בעידן שבו בכל פינה שאליה נזרוק אבן מתקיים אירוע ספורט עממי, הבחירה הפכה לקשה. מצד אחד ריבוי האירועים הוא מבורך ומסמל את המודעות ההולכת וגדלה לספורט ולאורח חיים בריא. מצד שני, לפעמים אנחנו נוטים לבחור במה שנוח לנו או קרוב לנו ועלולים להתעלם מאירועים היסטוריים שעיצבו את עולם האקטיב לייף סטייל שכל כך כיף להשתייך אליו.

והנה דוגמה מצוינת. עד לפני כמה שנים אף ספורטאי חובב או מקצוען שבחר בריצה כדרך חיים, לא היה מעלה על דעתו לפספס את הקפת התבור. אחרי הכל מדובר במרוץ השטח הראשון בתולדות המדינה, מרוץ על שמו של יצחק שדה שטבע את הסיסמה "ספורט לאלפים ולא לאלופים" ולאחר מותו ב-1952 נוסד המרוץ שמתקיים מאז ועד היום. המטרה היתה להקיף את הר התבור במסלול של 11 קילומטרים תוך כדי התמודדות עם תנאי שטח קשים.

דוד שמחוני, יובל וישניצר, ציון חצרוני, יהודה צדוק, יחזקאל חליפה, יאיר קרני, היילה סטאין, אסף בימרו וזבדיה וודג' הם רק חלק מהשמות שם האלופים לשעבר במרוץ הזה, שטבעו את חותמם בהיסטוריה של הריצה למרחקים ארוכים בארץ ונהגו לכבד את האירוע. לא מעט מהמשתתפים הקבועים במרוץ התבור הם רצים ותיקים מאוד כמו ניצול השואה חנוך שחר, שהתראיין לשוונג וסיפר על החלום שלו לרוץ על התבור עוד לפני שעלה ארצה מצ'כוסלובקיה ועל המשמעות ההיסטורית מבחינתו של המרוץ הזה.

מדי שנה מגיעים לאירוע הקפת התבור אלפי אנשים שרצים את המסלול הארוך, כמו גם את המסלולים הקצרים יותר המיועדים לכל הרמות והגילאים. במרוץ הקרוב שיתקיים ביום שישי ה-5 למאי, יהפוך האירוע בפעם השנייה ובמהדורה ה-65 שלו למרוץ התבור אחרי שלאורך השני הקיפו אותו.

אי אפשר להתעלם מכזה אירוע היסטורי. מרוץ התבור | צילומים: צלמי שוונג

מרוץ ותיק עם נשמה

אז נכון שההקפה של התבור הפכה למסורת, אבל ותיקי המרוץ יודעים היטב שעם השנים חלו שינויים רבים במסלול המקורי של הקפת התבור, כפי שמסביר מנהל מחלקת הספורט במועצה אזורית גליל תחתון, ארי מובסוביץ': "חלקים רבים של המסלול המקורי שהיו בעבר שבילי עפר הפכו לאספלט. אנחנו רצינו לחזור למתכונת של מרוץ שדה ולכן ביצענו את השינויים. המרוץ הזה כבר לא יהיה הקפה של התבור, אלא ריצה למרגלות התבור שהיא מאוד אתגרית".

במסלול המקורי זינקו מנחל השבעה שלמרגלות הכפר שיבלי וטיפסו לאורך כשלושה קילומטרים, ולאחר מכן ירדו בכביש תלול לכפר דבוריה ומשם דרך המטעים אל הכפר אום אל ראנם בדרך להקפה דרך כביש 65. אז במהדורה של 2017 הזינוק יהיה מאותו המקום, הטיפוס יהיה למרחק של כ-2.5 קילומטרים כולל הכפר שיבלי עם דרך מישורית בדרך, ולקראת הקילומטר השלישי יפנו הרצים לתוך יער בית קשת וירוצו בתוכו עד לאזור הקילומטר החמישי. הדרך הזאת מאופיינת בעליות וירידות בשבילי עפר בתוך היער. לאחר חמישה קילומטרים ירוצו המשתתפים לצד גבולות בית הספר החקלאי כדורי שבו למדו כמה דמויות שעיצבו את ההיסטוריה הישראלית כמו יצחק רבין ז"ל, ומשם יתחברו למסלול של חצי המרחק (5.5 קילומטרים).

זה אומר שבקילומטר השמיני יגיעו המשתתפים של המרוץ ל-11 קילומטרים לאזור נקודת הזינוק, ומשם הם יבצעו הקפה קטנה מסביב עד לצומת גנות, וזה אומר שכמו הקטע הפותח, גם הקטע האחרון של המרוץ נשאר כפי שהיה, עם עלייה מאתגרת בין הקילומטרים התשיעי והעשירי, וריצה בירידה אל קו הסיום.

בנוסף להכל, זו הזדמנות לתרגל מסלול מאתגר ומשפר יכולות | צלמי שוונג

איך רצים?

זה בוודאי לא המקום לקבוע שיאים אישיים, מה גם שלא מדובר במרוץ ל-10 קילומטרים אלא 11 במהדורה הנוכחית. חשוב לזכור שהמסלול הוא מאתגר וטומן בתוכו הפתעות. כשמזנקים למרוץ בעלייה זה לא קל, אבל במקרים רבים האדרנלין גורם לנו לתפקד בה מצוין. אז נכון שאחרי 2.5 קילומטרים של טיפוס (עם מישור באמצע) יש ירידה שתאפשר להוריד את הדופק, אבל המשך המסלול מאופיין בעוד כמה עליות והדבר האחרון שרצים רוצים הוא לאבד את האנרגיה בשלב מוקדם.

חשוב לבצע את הריצה הזאת בצורה שקולה ולשמור את הכוחות לירידה המפנקת לקראת קו הסיום. חשוב לא פחות להתרכז בסינגלים כדי להמנע מנפילות. מעבר לעובדה שמי שירוץ בתבור ירוץ על שבילים כל כך משמעותיים בהיסטוריה של הריצה בישראל, זו גם הזדמנות מצוינת לתרגל ריצה בתנאים פחות נוחים. כל מאמן יאמר לכם שתרגול מהסוג הזה יעזור לנו בהכנה לכל מטרה, כי מי שיש לו שאיפות גדולות בתחום ספורט הסיבולת, לא יכול להסתפק בריצה על מסלולים שטוחים ובמרוצים "נוחים". כאן באמת יש הזדמנות לרוץ למרחקים לא ארוכים מדי (אם לא 11 אז 5.5 קילומטרים או אפילו 2 ק"מ) ולהרוויח אימון נדיר וחוויה היסטורית בלתי נשכחת.

להרשמה למרוץ התבור  – לחצו כאן