"נכנסנו אל העיר העתיקה. זה היה ממש קסום לראות את המקדשים היפים ואת המסגדים בכל מקום בו הסתכלתי. כאשר ישבתי והבטתי אל המסגד הכחול המדהים בעיר הבנתי, שעכשיו סיימתי את אירופה וכאן אני נכנס אל יבשת חדשה. יבשת אסיה" ג'ינג'י מתכונן לאסיה הגדולה

מאת:רועי ג'ינג'י סדן

תמיד דמיינתי לעצמי איך יהיה זה להיכנס עם האופניים אל עיר גדולה כמו איסטנבול. אני לא אוהב להיכנס אל ערים גדולות אבל הן חלק מהדרך. איסטנבול היא אחת מהערים המסוכנות ביותר בעולם לרכיבה באופניים ואפילו לנהיגה. 16 מיליון אנשים צריכים להיכנס ולצאת מהעיר בכל יום אז אתם יכולים לדמיין איך הייתה התנועה, בייחוד לאחר 3 שבועות של רכיבה בלי מנוחה מתאימה.

נכנסתי אל העיר יחד עם גדי ואדם כך שהייתי צריך לדאוג גם להם בג'ונגל של המכוניות והאוטובוסים, הרכבות והמשאיות. בתוך הג'ונגל הזה אתה מרגיש כל כך קטן אבל כאן, כמו בחוקי הטבע וגם בערים הגדולות, הגדולים והחזקים שורדים. הייתי צריך להשתמש בניסיון שלי בשביל להבין מה הדרך הפחות  מסוכנת להיכנס אל איסטנבול.

כבר 60 קילומטרים לפני מרכז העיר מתחילה ההמולה של המשאיות הגדולות וכבר כאן אין שוליים מספקים לצד הדרך. צריך להתרכז רק בכביש ולחשוב כל הזמן על 100 המטרים הקרובים ולא להביט לצדדים אל החנויות, המסעדות או הנשים היפות… צריך לראות ולחשוב רק על הדרך. שמחתי לנווט היטב בתוך הג'ונגל הזה ולאחר 60 קילומטרים של סיוט מתמשך מצאנו את שביל האופניים לאורך הים. נחנו קצת לצד השביל והבטנו בציפורים היפות. לא האמנו איך שסיימנו את קטע הרכיבה הקשה הזה. נכנסנו אל העיר העתיקה, זה היה ממש קסום לראות את המקדשים היפים ואת המסגדים בכל מקום בו הסתכלתי. כאשר ישבתי והבטתי אל המסגד הכחול המדהים בעיר הבנתי שעכשיו סיימתי את אירופה וכאן אני נכנס אל יבשת חדשה. אסיה.

אחרי כמעט 44,000  קילומטרים נכנסתי אל אסיה. זהו, סיימתי את יבשת אירופה! הרבה מחשבות עברו בראשי והרבה רגשות בליבי היו ברגע הזה.

באיסטנבול התארחתי אצל טל ויעל ועבדתי עם שגרירות ישראל בעיר. הצטרפתי אל ה"מסה הקריטית" של רוכבי האופניים בעיר וזה היה נחמד ואפילו קצת משוגע לרכוב בתוך העיר עם האנשים המדהימים הללו. שמחתי שהזמינו אותי אל חגיגות יום העצמאות של ישראל אבל לא היו לי את הבגדים הנכונים ללבוש לאירוע כזה. אתם יודעים שאני לא נושא עימי עניבה וגם לא חליפה בתיקים שלי אבל החברים שלי עזרו לי עם הבגדים ובפעם הראשונה בחיי לבשתי חליפה ועניבה… אני תמיד מופתע מחדש לאיפה ולמה המסע הזה מביא אותי לעשות אבל הרגשתי דווקא די טוב עם החליפה.

שמחתי לפגוש שוב ילדים באחד מבתי הספר בעיר ולדבר איתם על המסע שלי והם מאוד התעניינו לגבי איך הגעתי למסע ואליהם. בעזרתו של טל גם הוזמנתי לדבר ב- CNN Turkey וזה היה מאוד נחמד ומשעשע לראות את התוכנית אחר כך ולשמוע אותי בדיבוב לטורקית.

גדי היה צריך לטוס להולנד והיה לי קשה להיפרד ממנו. היו לנו זמנים טובים ועברנו דרך מדהימה יחד, קשה ומיוחדת בצורה טובה. הוא אמר לי שבשלושה שבועות שהיה יחד איתי הוא הרוויח סיפורים לנכדים שלו לכל החיים ואני אמרתי לו שכדאי שקודם כל יחשוב על הילדים שלו. זה מה שהיה בשבוע האחרון אבל בפוסט הבא אני מבטיח לספר לכם על אחד הימים הכי מיוחדים וחשובים שהיו לי עד כה בחיי. בפעם הראשונה בחייו, אבא שלי יצא מישראל לפגוש אותי. באיסטנבול!

תמשיכו לחלום חברים…
רועי ג'ינג'י סדן.
סיים את אירופה.

תרגם: ירון כרמי 
לבלוג של ג'ינג'י בשוונג
לבלוג של ג'ינג'י