחר שהכתיב קצב לניבאלי בדרך לניצחון.

דבר בביצועיו של ארו העונה לא העיד על מה שהוא הביא לג'ירו, ההפך. הוא סיים במקום ה- 20 בקטלוניה, בג'ירו דל טרנטינו הוא  סיים למעלה מדקה אחרי המנצח (קאדל אוונס) ו- 50 שניות מהסגן (דומיניקו פוצ'וביבו). אפילו ההרכב של אסטנה לא העיד על מה שיקרה בהמשך.

רק לאחר כי סקראפוני לא בעמדה להתמודדות על ראש הדירוג הפך ארו למוביל הקבוצה והוא עשה זאת בכלל לא רע. ניצחון בקטע ה- 15, שני לקוינטנה במרוץ נגד השעון בעלייה (קטע 19) והנה נולד כוכב.

כמה קשה היה לאיטלקים בג'ירו 2014
• איטלקי אחד (מקום שלישי) על דוכן המנצחים.
• רק ששה ניצחונות בקטעים היו של איטלקים.

השנים השחונות של האיטלקים בג'ירו בעבר
בשנת 2001 ניצח גילברטו סימוני והוא היה איטלקי אחד מול שני ספרדים על דוכן המנצחים.
בשנת 1996 סיים אנריקו זינה במקום השני, ניצח רוסי (פאבל "ניצחתי בלי קבוצה" טונקוב) ושלישי היה הספרדי אברהם אולנו.
בשנת 1995 לא היה איטלקי על דוכן המנצחים, האיטלקי הראשון בדירוג היה במקום 4 – קלאדיו קאפוצ'י.
בשנת 1994 ניצח יבגני ברזין הרוסי, מרקו פאנטני היה שני ושלישי היה ספרדי – מיגל אינדוריאן.
בשנת 1993 ניצח מיגל אינדוריאן, שני היה פיוטר ארגומוב ושלישי קלאדיו קאפוצ'י האיטלקי.
בשנת 1951 ניצח פירנצ'ו מאני האיטלקי, אבל זו היתה הפעם הראשונה בה עמד רק איטלקי אחד על דוכן המנצחים.
בשנת 1959 ניצח צ'ארלי גואל ושני סיים ז'ק אנקטיל שלראשונה דחקו איטלקי עד למקום השלישי – דייגו רונצ'יני.
בשנת 1971 שוב נדחק איטלקי ראשון למקום השליש אחרי המנצח השוודי גוסטה פדרסון והרמן ואן ספרינגל שסיים שני.
בשנת 1972, לראשונה בהיסטוריה, לא עמד איטלקי על דוכן המנצחים. אדי מרקס רשם ניצחון שלישי מחמש בג'ירו וסגנו היה חוזה מנואל פונטה הספרדי. שלישי סיים פרנססקו גאלדוס הספרדי. איטלקי ראשון דורג ולדימיר פניצ'ה שסיים חמישי.
גם בשנים 1987, 1988 ו – 1989 לא עמד אפילו איטלקי אחד על דוכן המנצחים של הג'ירו ד'איטליה.

בג'ירו 2014 היו 6 ניצחונות של רוכבים איטלקים (כולל קטעים בודדים, דירוג מצטבר סופי וקטגוריות הנקודות של המאוצים וההרים).

ניצחונות של איטלקים בג'ירו ד'איטליה ב- 15 השנים האחרונות:
1999- 13 (כולל מנצח)
2000 – 15 (כולל מנצח ומלך ההרים)
2001 – 17 (כולל מנצח ונקודות מאוץ)
2002 – 10 (כולל מנצח ונקודות מאוץ)
2003 – 18 (כולל מנצח ונקודות מאוץ)
2004 – 18 (כולל מנצח ונקודות מאוצים*)
2005 – 13 (כולל מנצח ונקודות מאוצים)
2006 – 10 (כולל מנצח ומלך ההרים)
2007 – 15 (כולל מנצח, מלך ההרים, ונקודות מאוצים)
2008 – 15 (כולל הרים ונקודות מאוצים)
2009 – 9 (כולל מלך ההרים)
2010 – 8 (כולל מנצח)
2011 – 9 (כולל מנצח, הרים ונקודות מאוצים)
2012 – 7 (כולל מלך ההרים)
2013 – 9 (כולל מנצח והרים)
*בשנת 2004 תפרו המארגנים מסלול שיקל על אלסנדרו פטאקי להשיג כמה שיותר
ניצחונות במאוצים המוניים לקוי הסיום על מנת שישבור את שיא הניצחונות בקטעי
המרוץ (בשנה אחת) אותו החזיק עד אז אלפרדו בינדה. פטאקי ניצח בשמונה קטעים, אך לא שבר את השיא של בינדה (12 ניצחנות) ואפילו לא את של המדורגים במקום שני או שלישי בכל הזמנים. פטאקי ניצח בקטגוריית נקודות המאוץ של המרוץ באותה
שנה. עוד ארבע ניצחונות רשם דמיאנו קונאגו שניצח בג'ירו באותה השנה.

