נעים להכיר, אנחנו יאיר ואסתר קליינמן, בני 39, גרים בשלפים, יישוב קהילתי מעורב בעמק המעיינות. ספורטאים תחרותיים בתחום הטריאתלון ואיש ברזל, בעלים ומאמנים של "קליינמנס". בשעות הפנאי, אנחנו הורים לחמישה ילדים: נבו בן 16 חותר קיאקים בנבחרת ישראל, בדרך לאליפות העולם לנוער בקיץ; רוני בת 13 טריאתלטית מצטיינת, אלופת ישראל במירוצי שדה לבתי ספר; עידו בן 11 טריאתלט מצטיין, מקום חמישי באליפות ישראל; איתן בן 9 אלוף ישראל בטריאתלון; יונתן בן חצי שנה, יונק מצטיין, מזכיר לנו לנשום עמוק ולהירגע.
קליינמנס, המועדון שלנו, מתמחה באימוני סיבולת ריצה, שחייה רכיבה וטריאתלון בכל הגילאים. אנחנו גאים לומר שכשהגענו לגור בעמק לפני שמונה שנים, אנשים היו שואלים אותנו "מה זה טריאתלון". כיום, קבוצת הריצה שלנו היא קבוצת הריצה הגדולה באזור, וקבוצת הטריאתלון לילדים והנוער אומנם קטנה, אך מגדלת את הספורטאים החזקים והבולטים בארץ. במועדון שלנו קיימות קבוצות בכל הרמות ממתחילים ועד איש ברזל. אנחנו מאמנים גם באון ליין ויש לנו מתאמנים מכל רחבי הארץ ומחו"ל, תוכניות האימונים שלנו מגיעות למתאמנים לשעון שעל היד וחוזרות אלינו למעקב. הניסיון שלנו באימוני און ליין, ביחס אישי למתאמנים ובבניית קהילה, מאפשרים לנו גם לאמן קבוצות במקומות עבודה, חברות הייטק וארגונים.
אימוני ילדים בעמק | צילום: קליינמנס
המועדון שלנו הוא קודם כל קהילה של ערבות הדדית, סיוע ועזרה אחד לשני ברגעי משבר ושמחה. המתאמנים שלנו הם מיקרו קוסמוס של החברה הישראלית. הם מגיעים מכל חלקי האוכלוסייה מהקיבוצים, מושבים ומבית שאן ועפולה, דתיים וחילוניים, מכל גווני הקשת הפוליטית, צעירים ומבוגרים. אווירה חברית ומפרגנת, וקהילת מתאמנים שמהווה את הקרקע ליצירת חיבורים בין אוכלוסיות מגוונות כשהמחבר והמאחד הוא האהבה לספורט.
תרומה לקהילה חשובה ומשמעותית לנו, ויש לנו חיבור עמוק לעולם הצרכים המיוחדים. לאסתר יש אח עם מוגבלות שכלית התפתחותית, וליאיר יש אח על הספקטרום האוטיסיטי. קבוצת הריצה שלנו מאמצת את קבוצת רצים מהלב – קבוצת ריצה לאנשים עם מוגבלות, הרצים שלנו מלווים בהתנדבות את חברי הקבוצה באימונים שוטפים ובתחרויות ובונים להם תכנית אימון מותאמת לקראת תחרויות "ספיישל אולימפיקס".
בשנתיים האחרונות חווינו הרבה חולי ואבל במשפחה. אמא ואחות של יאיר נפטרו מסרטן, ובעקבות זאת גם אצלנו יש "גמאני רצה" – נשים מתמודדות ומחלימות מסרטן השד מתאמנות אצלינו ללא עלות.
אסתר קליינמן והתינוק יונתן | צילום: צלמי שוונג
האזור שבו אנו גרים הוא פריפריה, ומתאפיין במיעוט תשתיות ספורט, מה שמקשה מאוד על פיתוח דור העתיד בתחום ההישגי. יש לנו חזון להפוך את הפריפריה שלנו למעצמה ספורטיבית, ולאפשר גם למי שגר כאן להגיע לצמרת הספורטיבית ולהנגיש את הספורט ואורח החיים הבריא לכולם.
גם החיים אצלנו בבית משלבים את ההישגיות לצד חוויות משפחתיות, אנחנו תמיד בשאיפה למצוא את האיזון ביניהם. בישראמן האחרון החלטנו לצבור עוד חוויה משפחתית, וירדנו כולנו לאילת בקרוואן. השתתפנו במקצה השלשות באופן משפחתי: נבו בן ה-16 שחה, יאיר רכב ואסתר רצה. היה אירוע מדהים, בצד זה שהיה מאתגר וקשוח לשהות בקרוואן 7 נפשות בחוף הצפוני (עיריית אילת, לא הגיע הזמן להסדיר חניון ראוי לקרוואנים?!).
יאיר קליינמן בישראמן | צילום: צלמי שוונג
יונתן התינוק שלנו לא כ"כ אהב את הרעיון והחליט ששינה בלילה לא ממש בתוכנית, יאיר ונבו דווקא ממש בנו על שינה ועברו החוצה לאוהל. הם ישנו לא רע עד שהשכנים פתחו טרנסים לאור זיקוקים. זינקנו עם שחר טרוטי עיניים. האדרנלין העלה את רמות האנרגיה, נבו הכריש יצא שני מהמים, מה שגרם לכולנו להתלהב ולהבין שאין מצב שאנחנו לא על הפודיום. הרכיבה עברה בשלום, ולאחר הנקה זריזה ב-T2, אסתר יצאה לריצה. הירידה, השמש, הרוח וכל תענוגות הישראמן לא הקלו על החזרה להתחרות לראשונה אחרי לידה.
הילדים חיכו ועודדו ולבסוף נכנסנו כולנו, עם העגלה בשער הניצחון, במקום הראשון בקטגוריה המשפחתית. למחרת בגביע הים האדום נבו ורוני הילדים הגדולים שלנו התחרו במקצה ה1500 מ'. נבו הגיע חמישי כללי ורוני הגיעה שניה בנשים. חוויה משפחתית מטורפת נוספה למצבור החוויות שלנו. לקח לנו כמה ימים להתאושש, ואנחנו עם הפנים קדימה לטריאתלון הכנרת (TRI כנרת), הפעם במגרש הביתי שלנו. לקראת התחרות, נכתוב לכם כאן בשוונג בלוג זוגי, בו נספר לכם על ההכנות, האימונים, המסלול וכל מה שמעניין כאן, כדי שתוכלו להגיע לתחרות כמה שיותר מוכנים, ונלהבים לפחות כמונו מזה שהתחרות האהובה עלינו חוזרת ובגדול.
