המרתון הראשון הוא אחד הימים היותר משמעותיים בחיים. עם זה כמעט ואף אחד לא יכול להתווכח. אנחנו ממתינים לו בקוצר רוח במשך חודשים, כשנסיים אותו נהנה בדיעבד מכל רגע של סבל וכשנקלוט מה עשינו נהיה בהיי מטורף. אבל מה קורה מספר שעות אחרי או בעיקר ביום שאחרי? כאן כל העלילה המופלאה הזאת כבר מקבלת תפנית, מכיוון שרבים מאיתנו מתקשים מאוד להתמודד עם העובדה שהכל נגמר. ההרגשה הזאת באה לידי ביטוי ב"דאון" רציני, יש שיקראו לזה דיכאון שאחרי המרתון אבל המנוחים המקובלים בחו"ל הם ,"מרתון בלוז" או סינדרום שאחרי המרתון (פוסט מרתון סינדרום).
פתאום נוצר ואקום | צילום: thinkstock
ואם חושבים על זה לרגע, הרי שמאוד הגיוני להיתקל בתסמינים האלה. כשאנחנו מתאמנים לתחרות רצינית כמו מרתון או איש ברזל, אנחנו צריכים להיערך ליציאה מהשגרה ולכניסה למסגרת נוקשה ותובענית לאורך תקופה ארוכה של מספר חודשים. בתוך כל הזמן הזה אנחנו מכוונים למטרה גדולה מאוד, ולא מפסיקים לחשוב עליה. אם נשיג את המטרה שלנו בסופו של דבר נהיה לכמה רגעים על גג העולם, אלא שאז פתאום נגלה שכל המסע המופלא הזה נגמר. אם לא נשיג את המטרה שלנו, אז נתייחס לזה כאל חודשים של השקעה מטורפת שירדו לטמיון.
מסתבר שהתחושות הרעות שאחרי תחרויות גדולות תוקפות כמעט את כולם, אבל רוב האנשים לא תמיד רוצים לדבר על זה. דווקא ברשת אפשר למצוא לא מעט מאמרים בעניין הזה, ושם מדגישים את העניין שלא כדאי להתעלם מהתחושות האלה ושצריך לפעול בעניין. חוץ מזה, תמיד צריך לזכור שתחושות דכדוך מהסוג הזה, עלולות בסופו של דבר "לתרום" לתופעות יותר חמורות כמו דיכאון. זה בכלל לא קשור לתחרות עצמה, אבל אם מישהו נכנס למסגרת של אימונים למרתון או איש ברזל כשהוא במצב נפשי לא יציב, יתכן שהוא יתקשה עוד יותר להתמודד עם ירידת המתח הדרסטית.
איך יוצאים מזה?
אז אם אתם מרגישים את אותו הדכדוך, יש כמה דברים שתוכלו לעשות בדרך להפיק את האושר הבריא שאנחנו מקבלים מהספורט. טיפ שתמצאו כמעט בכל מקום הוא "לבחור מטרה חדשה:". אבל אתם צריכים להיות זהירים. זה לא אומר שאחרי המרתון הראשון שלכם אתם צריכים להתחיל להתאמן למרתון נוסף ולהסתכן בפציעה.
לדוגמה: אם אתם אחרי מרתון, אתם כבר יכולים לחשוב על מרוץ ל-10 קילומטרים או אפילו על חצי מרתון בעוד מספר שבועות. ספורטאים רבים ממליצים על שינוי אווירה מעדיפים להחליף ענף ספורט לכמה ימים ולשחות או לרכב על אופניים. אחרי שבוע וחצי-שבועיים לחזור לרוץ. מה שחשוב זה לשמור על פעילות גופנית, כי אם לא נעשה ספורט נסתכן בהשמנה וזה בכלל יכול לגרום להרגשה רעה.
בנוסף להצבת יעד חדש (או שלא כל כך מהר) והתנסות בענפי ספורט אחרים, יש כאלה שממליצים גם על חשיבה לטווח ארוך. כלומר, אם סיימתי עכשיו את מרתון ירושלים זה לא אומר שאני צריך להירשם כבר למרתון נוסף בסתיו כי זה אולי קרוב מדי. מצד שני, אני כבר יכול לקבוע לעצמי שבינואר 2016 אלך על מרתון טבריה, ובספטמבר יתחילו האימונים. עד אז נקדיש זמן לריצות כיפיות, לריצות לשיפור הטכניקה ואולי לפעילויות נוספות שיכולות לשפר אותנו כרצים כמו יוגה למשל.
ואם אנחנו מדברים על אותם ימים בעייתיים שבהם אין חשק לקום בבוקר יש כאלה שממליצים לכתוב על זה ולדבר על זה כמה שיותר, זו גם הסיבה אגב שלא מעט מרתוניסטים ואנשי ברזל אוהבים לכתוב סיכומים. חוץ מזה, פנקו את עצמכם בעיסוי טוב או בארוחה טובה כי הרווחתם את זה ביושר. ארגנו לעצמכם תכנית אימונים לתקופת האוף-סיזן, ותחזרו בכוחות מחודשים ובכושר שיישמר למטרה הבאה.