מזג אוויר
רבות דובר על תנאי מזג האוויר בג'ירו השנה. הטוענים כי היה זה ג'ירו עם גשם רב מהרגיל פשוט לוקים בזיכרונם, או שבמילא לא צפו במהדורות קודמות. שלג כבד היה גם בג'ירו אשתקד ונכון שאז בוטל קטע בגלל השלג, אבל גם היה קטע (20 הנראה בסרטון) עם שלג כבד שלא בוטל.

אין בכלל ספק כי היתה אי הבנה במורד הסטלביו, אבל היא היתה אנושית לגמרי ואם מישהו חושב כי היא זו שהכריעה את הג'ירו הוא חייב בצפייה נוספת בהתחלה ועד לסיום העלייה לקו הסיום.

כשאבק הג'ירו 2014 ישקע מה שיזכרו רבים לא יהיה הקטע ה- 4 בו הדבוקה נעה מנהלתית וכשהחל המרוץ נרשמו בו תאונות לרוב.

קטע הג'ירו שכנראה נחרט יותר מכל בזיכרון ההמוני היה זה בו ניצח אנדי המפסטן בדרך להיות האמריקאי הראשון שניצח במרוץ ונחשו מה – זה היה ביום שלג שהיום לא היה מוצא ולו רוכב אחד בחוץ.

הזמנים השתנו ולקחי הקטע ה- 11 בג'ירו 2007 כבר הופקו מזמן. היום הכבישים פחות חלקים, הרוכבים פחות קשוחים ובצדק רב בריאותם של הרוכבים וחיי האדם הוצבו מעל לכל תחרות ספורט.

מצד שני, אילו היה מובטל הקטע ה- 16, כפי שלא מעט מנהלי קבוצות ורוכבים חשבו שנכון היה לעשות, לא היינו זוכים לאותו מרוץ שכנראה יהיה הזיכרון החזק ביותר מהג'ירו ד'איטליה 2014.

כמה קשה היה הג'ירו לפי מספר המסיימים בעשור האחרון
2004 – 140
2005 – 153
2006 – 150
2007 – 141
2008 – 141
2009 – 169
2010 – 139
2011 – 159
2012 – 157
2013 – 168
2014 – 156
ממוצע המסיימים ב- 11 המהדורות האחרונות הוא 152.

הלוחמים – הייסזדל ואוונס
שני רוכבים ראויים למלוא הערכה על ספורטיביות בלתי נגמרת, אך כל אחד מזווית שונה לגמרי.

קאדל אוונס הגיע לג'ירו 2014 עם הרבה מאוד ציפיות. אוהדיו היו בטוחים כי הוא ינצח והשבוע הראשון נסך תקוות גדולות עוד יותר.

הבעיה הגדולה של אוונס היה יכולות ההתאוששות המוגבלות שלו בשנים האחרונות. הגיל, השחיקה וגם רמת ציפיות בלתי תואמת למציאות הורגות אותו לא פעם.

בשנת 2010 קרה לאוונס אותה הדבר כזה שקרה לו השנה בג'ירו. הוא החל בצורה מבטיחה, לבש את החולצה הוורודה לאחר הקטע השני, ניצח בקטע ה- 7 ונאבק מול אלכסנדר וינוקורוב על ראש הדירוג חצי מהמרוץ ועד לקטע ה- 11 בו ספג פיגור של יותר מעשר דקות. אוונס עוד התאושש וחזר עד למקום ה- 5 בסיום הג'ירו, יותר מכך הוא ניצח שנה לאחר מכן בטור דה פראנס, אבל זה כנראה נגמר.

דווקא משום שזה נגמר ראוי אוונס להערכה הגדולה ביותר. הוא לא פרש כשהיה בשיאו ונצח בטור בגיל 34. הוא המשיך וממשיך ולא מפסיק, כראוי לאלוף אמיתי.

ריידר היסזדל הגיע לג'ירו 2014 כאחד משני מובילי קבוצת גארמין – שארפ. כבר בקטע הראשון, נגד השעון קבוצתי, עם תאונה ששלחה את דן מרטין (המוביל לצידו של הייסזדל) לבית חולים וגרמה לקבוצה לשרוד אל קו הסיום בפיגור של כשלוש וחצי דקות מהקבוצה המנצחת.

הייסזדל ניצח בג'ירו בשנת 2012. לא כל אלוף לשעבר היה נשאר במרוץ לאחר תאונה כזו ובטח שעם פיגור כזה ביום הראשון, אפילו לא כל מועמד לראש דירוג. הייסזדל נשאר, נאבק וסיים במקום ה- 9 של הדירוג הסופי ועל זה הוא ראוי לכבוד המיוחד.

יאיר בן עמי
עורך לשעבר של אתר שוונג
בעל הטור מציאות נושכת