בתאונת דרכים קשה שהתרחשה בראשון לציון היום (שבת), נהרג ד"ר דוד לויאל על ידי נהג שברח מזירת התאונה והסגיר את עצמו לאחר מספר שעות. לויאל בן ה-64 שרכב על אופניו בשדרות נים בעיר, נפגע פגיעה רב-מערכתית ופונה במצב אנוש לבית החולים אסף הרופא ושם נקבע מותו.
ד"ר לויאל שהיה רופא שיניים, הוא דמות מוכרת בעולם הסבולת הישראלית והוא סיים בחייו לא פחות מ-12 תחרויות "ישראמן", תחרות איש הברזל של ישראל וב-2020 כאשר התחרה סיים ראשון בקטגוריית גיל שלו. הוא שילב במשך מספר עשורים את הספורט בחייו והשתתף בלמעלה ממאה וחמישים תחרויות בארץ ובעולם, ובהן: מרתון ברלין, מרתון טבריה, אולטרה מרתונים ועשרות טריאתלונים. כל מי שהכיר אותו מספר על איש צנוע ועניו שכל רצונו היה לחזור הביתה בשלום לאחר שסיים אימון או תחרות כלשהי.
גיל טראוגוט שהיה חבר ושותף של לויאל למרוצים ותחרויות מספר לשוונג כי הוא היה האיש הכי יקר שהכיר. "את דוד הכרתי לפני כ-17 שנה ובמשך שנים התאמנו והשתתפנו בעשרות תחרויות בארץ ובעולם. היתה בו צניעות, חוכמה וידע יוצאי דופן. הוא היה הפרטנר שלי להחלפת חוויות מהאנ.בי.איי והוא היה ממש אנציקלופדיה מהלכת של כל ענף ספורט, אתלטיקה, כדורסל, כדורגל, אי אפשר להאמין כמה עצוב ואיזה אובדן. הוא היה לי לאח במהלך השנים והתאמנתי איתו לעשרות תחרויות בארץ וברחבי העולם, איש ברזל, אולטרה מרתון דאבוס, הר לעמק, מרתון טבריה, מרתון
ברלין, וכעת הוא נהרג בתאונת פגע וברח כשהוא רוכב על אופניו אותם הוא כל כך אהב. האיש הכי צנוע שקיים, אין לי מילים לתאר את האובדן, הוא יחסר לי מאוד. האובדן שלך לא יאמן אני פשוט לא מעכל עדיין את בשורת האיוב הזאת".
כיצד הכרת את דוד לויאל?
"אני התאמנתי בחדר כושר בקאנטרי של ההסתדרות בראשון לציון ובמקביל התחלתי להתאמן לטריאתלון. דוד הצטרף אלי לאימוני הריצה ומאז הכימיה שהיתה ביננו היתה בלתי ניתנת להפרדה. כשהתאמנתי לאיש ברזל הראשון שלי ב-2006 דוד התאמן איתי וכשחזרתי מאוסטריה אחרי האיש ברזל הראשון , דוד נסע מיד לעשות גם הוא איירונמן משפחתי באוסטריה. רצנו לפעמים 200 ק"מ בשבוע, ריצות שטח ואספלט כמעט כל יום. שחינו בים ובבריכה, השתתפנו בישראמן המלא עוד כשהיה בניהולו של יוסי מלמן. השתתפנו ביחד באולטרה מרתון מהקשים בעולם בדאבוס שוויץ, השתתפנו בתחרויות איירונמן בעולם. התאמנו והשתתפנו במרתון טבריה ביחד מספר פעמים, התאמנו ורצנו את מרתון ברלין ביחד, ליוויתי את דוד כשרץ את הר לעמק כולו לבד, רצנו בסובב עמק, דוד היה בלתי נלאה חוץ מ-12 פעמים שעשה את הישראמן המלא, הוא המשיך עד הרגע האחרון להתאמן במלוא המרץ. ליוויתי את דוד כשהתאמן לאולטרה איש ברזל כששחה 10 ק"מ רק לאחרונה בכנרת. היו לנו אלפי שעות אימון משותפות".
אני המום. אדם ענק וצנוע, מהמתמידים בספורטאי הסיבולת החובבים האלמונים של ישראל. מס' שנים , מאז שהפסקתי להתחרות, אנחנו לא בקשר אבל עד עכשיו אני מצטט דברים שאמר לי ולימד אותי.
הזיכרונות עולים: מירוץ 3 הגבולות לפני כ-15 שנים, מירוץ חוצה ארץ שם רץ עם כפפות לשמור על ידיו במקרה של נפילה ושם איבד חפצים בגלל הבלגן, הר לעמק מיקצה 240 ק"מ שהייתה לי הזכות ללוותו על אופני בלילה השני וזכור לי עד היום, טריאתלון פלמחים, טריאתלון ראשון, תחרויות בניצנה ואילת אופניים עומדים על אותו הסטנד. זכיתי גם להיות מטופל שלו, כשהתעקש לטפל בי לשמר שן שנשברה.
עצוב מאוד זו מילה עדינה. ממש באסה. כמעט אין מילים. אי אפשר להבין. מכיר את דוד ובעיקר טלי אשתו ומשפחתם מ 1988 לערך. חגגנו את החתונה של הבן לאחרונה ביום 21.10.21. תנחומי. משתתף בצער המשפחה. להתראות בלויה ובשבעה. ישראל אלפסה 🙁
שובר את הלב לרסיסים.
זוכר אותו מכך התחרויות.
צנוע ונחוש.
בבוקר שבת, ברחוב בעיר מגוריו.
פשוט בלתי נתפס.
איזה אובדן. אדם מיוחד ביותר ואציל נפש. הכרנו במרוץ הפרו-ספורט 100 ק"מ ב-2011. לאחר כמה חודשים סיפר לי בעצב רב, כי רכב בדבוקה בבוקר בו נהרגו ברכיבה שניים מחבריו – יצחק סימון ושלום גרוסמן ז"ל ושבדרך "נס" הוא רכב באותה עת מאחוריהם. סעו ורכבו בזהירות יתרה! יהי זכרו ברוך.
עצוב מאד, יהי זכרו ברוך!
אדם מיוחד במינו. יהי זכרו ברוך!
זכיתי להתחרות לצידו במקצה המלא בישרמן כמה פעמים..אכן משיכמו ומעלה..יהי זיכרו מבורך