מאת:יחיאל מילר
השעה תשע בלילה. סמוך לשער הסיום ממתינים בני משפחה, חברים ומתחרים מאושרים שכבר סיימו את התחרות. חלקם נטלו חלק בחצי איש הברזל (2 ק"מ שחייה, 90 ק"מ רכיבה וחצי מרתון), וחלקם במסע המפרך של איש הברזל המלא – כ-4 ק"מ שחייה בחוף אילת, 180 ק"מ רכיבה מאילת דרך הגבול המצרי וצפונה, ולבסוף ריצת מרתון לכיוון צומת שיזפון.
על-פי התכנון היו אמורים אחרוני אנשי הברזל להגיע בשעה תשע לשער הסיום בצומת שיזפון בואכה אילת, לאחר תחרות ארוכה שהחלה בשש בבוקר בחוף הים של אילת. המארגנים הכינו מסיבת סיום ייחודית לכל המשתתפים, לבני המשפחה ולמלווים, ובה מטח של זיקוקי די-נור שיפיצו את שמחת המסיימים לארבע רוחות השמים. אלא שהמציאות טפחה על פניהם, וכבר בשעות אחר-הצהרים התברר שרוח נגדית חזקה במיוחד מקשה על המתחרים, בעיקר בעליות הארוכות. ככל שחלף הזמן היה ברור שהאחרונים יגיעו רק לאחר חצות הלילה.
מקצה השחייה הוא החלק הקל יחסית
המתחרים הגיחו מהחשיכה
זמן הסיום הסופי של התחרות נקבע ל-18 שעות ממועד ההזנקה. למרות זאת החליטו המארגנים, בראשותם של יוסי מלמן, ניר ברק מ'שוונג' ועידו פורת, המנהל המסור של האירוע, לקיים את המסיבה בסביבות השעה תשע בערב. בזה אחר זה הגיחו המתחרים מתוך החשכה ורצו לעבר שער הסיום. גופי התאורה הירוקים שהיו צמודים לגופם מטעמי בטיחות, יחד עם נצנוץ הכוכבים, הוסיפו נופך של מסתורין, הקיים גם ככה בשעות החשיכה במדבר הגדול. מופע הזיקוקים שמילאו את השמים בשעה שמתחרים בודדים הוסיפו להגיע לשער הסיום היה משעשע במיוחד, כאילו הזיקוקים נועדו במיוחד עבורם.
כל מתחרה שהגיע לקו הסיום בשעות אלה, לאחר יותר מ-15 שעות של פעילות מאומצת וקשה, נקלט מיד בזרועות משפחתו ומלוויו הקרובים. רובם כמעט שלא היו מסוגלים לדבר, ורק מהבעת פניהם ניתן היה להבין את עוצמת הרגשתם. לחלק ניכר מהם היתה זו התחרות הראשונה של איש הברזל ולמרות כל ההכנות, שכללו אימונים אין-סופיים במשך תקופה ארוכה יחד עם הכנה מנטלית מתאימה, הרי הקשיים הפיזיים והנפשיים ביום התחרות לא רק שלא נעלמו אלא אף העצימו.
היום הארוך ביותר
נחזור לתחילתה של התחרות. סמוך לשעה שש בבוקר נאספו כשלושים גברים ועוד אישה אחת בחוף הצפוני של אילת, לקראת תחילת קטע השחייה שפתח את התחרות המפרכת והארוכה של איש הברזל זו הפעם השלישית בארץ. מרגע שיצאו לדרך היה ברור שאנו בתחילתו של היום הארוך ביותר בספורט הישראלי. רבע שעה לאחר יציאתם לדרך נכנסו למים יותר מ-70 מתחרי חצי הברזל. לרוב המשתתפים בשתי התחרויות, מקצה השחייה הוא החלק הקל יחסית, ועם זאת בל תטעו; 4 ק"מ שחייה אינו דבר של מה בכך.
