אתה רץ כבר כמה שנים, הספקת אפילו לעשות מרתון. בשנה האחרונה אשתך התחילה לרוץ. בהתחלה דווקא פרגנת, התחלתם לדבר על ריצה, על רצים, השוואתם תוצאות …פתאום היה נדמה לך שהיא מביטה עליך בהערצה (כמו פעם) ….עברו עוד כמה חודשים, היא הצטרפה לקבוצת ריצה (אינדיור ,שמעתם?) פתאום התחילה להביא תוצאות ,ביקשה שעון (קנית ,בטח קנית).
מאת:אורלי שדה
לאט לאט הרגשת שאתה "לוחץ " יותר באימונים שלך, כאילו היא נושפת בעורפך …בלשון המעטה לא השתגעת על זה! שמעת את עצמך אומר לה: "מה, שוב את יוצאת לרוץ?", "את לא חושבת שאת מגזימה….בסוף תפצעי" והיא קורנת כאילו גילתה את אמריקה ".
עד שיום אחד היא הציעה שתרוצו יחד ..אמרת:בכיף…ארוץ בקצב שלך …התברר לך פתאום שהיא רצה בקצב שלך! נכנס "שחקן" חדש לזוגיות שלכם וקוראים לו "תחרות"!
התחרות בזוגיות מפרה, תורמת לזוגיות? או אולי מחבלת בזוגיות? כיצד היא משפיעה על הדימוי ה"גברי" ואולי אפילו על הביטחון העצמי שלך? ומה התחרות עושה לך (לאישה)? מאתגרת, ממריצה אותך או שאת מוצאת עצמך מסתירה….מה התחרות עושה לזוגיות ,ליחסים? היא קירבה בנכם או שאולי הרחיקה? ברור שהתחרות שינתה את" שיווי המשקל" שהיה קיים עד אז. ברור שמשהו השתנה!
חשוב לדעת! תחרות ביחסים זוגיים היא מסוכנת! היא הורגת את הפרגון, את היכולת לשמוח עבור השני, את היכולת לאהוב. היא הופכת את בני הזוג ליריבים העסוקים אך ורק בלנצח!
השאלה הגדולה היא: האם זהו "ענן" שעומד בנכם או שהעזתם לדבר עליו? האם אתם נזהרים מלדבר על הנושא ?ככול שתחכו זמן רב יותר "האבנית תצטבר", הרגשות יצטברו ויצאו מכלל שליטה ברגעים הכי פחות מתאימים. זמנו את בן/ת הזוג לשיחה ותסבירו מה אתם מרגישים, בפתיחות ובכנות. נסו למצוא יחדיו את הדרך להיות שותפים לחוויה, למאבק, לתסכול, למאמץ ולרגעי השיא. השיתוף יעניק לכם מימד נוסף של כוח ועוצמה!
.
אורלי שדה – (s.m.w) מטפלת זוגית פרטנית ומשפחתית.
האתר של אורלי שדה – כאן
קישורים: פסיכולוגיית הספורט, ריצה
