עשרה ימים עברו מאז הודיע איגוד האתלטיקה על עזיבתו של אחד ממאמני נבחרת ישראל בריצות ארוכות גזאצ'ו יוסף. לפי ההודעה של האיגוד גזאצ'ו "ביקש לסיים את תפקידו בעקבות חילוקי דעות מקצועיים". מאז, שמר המאמן המעוטר על שתיקה, והערב (חמישי) נתן לפחות חלק מגרסתו להודעה המפתיעה, חמישה חודשים בלבד לפני המשחקים האולימפיים, בפוסט ארוך ומפורט בעמוד הפייסבוק שלו.
לכתבות נוספות בנושא:
5 חודשים לפני פריז: גזאצ'ו יוסף עוזב את אימון נבחרת ישראל
הישג מצוין: מדליית ארד לטדסה גטהון בחצי מרתון דן האג
המסע מתחיל עכשיו: שישה רצים ישראלים עלו בהגרלה לספרטתלון
"בכל פעם שאמרו לי לא, זה רק גרם לי לרצות עוד יותר להצליח", כתב יוסף: "כשעליתי ארצה כנער, ב-1991, נשלחתי לפנימייה כדי שאלמד 'מקצוע'. כששאלתי לגבי בגרות, אמרו לי שאני לא יכול. זה לא הרפה ממני, אז בהמשך הלכתי והשלמתי בגרויות. בזמן שלמדתי, המורה לאנגלית אמרה לי שאני לא מספיק טוב כדי לגשת ל-4 יחידות בגרות באנגלית. דווקא הדברים שאמרה לי דחפו אותי לעשות ההחלטה לטוס לארה"ב למשך 4 שנים ולהשלים שם לימודי תואר ראשון באוניברסיטת טקסס טק".
"כאשר חזרתי מ 4 שנים מפרישה מאתלטיקה ב-2008 בגיל 34 אמרו לי שאני סוס מת במובני אתלטיקה ושאני סתם מבזבז את הזמן שלי. בהמשך שברתי את כל שיאי ישראל מעל 1,500 מ' (1,500 מ', 3,000 מ', 5,000 מ' ו-10,000 מ') שהחזיקו מעל ל 26 שנים".
"פסט פורוורד, לפני 5 שנים כשאמרו לי שאני מאמן של רצים חובבנים ולא רצו להעסיק אותי כמאמן, זה דחף אותי עוד יותר להצליח. אימנתי במשך שנתיים בהתנדבות ותוך כדי כך 3 אתלטים שלי השיגו קריטריון אולימפי (איימרו עלמיה, מלקמו גימבר ואגז גואדה) במרתון סביליה 2020. מאז אני משקיע את כל כולי כדי להמשיך ולקדם כל אתלט שהיה תחתיי וכמובן את גשאו איילה וטדסה גטהון, האתלטים היחידים בישראל שאי פעם ירדו מ 28 דקות ב-10,000 מ'. טדסה מחזיק כיום בשיא ישראל ב-10,000 מ' – 27:32 דקות, וגשאו לפני מספר שבועות שבר את השיא הישראלי של עצמו במרתון סביליה, 2:04:53 שעות".
"גם כאשר התעוררו חילוקי דעות על רקע מקצועי, ביני לבין האיגוד, הסכמתי להמשיך ולו רק בגלל הטיימינג וכדי שלא לפגוע באתלטים אבל לא הייתה נכונות לכך מצד האיגוד".
"אז למה בעצם אני כותב את כל זה? אני בטוח שמי שמכיר אותי יודע שאני תמיד נחבא אל הכלים ולא אוהב לדבר על עצמי. אני כותב את זה כדי להסביר שאני לא נפרד מהאתלטיקה בישראל. למרות שהגעתי למסקנה שאם אמשיך בתפקיד אני חוטא לערכי המצוינות והמקצועיות שאני מאמין בהם, רוחי לא תישבר. לא משנה מה יעשו ויגידו, אני אמשיך לקדם את האתלטיקה הישראלית בדרך שלי, עם האמת המקצועית שלי ודרך הערכים שאני דוגל בהם".
"אני עוזב את עבודתי כמאמן נבחרת ישראל בריצות ארוכות בראש מורם כי אני יודע שאני עוזב את הנבחרת שלי במצב הכי טוב שהיה אי פעם בתולדות האתלטיקה הישראלית. אני מאחל לכל האתלטים היקרים שלי שהם כמו הילדים שלי, המון בהצלחה. תמיד אוהב אותם, אתמוך ואתפלל להצלחתם".