אחרי השחייה ציפתה למתחרים רכיבה של כ- 14 ק"מ במעלה הרי אילת, לכיוון גבול המצרי וצפונה. העלייה הקשה כבר בתחילת הרכיבה עתידה לתת את אותותיה בהמשך הדרך. בסוף העלייה הממושכת – הפתעה! רוח צפונית חזקה שתנשב במהלך כל היום ותקשה על המתחרים.
רוח צפונית חזקה – הקשתה עוד יותר את מסלול הרכיבה
ראשוני המתחרים במסלול הארוך החלו לעבור על פניהם של מתחרי החצי. בראשם בלט שי פיפמן, המנצח בתחרות, שהפגין קלילוÌת יוצאת דופן לאורך כל הדרך. המתחרים השקיעו מאמצים רבים כדי לנסות ולסיים את מקצה הרכיבה בתוצאה סבירה, ואחדים מהם שילמו על כך ביוקר: בקטע ריצת המרתון תש כוחם והם נאלצו לפרוש, אחר כבוד, מהתחרות. היו משתתפים שהגיעו לתחרות בכוונה להשתתף רק בחלק ממנה, כיוון שלא היו מוכנים דיים לעמוד במשימה כה ארוכה. אחדים אף הצהירו על התחרות כעל אימון הכנה לקראת תחרות איש ברזל בחו"ל. לדעתי, אלה גם אלה ניסו את מזלם: מי שהצליח לסיים, הרי התחרות שימשה לו כהכנה לקראת התחרות בחו"ל, ומי שלא התכונן היטב לא עמד בכל הקשיים, ואזי היא שימשה לו כסמן בדרך לזו הבאה אחריה.
כעבור חמש וחצי שעות מגיע ראשון המתחרים בחצי הברזל, גוון קנינג ממועדון 'אנדיור', אחריו אבנר שמרון ושלישי מיכאל גטלן. ראויות לציון הנשים שבחבורה: לירון רמו (7:03:56) ואורית בר (7:29:08).
שי פיפמן – לבד בראש
מתחרי איש הברזל הביטו על מסיימי תחרות ה'חצי' בעיניים כלות. הם ידעו שעליהם לדווש עוד שעות ארוכות. שי פיפמן היה היחיד שסיים את הרכיבה בזמן סביר, ולאחר שהייה קצרה בשטח ההחלפה יצא לריצת המרתון. נראה שהתנאים הקשים אינם משפיעים עליו, והוא מסיים את התחרות בפער ניכר ממתחריו ובתוצאה טובה יחסית. לדעתי, הוא בעל הפוטנציאל הגדול ביותר שהיה לטריאתלון הישראלי מאז ומעולם, אך בד בבד גם ההחמצה הגדולה. בזמנו, כאשר השתתף בתחרויות איש הברזל בחו"ל, נראה שלא הוכן נכון, וייתכן שבחירת התחרויות שיועדו לו נבעה משיקולים מוטעים ומחוסר תכנון נכון. לפיכך לא הצליח לקבל את הכרטיס לאליפות העולם בהוואי והחמיץ את הסיכוי להימנות עם דרג העילית של אנשי הברזל בעולם. בינתיים הוא משמש דוגמה לשוחרי הטריאתלונים הארוכים בארץ, בהפגינו רמה גבוהה במיוחד בתחרויות.
שי פיפמן – בעל הפוטנציאל הגדול ביותר שהיה לטריאתלון הישראלי מאז ומעולם
ככל שנקף הזמן והשמש הלכה ושקעה סיימו רוב המתחרים את קטע האופניים. לאחר התרעננות קצרה בשטח ההחלפה הם יצאו לשלב האחרון והמתיש של התחרות – המרתון. המסלול די נוח: שתי ריצות הלוך ושוב של כ- 10.5 ק"מ, מצומת סמדר דרומה. בשלב זה מתרכז כל רץ בעצמו ומנסה לכלכל את צעדיו בתבונה כדי לסיים את היום על הצד הטוב ביותר. התנאים הקשים גרמו לרוב הרצים לסיים את הריצה בחשיכה, והיה ברור שחלק ניכר מהם יגיע מאוחר מהצפוי. מארגני התחרות אסרו, כבר על-פי התדרוך המוקדם, על ליווי המשתתפים בריצה שלא על-פי הרשמה מראש, אולם שעות החשיכה במדבר והבדידות שנבעה ממיעוט יחסית של רצים עשו את שלהם, וניתן היה להבחין ברצים המלווים על-ידי בני משפחה, בת-הזוג או חברים. בסופו של דבר דווקא הליווי הזה הוסיף נופך של אווירה משפחתית בשעות האחרונות של התחרות. יש לזכור שהקשר של הרצים עם קהל כלשהו היה רק בתחנות הריענון. ואכן, יש לשבח את המתנדבים בעמדות הריענון על העידוד והסיוע שנתנו במשך כל אותו היום, וברור שגם להם חלק גדול בהצלחת האירוע.
אוסקר טוזמן: יותר מ-19 שעות של תחרות (!)
קרוב לחצות, כאשר רוב המתחרים והמלווים כבר התרעננו בבית-המלון, מנסים לסכם חוויות ראשונות, התמודד עדיין אוסקר טוזמן בן ה-67 ממועדון איילות עם המרתון. ההחלטה של המארגנים לאפשר להמשיך בתחרות מעבר לזמן הגג שנקבע (18 שעות) לסגירת התחרות הפכה אותו לגיבור מקומי. אוסקר, רץ ותיק, מוכשר ומנוסה, מתקשה בשחייה וברכיבה ארוכה, ולמרות זאת ניסה לראשונה להפוך לאיש ברזל. כשהוא מלווה במכונית משטרה ובמלווים נכנס לשער הסיום לאחר יותר מ-19שעות (!). וכך הפך מי שסיים אחרון את התחרות לדוגמה ולמופת של נחישות והתמדה – תמצית 'איש הברזל'.
התוצאות
איש הברזל
שחייה (4 ק"מ) אופניים (180 ק"מ) מרתון זמן כללי
1. שי פיפמן 59:01 6:17:26 3:35:40 10:52:06
2. ניר בויום 1:10:45 6:53:13 4:03:06 12:07:03
3. עופר איתן 1:16:43 7:20:46 4:18:43 12:56:11
חצי איש הברזל
שחייה (2 ק"מ) אופניים (90 ק"מ) חצי מרתון זמן כללי
1. גוון קנינג 34:25 3:16:09 1:39:52 5:30:26
2. אבנר שמרון 32:59 3:17:38 1:45:13 5:35:49
3. מיכאל גטלן 35:32 3:23:12 1:43:43 5:42:26
|
איפה איגוד הטריאתלון? מפליא שאיגוד הטריאתלון אינו שותף לאירוע בסדר גודל כזה וגם הפעם, כמו בפעמיים הקודמות, היתה זו יוזמה פרטית של יוסי מלמן, שיחד עם אתר האינטרנט 'שוונג' הפיקו וניהלו את התחרות. נכון, מיעוט משתתפים מהווה מעמסה כספית כבדה, אך אם יוסי מלמן וחבריו מצאו את הדרך לארגן תחרות זו, בסיוע של נותני חסות ותשלום של המתחרים עצמם, יכול היה גם האיגוד לעשות זאת ואף להיעזר ביוסי, בעידו, באתר 'שוונג' ובחברים נוספים. ביחד ניתן להפיק תחרות ענק, שאליה יצטרפו מתחרים רבים נוספים כדי לחוות את ההשתתפות באתגר מספר אחת של ענף הטריאתלון. יתרה מזו: צירוף של אליפות ישראל לחצי איש הברזל לתחרות זו עשוי למשוך משתתפים רבים נוספים. |
